כיצד לשכוח?

[רועי החושב]

כיצד לשכוח?

נראה לי שמה שבאמת נחוץ ללימודים הוא לשכוח, ולאו דווקא לזכור, כי להיכנס ללימוד כלשהו עם דעות קדומות זה הכי גרוע... מספר לא מבוטל של תלונות ובקשות בפורום הזה הם של מבוגרים שלא מסוגלים ללמוד יותר, ואני מתערב שבתור ילדים הם היו יכולים ללמוד... אולי אין חכם כבעל ניסיון, אבל אין נבון כנטול ניסיון. כיצד לשכוח הכל וללמוד משהו חדש? זו שאלת המפתח... אני לא בטוח בכלל שיש אסטרטגיות למידה... שיש אמנות למידה... יש רק בילבול של אנשים עתירי ניסיון שחושבים באופן של "בעיה? פיתרון!" כלומר הם מזהים שיש להם בעיה בלמידה ואז הם מחפשים פיתרון, והם מאד מאומנים בזה. אבל אין שום דבר שיכול לתת להם מבט חדש, כי העיניים שלהם הן אותן עיניים.

 

[יונה שורק]

רועי, מזל שאתה חושב

מה שאומר, שהדעות הקדומות לא יפריעו לך לעולם, כי אתה חושב

חוצמזה, אני מציעה לך לא להתערב, לדעתי יכולת הלמידה שלי השתפרה עם השנים הבוגרות. דווקא בשנים שבהם הלמידה היא כביכול המשמעותית - שם למדתי את הסביבה אבל לא את הלימודים הקונבנציונלים. היום אני יכולה ללמוד חומר תיאורטי הרבה יותר טוב, כי יש לי מודעות גבוהה יותר לדרך הלמידה שלי. וגם העיניים משתנות - עם הגיל (לפעמים רואים טוב יותר או פחות גם בגילאים מתבגרים) הצבע נהיה אחר, והמודעות שונה.

 

[עדו בן צבי]

דיעות קדומות, תפיסות שגויות והרגלים

קודמים מפריעים ללמוד. בהוראת המדעים המודרנית מתרכזים בשיטות לאי הקניית תפיסות שגויות. למשל, ממליצים לומר לילדים 'אנחנו על פני כדור הארץ' ולא 'אנחנו בכדור הארץ' כדי שלא יחשבו שאנחנו בתוך הכדור. לגבי הרגלים קודמים, נורא קשה ללמוד שימוש חדש לחפץ מוכר, למשל, רשה ללמוד משחק חדש עם כלי השש בש כי אתה רגיל לחשוב בעזרתם רק על שש בש. קשה להתחגל לסידור חדש של הקלידים על המקלדת וכו... אבל, מצד שני, יש הרבה מקרים בהם ידע קודם עוזר ללמוד. הרבה מאוד מקרים.

 

[רועי החושב]

אנחנו בכדור הארץ

וזאת כי כדור הארץ הוא כמה שכבות של חומר בדרגות שונות של צפיפות. מתחתינו שכבות שאנו מכנים אותן "אדמה" ו"לבה" וכ"ו ומעלינו שכבות שאנו מכנים אותן "אויר" ו"גאזים". אם כבר, הדעה הקדומה היא שאנו נמצאים על פני כדור הארץ ולא בכדור הארץ כי היא מניחה כמובן מאליו שהמיקום שלנו בשכבות החומר שלו כבני אדם הוא אמת המידה הנכונה שתוחמת את כדור הארץ ומעליה הוא פשוט לא קיים... וזו יהירות של האדם להניח שקיומו קובע אמת מידה כלשהי ביקום. לא שאני נגד היוהרה הזו של האדם, להיפך- אני חושב שאין לאדם משהו אחר להיאחז בו בתחומי המחשבה מלבד הסוביקטיביות שלו ושעליו דווקא לפתח את קו המחשבה הסובייקטיבי, כי אין אובייקטיביות כלל.