ועוד על האספסת,,,,,,,,../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif
אספסת תרבותית, ממשפחת הפרפרניים. באנגליתlucerne,algalfa שם מדעיmedicago sativa האספסת היא צמח מספוא ירוק רב-קצירי ורב-שנתי. מוצאה מהאזור הצפון-מערבי של אירן והיא מופיעה כצמח בר גם בארץ. ובעיקר בחרמון. ובשאר חלקי הארץ היא נדירה למדי. האספסת ידועה עוד מימי קדם ומוזכרת לראשונה בכתבים פרסיים במאה השמינית לפנה"ס. הצמח מעמיק שורשים ולפיכך מסוגל לשאוב מינרלים מהתשתית עד לעומק של מטרים אחדים. הוא עמיד בפני יובש ,אך מעדיף לגדול באדמה פורייה בהשקייה.ואכן כך מגדלים אספסת כיום ברחבי תבל. מנביטים אותה מזרעים הנזרעים הן בסתיו והן באביב. פרחי האספסת סגולים ותפרחתה דומה לתפרחת התלתן.העלים אף הם תלתניים. האספסת משמשת כצמח לבעלי חיים,כצמח מרעה, בשנים האחרונות הוכנסה האספסת לשימוש נרחב כמאכל אדם. בזרעיה משתמשים להנבטה.בעלים הטריים משתמשים כירק לסלטים,להכנת מיצים,ותרכיזים. בעלים המיובשים משתמשים להכנת קמח,טבליות,ותוספות מזון שונות. הצמח נחשב לעשב מרפא כבר מימי-קדם ברומי,בספרד,ובפרס. תמצית שמופקת מהצמח כולו משמשת כחומר מרגיע לפני השינה,מרפא כאבי ראש ,ומסלק דיכאון. עיקר הערך של האספסת לאדם הינו תזונתי,ירק האספסת מכיל 5% חלבון. 1%שומן,0.58%סידן,ן-0.07%זרחן,כמו כן היא מכילב אשלגן, ברזל,ומנגן. האספסת מכילה ויטמינים b,k,e,a כולל (b 15 b 17)ומעט ויטמיןc. חלבון האספסת הוא בעל ערך ביולוגי רב יותר מערכו של חלבון גרגרים, ואחוז ההתעכלות שלו גבוהה גם הוא. מלבד האספסת התרבותית מצויים בארץ עוד 21 מיני אספסת חד-שנתיים ושני-מינים רב-שנתיים. העלים של כולם ראויים למאכל. הנפוצה והמקובלת ביותר למאכל היא האספסת המצוייה-medicago polymorpha l.