כישורים חברתיים

[ילר]

כישורים חברתיים

יש לי ילדה בת עשר מקסימה. ילדה מוכשרת, פעילה בצופים, מנגנת, רוקדת ותלמידה מצטיינת. וגם יפה. יש לה ארבע חברות קרובות שעם אחת מהן היא קרובה במיוחד. עם חברה אחרת היחסים קצת קשים, הילדה מציקה לה לפעמים, מעליבה אותה וכוחנית, כנראה יש שם משיכה- קנאה, מצד הילדה האחרת. הבת שלי שקטה ואפילו יותר מדי טובה לאחרים, לא עומדת על שלה, נעלבת וכו'. אם היא בחברת ילדים ללא החברה הקרובה היא הולכת לאיבוד, יושבת בצד ולא מערבת את עצמה עם קצת מאמץ, ולכן גם לא "מזמינה" את עצמה למשחקים ולא יוזמת דברים שיכניסו אותה למעגל החברתי. לא חסר לה דבר כדי להיכנס למעגל החברתי חוץ מיוזמה ואומץ. כשאני מדברת עימה ומדרבנת אותה היא נלחצת ומביעה חשש מתגובת האחרים ומדחייה. אני חסרת אונים. היא אוהבת חברה ועושה הכל להיכנס למעגל החברתי, אך לא את מה שבאמת כנראה צריך. שמעתי שיש מקום שמלמדים כישורים חברתיים. האם יש באדלר? אשמח למידע ועזרה בעניינים אלו ובכלל. תודה

 

[עינת גבע]

תפקיד ההורים בפיתוח מיומנויות חברתיות

שלום רב, מה עושים? א. מפתח מסטר ראשי הוא להאמין בילדה ולסמוך עליה. ב. מפתח שני : במקום לדבר איתה על ... לעשות את... כלומר לגלות לה את היכולות שטמונים בה שיכולים לשמש אותה בשעות הצורך החברתי. * התבונני בביתך, עקבי אחרי התנהלותה בשגרה וכל אימת שתזהי תכונות( = התנהגות אופיינית) העשויות לסייע לה בעולם החברתי גלי לה אותם, שקפי לה אותם. תכונות כמו: יוזמה, אומץ, קבלת החלטה, ניהול משא ומתן וכו' וכו'. גישה כזו תבנה את החלק החברתי של הדימוי העצמי שלה, תיטע בקרבה את האמונה שיש לה כישורים להתמודד. ג. תוכלי לשוחח איתה דרך, משחקים, סיפורים שתמציאי . למשל, תוכלי לספר לה שחברתך רינה ספרה לך שבתה נקלעה ל.. . דינה פנתה אלייך ושאלה מה דעתך? ולשאול לדעתה, האם עולה בדעתה רעיון איך תוכל אורנה, ביתה של דינה להתמודד. בבסיס עצתי עומדהרעיון: לעזור לילדה לפתח ארסנל כלים להתמודדות בדרך העוקפת את מעורבותה הרגשית. ד. אני תוהה, אם המקרה שאת מציגה אינו "בהלה" אישית שלך, שאינה קשורה באופן ישיר לילדה. יש לך הרי בת מוכשרת, פעילה בצופים... ה. ואני חוזרת להמלצתי הראשונה דפדפי בדפי ההסטוריה שלה והראי לה מקומות בהם היא התמודדה והשתלבה והעבירי לה את המסר שאת סומכת עליה שהיא תסתדר. מה דעתך? ולגבי לימוד כישורים חברתיים יש הרבה דרכים ומקומות להתאמן ולהרחיב את צידנית המיומנויות. יחד עם זה, אולי בשלב זה הייתי מציעה לך לפנות להדרכה הורית , ללמוד ולבדוק באילו דרכים נוספות תוכלי לעזור לביתך. ושוב מה דעתך? בברכת יום נפלא עינת

 

[ילר]

תפקיד ההורים בפיתוח מיומנויות חברתיות

תודה על תגובתך המהירה. אני באמת מנסה להעצים אותה בנק' החוזק שלה. היא עונה שהיא יודעת אך מתביישת. גם במקומות שהיא נמצאת היא תמיד שקטה . השאלה היא אילו מקומות קיימים לרכוש מיומנויות. בעבר היא הייתה בחוג דרמה ואין שינוי במוחצנות שלה וגם שם היא לא נפתחה מדי. על אף שבמסגרת הריקוד היא מופיעה בפני קהל גדול ( מכל הארץ, ואין לה פחד מקהל\במה ) עם חברותיה היא שקטה. היא פונה אלי ומספרת ומבקשת תמיכה\ אוזן קשבת, כך שזה מס' שנים ואני לא חושבת שאני בלחץ אך חוששת מה יהיה עימה הלאה ואיך תסדר? (היא לא בודדה אומללה בחברה אבל לפעמים היא לבד).לפעמים אפילו "שקופה".

