כיצד אכבוש את ליבה של גילי?

[הרבה מלפפונים חמוצים]

כיצד אכבוש את ליבה של גילי?

כאן למעלה יש הודעה (ממערכת הפרסומות של התפוזים, אכסנייתנו הנדיבה) על כך שגילי רוצה לדבר איתי אונליין. אני, מלפפון רווק ידוע וביישן, דווקא רוצה לדבר איתה, אבל קצת מפחד. ככה זה. ביישן אנוכי. עדיין בתקופת החיביון. התייעצתי כאן עם שאר המלפפונים שבקופסה, אבל הם - רק מלח וחומץ יש להם בראש, עם קצת פטרוזיליה ושום. שלא לדבר על הכיבוש וזוועותיו (אתם יודעים מה זה עושה לעור הפנים?!?). אולי יש לכם הצעות למשפטי פתיחה מגלומניים שיעזרו לי לכבוש (עם חומץ בן יין! אולי עם חומץ בלסמי?) את ליבה של גילי הווירטואלית והנחשקת?

 

[קפת]

שמעתי

שמעתי שיש לך טחורים. במקרה לגמרי יש לי משחה מצויינת. מתכון עתיק שסבתי הביא מצ'צ'ניה. רוצה לבוא הערב? אני אמרח לך אם את תמרחי לי... (אין יותר מפתה מזה, לדעתי).

 

[קטיפה ורודה במחתרת]

איך הם עושים את זה?

לך הם ממליצים על גילי. לי הם ממליצים על פוסטינור - גלולת היום שאחרי. למה?

 

[בוגונביליה]

מה להגיד לגילי

תגיד לה: גילי, כשהצהובים תקפו אותנו מתוך הסבך של הג'ונגל ראיתי את החברים שלי מאבדים רגל, מאבדים יד, מאבדים דם, מאבדים את החיים, אבל הכי נורא - מאבדים את הראש. זה כאב. רק מי שהיה שם יודע כמה קשה לרפא פצע שנפער כשמאבדים אח לנשק. מוגלת הכאב ממשיכה לצרוב ולבעבע שנים אחרי זה, גם בבית, הרחק הרחק ממחנות השבויים. כן גילי, אני זוכר את החולדות, גדולות כמו חתולים, מתרוצצות על קרקעית התעלה הבוצית כמו שליחי שטן. לא אוכל לשכוח את צליל טיפות הגשם החובטות בעלי הבננה ומביאות איתן את בשורת נחילי הזבובים ואת עקיצותיהם שאינן נותנות מנוח. אני זוכר את הרעב ואת העשבים המרירים שנלעסו עד ניגר ריר ירוק תוסס, אני זוכר את הצמא. אבל גדול יותר מכל צמא מחרב גרון היה הצמא אלייך, גילי. הצמא אלייך, שהשאיר אותי בחיים. הצמא אלייך, שלא הניח לי לאבד את הראש, אפילו שאיבדתי אממ.. איבדתי אממ.. נו, לא משנה איזה חלק איבדתי. בזכותך אני כאן, גילי. רוצה לעלות אליי לשמוע תקליטים? קניתי קונדומים בטעם פטל!

 

[פלונית3]

שאלה של טעם

מלפפונצ'יק, פשוט תשאל אותה: "תגידי, את אוהבת את זה בחומץ או במלח?"

 

[טום כרוב]

הייתי בחור ביישן

תראה, אחרי חצי בקבוק וודקה (או חומץ במקרה שלך) ותרגילי נשיפות מול המראה תתחבר ככה בכאילו מקרה לצ'אט שלה ומיד תתנצל ותאמר שאתה מחפש את הפורום לגברים רופאים בני שלושים מאזור רעננה שאוהבים לעשות סקי ושעברו טיפול מוצלח בגלולות להגדלה. היא לא תתן לך לעזוב. עצה ידידותית: קח בחשבון שמי שמחכה לך בצד השני של המקלדת לא נקראת גילי ולא דומה לגילי (כבר דיברו על זה כאן). אם אתה רוצה להמנע מערב בליינדייט הכולל את מורן בעלת הציפורניים הכחולות אשר תספר לך איך היא אוהבת את השקיעה בחוף הסלע בבת-ים אני מציע לך לרדת מגילי וללכת על בונגובילה, יש לבחורה ראש ועל פי סיכום בינינו היא גם הולכת להיות הדבר הבא בפרסומות לביקיני.

