כיצד עזיבה לתקופה של שבועים תשפיע .

כיצד עזיבה לתקופה של שבועים תשפיע .

שלום לגולשים
לכל הכותבים תודה על העצות , אני פתוחה לכל דעה ולכל דרך חשיבה ולכן אני שואלת....... אני אוספת מידע מנסיונכם,מתחזקת מכל אחד ואחת מכם, תארתי את מצב בעלי בהודעה הקודמת..."מה ידוע לכם על השפעת התרופה.." היום חברה הזמינה אותי לצאת אתה לטיול למזרח למשך שבועיים בערך,(חלום שעמדנו להגשים ביחד) אני מתלבטת.....!!!!!חוששת!!!!מרגישה רגשי אשם מהמחשבה....אבל כולם אומרים לי אל תשכחי שגם לך יש חיים...... האם אני יכולה לעזוב אותו ולצאת בלעדיו????(כמובן ילדינו יבקרו אותו מידי יום ביומו, הוא עקר בית מעולה מתפקד בכל תחומי הבית מבישול, נקיון, כביסה וקניות)) איך הוא ירגיש בתקופת העדרותי ?????? האם ההעדרות תשפיעה על הדרדרות במצבו?????? האם זו בגידה בזוגיות?????????? אבל.......... אני חושבת שאולי זו הזדמנות לצאת לפני שהמצב יחמיר ואז יציאה לזמן כזה לא רלונטית בכלל. למלא מצברים לקראת הבאות... לחוות ולהעביר לו את החויות.... מחכה לשמוע דעחכם/ן תודות לכולם
(לפתע אני מרגישה אכזרית בעצם הבאת הנושא.........אבל???)
 

ronnyw

New member
סעי !!

סעי, סעי, סעי !! את נמצאת בתחילת דרך ארוכה, זו לא מחלה של חודש או של שנה זה יכול לקחת עשר שנים או יותר, ואף פעם לא יהיה יותר קל לעזוב. אסור לך לקחת פסק זמן כזה ארוך מהחיים !! הדרך היחידה לשמור על כוחות, על שפיות, על יכולת להתמודד היא לדבוק בדברים הנורמאליים של החיים. סעי לחו"ל, לכי לבלות, היפגשי עם חברים וחברות. אסור גם לך לשקוע לתוך המחלה, להפוך למרירה ומתוסכלת. זה יהיה לרעתך, זה יהיה גם לרעת החולה !! סעי, בלי, חווי חוויות, נוחי (נפשית), תנסי לנקות את הראש. זו לא בגידה בזוגיות, זו מלחמה להישאר שפויה !! ויש עוד פאן לעניין - ההרתמות של בני המשפחה. אני רואה בזה נושא חשוב שאסור להחמיץ אותו. בכל מקרה מדובר בשבועיים. מה זה שבועיים במחלה הארוכה והאיטית הזו? ושוב - סעי, סעי, סעי !!
 

ענתי44

New member
בשם הזוגיות סעי ותבלי../images/Emo160.gif

אוי שולה יקירה את ממש לא בוגדת בו, את אישה טובה ונאמנה.זה לא שהוא יסיים תקופת טיפולים קשים, יחלים ותוכלו לנסוע יחד ולממש את חלומכים. הוא לעולם לא יוכל לנסוע איתך.אבל את יכולה גם יכולה.זו הזדמנות נפלאה בעבורך, לנקות את הראש ולמלא מצברים. אני במקומך הייתי עושה סידור עם מישהו שיבוא להשגיח מקרוב כל יום. למשל ילדיך או שילוב שלהם ומישהו נוסף, למען השקט הנפשי שלך. את תכתבי אליו יומן מסע, תצלמי תמונות או וידאו, תקני שם דברים שישמחו אותו. תבלי שם טוב ואנא, אנא יקירה תשאירי את רגשי האשמה בבית.הם לא יעברו בביקורת דרכונים.
 
שולה, סעי לשלום

שולה יקרה , מה שלומך? כמו שענו לך , אין טעם לחכות שיהיה טוב יותר. אם יש לך הזדמנות לממש חלום ואת יודעת שבעלך עדיין מתפקד ויש ילדים שישגיחו עליו, אז סעי, כמה שיותר מהר. הוא הרי יודע לעשות הכל בבית ואני בטוחה שיהיה לו טוב. אני מחזיקה לך אצבעות למימוש החלום. חיבוק ממני ויום טוב ורגוע , טובה
 

zs1957

New member
שולה יקרה סעי עם חברתך לטיול

את אשה טובה אל תחושי שאת בוגדת. את נוסעתצלתדלק ומשאירה אותו עם ילדייך שידעו לטפל בו.את בהחלט יכוה לצאת בלעדיו. הטיול הזה לא בשבילו. חולידמנציה צריכים להיות בסביבה מוכרת ולא הקום זר חדש ובלתי מוכר. זה עלול לגרום להרעה במצבם. מומלץ כי תדברי אתו בנוכחות הילדים ותספרי לו שאת יוצאת עם חברה לנוח. זהבה שחם
 
למעלה