 

[עינת גבע]

פתח למחשבות...

שלום רב, קיימות מסגרות רבות המאפשרות פיתוח כישורים חברתיים: ראשית, הבית - הבית הוא שדה האימונים הראשון והראשי. שנית, כל מסגרת חברתית מאפשרת תרגול ואימון : עם החברות, בצופים, בכיתה, בחוגי הריקוד וכו'. מיומנויות חברתיות נלמדות ונרכשות כל יום במפגשים שלנו עם הסובבים אותנו. ילדים לומדים מהניסיון דרך ניסוי ותהיה. הם לפעמים טועים, נכשלים ומגיעים אלינו /אליך לשים ראש על הכתף, להישען קצת, לקבל תמיכה, אהדה, אמפאטיה, אוזן קשבת ולתדלק באנרגיה להמשך ההתמודדות. מסגרות נוספות אלה חוגים חברתיים המונחים על ידי אנשי מקצוע מתחום הטיפול ומאפשרים העלאת המודעות החברתית וצמיחה כגון: ביבליותראפיה- טיפול באמצעות ספרים, רכיבה טיפולית, שחיה, טיפול באמצעות אומנות, מוסיקה, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד. בנוסף , כל התנהגות היא מטרתית. ילדים אינם פועלי בחלל ריק. הם פועלים בשדה חברתי. חלק מההתנהגויות האופייניות שהם מפתחים כגון: בושה, מספרים לנו ההורים על מחדלים חברתיים שקרו להם וכו' הם מטרתיים. אני מנסה לחשוב יחד איתך, הילדה שלך בוחרת לשתף אותך ב"פגיעות" החברתיות שלה. מה הילדה שלך מרוויחה מפניות חוזרות ונשנות אלייך? ועוד שאלה ברשותך, נסי להיזכר (ולשתף אותי/נו) איך את היית בגילה האם הסיטואציות החברתיות עליהם בתך מספרת לך מוכרות לך מילדותך? בברכת יום פורה להשתמע עינת

 

[ילר]

פתח למחשבות...

אכן כן. גם אני הייתי ביישנית, וכנראה גם היום, אבל קצת....ומצד שני הייתי דברנית לא קטנה בשיעורים בכיתה, משתתפת ותורמת, כפי שהיא היום. אך בתי, לעומתי יש לה יותר גירויים חברתיים והתנסויות שפעם היו פחות (כמו חוגים, תחרויות, ביקורים בהצגות, מוזיאונים וכו') דברים שחשבתי שכן מציידים אותה להתמודדויות בחברה ובחיים. אם כך לדעתך קשה יהיה לשנות פה דברים כי זה אופי שכבר התגבש ??? האם הכלים שאתן לה היום, בכל דרך, יכולים לשמש אותה בעתיד? קשה לי לראות פה את המטרתיות שלה כי אני מקשיבה ומייעצת. זו ילדה שמקבלת תשומת לב אך בגבולות, מאחר שהגבולות והחינוך לעצמאות חשובים לי ולבעלי ובכך אנו עקביים. אולי זה קשור??? אני מאמינה ששיחות רבות בנושא. גם דרך סיפורים, כפי שציינת קודם, בסוף מחלחלים לתודעה וגורמים לשינוי פנימי. מה דעתך?

ושוב תודה

 

[עינת גבע]

הכול יכול להיות גם אחרת

שלום רב, אני מאמינה שהכול יכול להיות גם אחרת. בכל רגע נתון ניתן להרחיב את ארגז הכלים, ללמוד, להתנסות ולהתאמן במיומנויות חברתיות ולמצוא דרכים יצירתיות וחדשות להשתלב. בעניין המטרה, הילדה משיגה המון דאגה, תשומת לב והתעניינות סביב קשייה. נסי לבקש ממנה לספר על דברים טובים שקרו לה. ילדים לפעמים מסיקים בטעות שאנו רוצים לשמוע על קשייהם - ולכן, הם מרחיבים בנושאים אלה. בברכה, עינת