כיצד לספר לסביבה החינוכית על CF ../images/Emo35.gif
בנינו הקט (בן 3.5), אמור להתחיל פעילותו בגן העיריה (בשנה"ל הבע"ל) . עד כה בנינו היה בפעוטון פרטי. בדר"כ, אנו לא "מפרסמים בחוצות" על ה-CF, מאידך, אין לנו בעיה לספר זאת למקורבים שונים. יש לנו שכנים סמוכים שיודעים. אנו לא משקיעים מאמצים בהסתרת הענין. בפעוטון התלבטנו, אם ואיך לספר, והגננת הציעה ושכנעה שלא לספר. ואכן לא סיפרנו. לאחר מספר שבועות הבנו, שכולם יודעים, מאחר והגננת "המוכשרת", לא עמדה בלחץ וספרה בעצמה, נוכח שאלות הורים אחרים אודות התרופות (creon) וההעדרויות התכופות. זה מאוד לא נעים, שאחרים יודעים עליך פרטים, שאינך יודע על כך, ובעצם אין לך שליטה על רכילות. אילו סיפרנו מלכתכילה, יכולנו להציג ה-CF, באופן יותר נכון, ולא לעסוק בתיקון מחשבות ודעות מקולקלות. לאור האמור לעיל, אנו חושבים על יוזמה, להציג הנושא להורים, כבר בהתחלה, למנוע ליחשושים וכו´. (יש לשער שמי מהורים כבר יודע, ורכילות היא רכילות). הטיעון הראשי שלא לספר הוא: חשש שה-CF ילך לפניו. חבריו יראו בו שונה, ובעדיפות שניה, יבחנו את אישיותו. כלומר "ילד עם CF ששמו אייל." להבדיל מ- "ילד ששמו אייל והוא מה שהוא, וגם יש לו CF). ילדים יכולים להיות לפעמים "עם אכזר" בכנות כואבת, ולעג לחולשה אצל ילד אחר. ידוע לנו, שהבעיה מוכרת לכולם. מפגש CF, לפני כשנתיים דן בסוגיה. אני חושב, שאנו נספר על כך, להורים האחרים. השאלות המתבקשת: כיצד נכון לעשות זאת? מה כדאי ואו לא כדאי להגיד? מה להדגיש? וכו´ וכו´ תגובות יתקבלו ב ב ר כ ה גם מהורים וגם מילדים שגדולים להתבט בפורום,וזוכרים כיצד התמודדו עם הנושא בהיותם בגיל הרך. (מדובר בגיל צעיר מאוד, עם בטחון ותפיסה עצמית שטרם התגבשה.) *** המבוא לשאלות, נועד לספר משהו עלינו, ולחסוך "התפרצויות לדלת פתוחה". *** אייל - שם בדוי יסמין.
בנינו הקט (בן 3.5), אמור להתחיל פעילותו בגן העיריה (בשנה"ל הבע"ל) . עד כה בנינו היה בפעוטון פרטי. בדר"כ, אנו לא "מפרסמים בחוצות" על ה-CF, מאידך, אין לנו בעיה לספר זאת למקורבים שונים. יש לנו שכנים סמוכים שיודעים. אנו לא משקיעים מאמצים בהסתרת הענין. בפעוטון התלבטנו, אם ואיך לספר, והגננת הציעה ושכנעה שלא לספר. ואכן לא סיפרנו. לאחר מספר שבועות הבנו, שכולם יודעים, מאחר והגננת "המוכשרת", לא עמדה בלחץ וספרה בעצמה, נוכח שאלות הורים אחרים אודות התרופות (creon) וההעדרויות התכופות. זה מאוד לא נעים, שאחרים יודעים עליך פרטים, שאינך יודע על כך, ובעצם אין לך שליטה על רכילות. אילו סיפרנו מלכתכילה, יכולנו להציג ה-CF, באופן יותר נכון, ולא לעסוק בתיקון מחשבות ודעות מקולקלות. לאור האמור לעיל, אנו חושבים על יוזמה, להציג הנושא להורים, כבר בהתחלה, למנוע ליחשושים וכו´. (יש לשער שמי מהורים כבר יודע, ורכילות היא רכילות). הטיעון הראשי שלא לספר הוא: חשש שה-CF ילך לפניו. חבריו יראו בו שונה, ובעדיפות שניה, יבחנו את אישיותו. כלומר "ילד עם CF ששמו אייל." להבדיל מ- "ילד ששמו אייל והוא מה שהוא, וגם יש לו CF). ילדים יכולים להיות לפעמים "עם אכזר" בכנות כואבת, ולעג לחולשה אצל ילד אחר. ידוע לנו, שהבעיה מוכרת לכולם. מפגש CF, לפני כשנתיים דן בסוגיה. אני חושב, שאנו נספר על כך, להורים האחרים. השאלות המתבקשת: כיצד נכון לעשות זאת? מה כדאי ואו לא כדאי להגיד? מה להדגיש? וכו´ וכו´ תגובות יתקבלו ב ב ר כ ה גם מהורים וגם מילדים שגדולים להתבט בפורום,וזוכרים כיצד התמודדו עם הנושא בהיותם בגיל הרך. (מדובר בגיל צעיר מאוד, עם בטחון ותפיסה עצמית שטרם התגבשה.) *** המבוא לשאלות, נועד לספר משהו עלינו, ולחסוך "התפרצויות לדלת פתוחה". *** אייל - שם בדוי יסמין.
