כיצד מתמודדים עם דחיינות?

אנא תן יותר פרטים ודוגמאות, ואנסה

לעזור. חשוב לבדוק לא רק את ההתנהגות הדחיינית, אלא גם את התנהלות הסביבה והדינמיקה איתה.
 
הכוונה היא:

לדעת שיש לך משימות לבצע, וזה נגרר ונגרר, ואתה מוצא עצמך גולש לדברים אחרים, והזמן "טס: ולא הספקת לעשות כלום. ולמחרת אתה מחליט שיהיו לך רק שתי משימות לבצע מבין המי-יודע כמה שיש לך עוד לעשות, אבל שוב הזמן נמרח, ובסוף היום אתה מוצא שלא הספקת כלום. ותמיד יש תירוצים, למה לא הספקת... ואחר-כך אתה גם מכניס לך לראש שאת פועל היטב רק בזמן לחץ, מפני שכל המשימות הצטברו לך ואין לך ברירה אחרת.
 
אין תשובה פשוטה או קלה לשאלתך.

התשובה נעוצה בדרך התכנון. באופן כללי ביותר, מה שצריך ללמוד וליישם זה לנהל את המשימות והזמן, במקום שהמשימות והזמן ינהלו אותנו. לשם כך עליך לבצע ניתוח של כל המטלות, החל ממטלות יומיומיות, דרך המטלות שבועיות, חודשיות וכלה במטלות המזדמנות. מתוצאות הניתוח יש לבנות שגרות, ולרשום אותן, כולל זמני ומשכי ביצוע. באופן כזה, מקבלים רשימות מפורטות ומדויקות של הפעילות אותה עלינו לבצע בכל יום. את הביצוע עצמו, מומלץ לעשות בעזרת טיימר, וסימון אופן ההתקדמות. כפי שאמרתי, זוהי תשובה סכימטית בלבד, ואינה ניתנת ליישום פשוט, בוודאי לא עם יש לקות כלשהי. אינני יודעת אם עזרתי לך, אבל אני מזמינה אותך להמשיך בדיון הזה אם ברצונך להעמיק בנושא. בהצלחה
 
לדעתי

נסה לברר: לאן הזמן טס? (האם אתה משוטט במחשב \ מטלפן לחברים \ אחר) האם יש משהו שגורם לך קושי לבצע את המטלה? דוגמאות: 1) אתה לא מאמין בעצמך שתוכל לבצע את המטלה. \ סובל מדימוי עצמי נמוך\ דיכאון. 2) אתה צריך להשיג כתובת או טלפון שאיבדת ולכן חש אי נעימות, וכל המטלה מתעכבת בגלל הפרט הקטן הזה.
 
לאן הזמן טס?

כל פעילות שאינה הפעילות שצריך לבצע, ואינה בדרגת חשיבות גבוהה יותר בהשוואה לזו שצריך לבצע. הגורם המשוער לקושי - סוג של התחמקות ממטלה לא נעימה (בדיעבד), קושי להתחבר אל המטלה או אל חלק מסויים מתוכה שבוצע זה מכבר (תגובת שרשרת בגלל הדחיינות)...
 
למעלה