כיצד יתכן שלמטופלים בפסיכולוגיה הקלינית אין כל כתובת לעזרה?

בילי79

New member
כיצד יתכן שלמטופלים בפסיכולוגיה הקלינית אין כל כתובת לעזרה?

באתר "פסיכולוגיה עברית" מטפלת בשם הדס בפוסט של ד"ר ניצה ירום המליצה לי להעזר בעו"ד ואני מצטטת חלק מהודעתה:

"גם אני מרגישה לפעמים שאין למי לפנות. ואין שוב ביקורת ומעקב על הטיפולים הפרטיים. (אלא אם כן היה משהו חריג מבחינה איתית. וגם אם כן לא בטוח שמטופל ירצה לפנות) אולי מטופלים צריכים להתארגן יחד, להיעזר בעו"ד ולפעול יחד מול משרד הבריאות כדי לעשות שינוי בחופשיות הרבה שיש למטפלים פרטיים. - ואגב יש גם כל מיני אנשים גם לא מוסמכים... בכלל הנושא פרוץ."


אני לא התעצלתי כתבתי גם לועדת האתיקה של הפסיכולוגים וגם למשרד הבריאות, ובשניהם קיבלתי אותה תשובה: לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל.
בועדת האתיקה כתבו לי שבמידה והפסיכולוגית עברה על כללי האתיקה (שמעולם לא נמסרו לי) אני רשאית להגיש כלפיה תלונה רשמית.

לא רציתי מעולם להתלונן על אף מטפלת, אלא לקבל עזרה.

בקצרה הסיפור שלי, אני נפגעתי כבר פעמיים מפסיכולוג קליני (שתי פסיכולוגיות שונות) מומחיות וותיקות שמפירות הסכם. עם המטפלת האחרונה מניסיון סיכמנו כמה דברים בכתב והיא מתנערת מהם.
המצב כיום הוא: אין לי כתובת לפנות אליה לעזרה.
הפסיכולוגים מבחינת החוק אינם חייבים למטופליהם דבר.
 

בילי79

New member
הבעיה שלי מורכבת

הייתי בטיפול פסיכולוגי לפני למעלה משנה, אצל מטפל פרטית שהיא פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - הרמה הגבוהה ביותר שפסיכולוג קליני יכול להיות בה בארץ.
הייתי בטיפול אצלה כשנה בסך הכל, בתדירות של 3 מפגשים בשבוע.
מכיוון שאני אדם חרדתי, ביצענו תיאום ציפיות בתחילת הקשר וכבר לאחר המפגש הראשון היא כתבה לי שהתנאי היחיד שלה שנמשיך הוא שאשלם לה על המפגשים.
זה בכל אופן מה שהבנתי מדבריה.

היו לנו חילוקי דעות במהלך הקשר אך בשורה התחתונה תמיד עשינו מה שהיא רצתה בעיקר מכיוון שלא הייתה לי ברירה והערכתי אותה ורציתי להמשיך בטיפול- שגם עזר לי באופן אובייקטיבי בחיי לדעתם של כל הסובבים.

אחרי שנה היא החליטה שלא מתאים לה להמשיך בתירוץ כלשהו והודיעה לי שהפגישה הבאה שלנו תהיה האחרונה.
ויצא שבסך הכולל היו שתי פגישות לאחר מכן וההתראה לפני העזיבה הייתה פחות משל שבוע.


היה לי מאוד קשה להשלים עם העזיבה שלה

בסופו של דבר מצאתי מטפלת אחרת פסיכולוגית קלינית מומחית
שביצענו מעין הסכם ובכתב בחלקו לפני התחלת המפגשים לאור ההיסטוריה שלי, שהיא הייתה מודעת אליה.
מדובר במישהי בכירה ומנוסה.
באחד מהסעיפים היא כתבה לי "כל זמן שאת משלמת על הפגישות אני שומרת לך את השעה גם אם את לא מגיעה".

היו לה תנאים נוספים ועמדתי מבחינתי בכולם.
בשורה התחתונה היא חזרה בה מהתנאי הזה כשהודעתי שהמפגשים קשים לי ואני רוצה שתשמור את הפגישות תמורת תשלום, בטענה שהיא מטפלת מנוסה של שנים רבות ומעולם לא נתקלה במצב כזה ו"לא דמיינה שזה יקרה"
משהו הזוי כזה.

בקצרה, הטיפולים קשים לי, היא לא רוצה לסייע בשיחת טלפון או מסרונים בין המפגשים וזה לגיטימי מכיוון שזה חלק מההסכם אבל מרגיז אותי שהיא יכולה להתעלם מההבטחה שלה
אין לי כמטופלת זכויות בחוק. ישנו "חוק זכויות החולה" בסעיף 13 שמחייב הסכמה מדעת לפני קבלת טיפול אך סעיף 14 א מאפשר קבלת ההסכמה בעל פה או בדרך של התנהגות..

אני במצוקה גדולה עכשיו
המטפלת שלי לא רוצה לשוחח איתי ולא לעמוד בפרטי ההתחייבות שלה
אין לי כתובת - פניתי בעבר לועדת העתיקה של הפסיכולוגים (הפ"י) והם אמרו שאין הם מתערבים בקשר בין מטפל למטופל
לכאורה מדוע שיתערבו המטפל הוא "כל יכול בעיני החוק"

אני די מיואשת יש לי קשיים עקב הטיפול הנוכחי
לא מרגישה שסיימתי בצורה טובה את הקשר האחרון
המטפלת חייבת לי עדיין 8 קבלות ובעיקר חסר לי סיום נאה יותר
ומה שבעיקר מרגיז הוא שהמטפלות לכאורה בסדר מכיוון שאין להן חובות לפי החוק

ההרגשה שלי שהמטופל כמו כספומט רק צריך להביא כסף והמטפל יעשה כל מה שהוא רוצה כאילו שהמטפל הוא ילד קטן
התחייבויות של מטפלים כלפי מטופליהם כשנעשים בעל פה או בכתב קשה להוכיח
אבל מה תעזור ההוכחה כל עוד אין גורם שאפשר לפנות אליו?
ועדת האתיקה חזרה אלי עם תשובה שאם אתלונן על המטפלת ובמידה ואוותר על הסודיות ויתברר שהיא עברה על כללי האתיקה (שמעולם לא נמסרו לי) יש טעם שאתלונן.
לא רציתי להתלונן רציתי לקבל עזרה
נורא קל להגיד "תתקשרי לער"ן" או תכתבי בפורומים
המטפלות פרטיות הנוכחית לוקחת קרוב ל500 ש"ח לפגישה
אני מרגישה שאין לי זכויות כצרכנית
וגם לא כמטופלת
אילו ידעתי על התנאים מראש יתכן ולא הייתי מתחילה בטיפול
אבל גם זה לא נמסר לי. הפסדתי כמובן גם כסף, אבל גם הרגשתי בגידה פעמיים מאנשי מקצוע וגם מבחינת החוק. וכמובן נפגעתי רגשית מאוד מהנטישה הקודמת שהתרחשה ללא כל הודעה מוקדמת. וכעת כשקשה לי אין לי כתובת לסיוע למרות שאני בטיפול פרטי אצל מישהי שאמורה להיות הטובה ביותר.
והכי מפריע לי - שבאופן רשמי החוק לא קובע שום דבר לטובתי, אין לי שום כתובת להעזר בה אפילו לקבלת מידע. הכל עמום.
 
למעלה