כיצד לדעתכם עלי להתייחס למשמעות האל העליון...

סיריוס1

New member
כיצד לדעתכם עלי להתייחס למשמעות האל העליון...

...כאל משהו שהוא כמו אור אינסופי באהבה ומאיר יותר ויותר ככל שמקרבים אליו, או כמשהו חשוך ובלתי נתפס מבחינת הריק הגדול מאחר ומשהו שלא נתפס ולא מובן הוא חושך וריק אינסופי ככל שמתקרבים אליו. האם להכיר בו כשחור וחשוך שאינו קיים מאחר ואינו נתפס או כאור שהולך ומתחזק וכן נתפס ? אודה על תקשור לעצה זאת, תודה. שכן מצד אחד אני רואה אותו כאור ואהבה וכך הוא רוצה שאכיר בו בתקשור שאני עושה , מצד שני אני מקבל עצות מישויות שהוא אינו נתפס ואינו ניתן להגדרה ולכן פרצופו האמיתי הוא "אין" שזה חושך שחור וכל אור שאני רואה הוא האחוריים שלו כלומר "פסל" שאנו יוצרים כדי לא לפחד מהאמת שהוא אינו נתפס ולא ניתן להגדרה כלשהי. הכיצד נדע ?
 
גולם

כשהוא פרפר האם ראייתו שווה לראייתו דמקודם? האם יכול הגולם לתאר לעצמו כיצד ומה יראה כפרפר? היכול פרפר לזכור כיצד ראה כגולם? תקשור תשובות מובחרות
 

neophile

New member
העצה הכי טובה שלי אליך

היא אל תקבל אף תשובה כנכונה
לפעמים יש שאלות שעדיף לשמור בלב טהור וראש צלול . מתוך ספור הטאו - המליאות הריקה הנמרץ אל האשר נראה כעצל צח הלשון נשמע מגמגם השלמות נראית כהעדר שלמות הישרותהעלאית רק נראית עקומה אם יש בעולם דבר שתשתמש בו ולא יחסר הרי זו המלאות הריקה טהר ושלוות רוח קובעים את סדר העולם
 

hamamin

New member
אם תתן לו את הפריווילגיה להיות אין--

הרי האור שלך הוא ממהותו,-----אם תהיה בצרה [איבוד הרגשת הקשר ומהות האור שלו] אולי יאיר לך משהו בעולם כמתנה. מכיוון שהוא אור העולם עליו להסתיר את אורו--כדי שיהיה עולם. פרצופו "אין"--- מהותו כל האורות כולם . אי אפשר לאבד אותו---אפשר לאבד את האמונה או יותר נכון, את תחושת הקשר. מה שאתה מרגיש כחי ---זה מהותו. גם אתה "לא ניתפס" ו"אינו ניתן להגדרה"--- זה הפרצוף האמיתי שלנו ולכן אנו מגדירים את עצמנו על ידי מעשינו. הפחד מה"אין" הוא הפחד שלנו מעצמנו. הבריאה כולה היא ההגדרה של אור האין סוף. החיים שלנו היא הגדרת אור האין סוף. הצורך שלנו ושלו הוא להיות. האור הם החיים. כל טוב סיריוס.
 
למעלה