כיצד להתמודד עם אם שמסרבת לראות את קשיי בנה ולהעבירו לח"נמ
שמי חיה אני מורה לחינוך מיוחד שעובדת בבית ספר רגיל. במסגרת עבודתי אני עובדת עם תלמיד שמתקשה לרכוש את הקריאה והכתיבה, מאובחן עם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים גרפומוטוריים קשיים בעיבוד מידע ועוד. בנוסף מבחינה חברתית אינו מצליח ליצור קשרים חברתיים ומצבו הריגשי ירוד. האם מסרבת לראות את הקשיים, בשיחות איתה היא מתעקשת שהוא יודע לקרוא ואין לו שום קושי, יש לו חברים והוא מאושר. בית הספר העלה אותו לוועדת השמה והורים סרבו ועירערו על ההחלטה. התלמיד נשאר ללמוד בבית הספר, ממשיך לצבור פערים משמעותיים, מתקשה להיות תלמיד מן המניין ולקחת חלק פעיל בשיעורים. הוא מתוסכל וממשיך לצבור חוויות של כישלון.
כל שיחה עם ההורים מסתיימת במבוי סתום, מה עלי לעשות? כיצד אוכל להסביר לאם שהיא גורמת עוול לבנה?
שמי חיה אני מורה לחינוך מיוחד שעובדת בבית ספר רגיל. במסגרת עבודתי אני עובדת עם תלמיד שמתקשה לרכוש את הקריאה והכתיבה, מאובחן עם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים גרפומוטוריים קשיים בעיבוד מידע ועוד. בנוסף מבחינה חברתית אינו מצליח ליצור קשרים חברתיים ומצבו הריגשי ירוד. האם מסרבת לראות את הקשיים, בשיחות איתה היא מתעקשת שהוא יודע לקרוא ואין לו שום קושי, יש לו חברים והוא מאושר. בית הספר העלה אותו לוועדת השמה והורים סרבו ועירערו על ההחלטה. התלמיד נשאר ללמוד בבית הספר, ממשיך לצבור פערים משמעותיים, מתקשה להיות תלמיד מן המניין ולקחת חלק פעיל בשיעורים. הוא מתוסכל וממשיך לצבור חוויות של כישלון.
כל שיחה עם ההורים מסתיימת במבוי סתום, מה עלי לעשות? כיצד אוכל להסביר לאם שהיא גורמת עוול לבנה?