 

[נינטייב]

לא יודעת, אותי הם תמיד שואלים

מה השעה, אפילו שאין לי שעון. אז אני קמה, הולכת לאדם הקרוב שיש לו שעון ושואלת אותו ועונה להם. ואז הם מזמינים אותי לסרט, ואני נפעמת מהנחמדות שלהם, והולכת איתם. והם גם מציעים קפה אחר כך, ומקום לישון. מה אני יגיד לך, אנשים טובים.

 

[טום כרוב]

ישלך אש במקרה?

את רואה, זה למה אני אף פעם לא שואל בחורות מה השעה. אני לא צריך שאחר כך הן פתאום יתפעמו כל כך ומרוב התפעמות הן יהיו כל כך פעומות שבעיניים שלהן אני כבר יראה את התקוות שלהן לגבי סרט וקפה ומיטה. כולה 'מה השעה?' הבעיה היא שגם גברים לא כל כך פשוט לשאול, במיוחד ברח' אוקספורד בסידני.

 

[קפת]

בוגו, אל תבואי לבכות לי אחר כך

שהופכים אותך פה לאובייקט, לטעם החודש ולנערת האמצע גם יחד. להזכירך, את התוודית שאת מענגת אוראלית את דניאל פאר. יצרת ציפיות, מותק. תתמודדי.

 

[בוגונביליה]

קפת,

לא יכולה לענות לך, יש לי דניאל פאר בפה.

 

[קפת]

תגידי, מותק

יש מצב שאני מצלמת אתכם ללוח שנה שאני מפיקה, תחת הכותרת זוגות ששינו את פני ההיסטוריה?

 

[בוגונביליה]

תראי קפת,

דניאל הוא ממילא דמות ציבורית, אבל אני קצת מתביישת. אפשר צילום בו אני בגבי למצלמה?

 

[קפת]

לא

 

[יס באך]

הוא בחיים בכלל?

או שהוא ויבין הם דינוזאורים מאריכי חיים ונעורים?

 

[אחות נחמה]

עם (מקהלת) הצבא האדום

עמעם אורות, שים קלינקה ברקע, גבעטרון בהיכון שים לב שהפייר וול שלה בשאט זמני ואז תביא לה בוירוס.

 

[בוגונביליה]

נחמה,זאת לא חוכמה להגיד "גבעטרון",

תגידי איזה שיר.

 

[אחות נחמה]

להלן בוגונביליה

נפתח בהיה לי נער, נמשיך בעמק שלי ונרד בשמחה אל ים השיבולים. לגראנד פינאלה, נקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.

 

[בוגונביליה]

מה, בלי את ראשו של הגלבוע מישהו צבע

אדום?

 

[אחות נחמה]

אם את ממש מתעקשת

אפשר תמיד לרננו בהדרן.

 

[טובי אור נטובי]

הכי פשוט? מיץ ברזל

הנוזל החזק ביותר לכל דבר ובעיקר לדברים שבינו לבינה מלאכותית. ואסביר : כידוע, פלפל הוא דבר בריא יותר וממילא כל סבתא קלאסית תתמוך בו כי "יש בו הרבה ברזל". ממילא - כמו כל דבר שסבתא ממליצה עליו - פלפל מעולה ללכידת לבבות גילות. או בצורה מרוכזת יותר : מיץ פלפל. עכשיו.. המנסה המיואש יגלה שמיץ פלפל לא ממש עוזר.. גם כי הוא לא חזק מספיק וגם כי הוא אמיתי מדי בשביל ווירטואלית שכזו. הפתרון? מיץ ברזל! שילוב מעולה של ברזל וחוסר קיום. נסו ותראו! (או לפחות נסו ודמיינו..)