כיתוב

[so are you to me]

כיתוב

תכתבי אותי בידיים ברגליים על הברכיים על זרועות תכתבי אותי בזכרונות, באנקות ביבבות תכתבי אותי ברגשות, בעיטות קטנות עד שאבעט, אבעט ואחבוט. תכתבי אותי במילים רכות, בקול מתנגן, באהבה שלא אעז לדמיין תכתבי אותי בשנים שמפרידות בין ידע לתמימות, בין עיניים טובות לשלי, לעיתים מבועתות תכתבי לריק עד שארצה להכות הריק שבין מילה אחת לאחרת הריק שבין אהבה טרופה לבין דמיון גם אני לפעמים כותבת אבל בעיקר, בעיקר שומרת, בזכרון.

 

[תמרוש5]

../images/Emo41.gif

אני חושבת שהניסוח נורא מדוייק,ותוהה,זכרון זה טוב,לא?

 

[so are you to me]

זה כל מה שיש לנו, לפעמים...../images/Emo9.gif }{

 

[מתנות]

יפה אחת.....

לא אגיב על הנושא עצמו כי את לא באמת צריכה את התגובות ממני כדי לדעת מה דעתי, אבל זה מקסים ואני אוהבת את הגיוון הזה שלך.

 

[so are you to me]

גיוון?

[אני לא בטוחה שזה הנושא שאת חושבת

חי.]

 

[so are you to me]

>

חולמת אותך בהזיה קולחת חותכת אותך במכה משתלחת אני קפואה ואת רותחת אני פוצעת ואת סולחת הטירוף מתנגן, ההזיה פוצחת בריקוד מזדמן עם סכין ומחט בתנועה אחידה של עפרון ומחק דוהרת מהר והרחק מנחת את רושמת אותי, אך אני נשכחת אני סיפור המתח ואת הרוצחת אני הבית ואת האורחת ואין תרופה לך, הקדחת לא אתן מנוחה, אדע רק לקחת אשאיר אותך כמוני, צורחת את עזבונך אני ממשיכה וגונחת זיכרון שהותרת בי והשאר - שוכחת.

 

[so are you to me]

<

תיקונים :| חולמת אותך בהזיה קולחת חותכת אותך במכה משתלחת את קפואה ואני רותחת אני פוצעת ואת סולחת הטירוף מתנגן, ההזיה פוצחת בריקוד מזדמן עם סכין ומחט בתנועה אחידה של עפרון ומחק דוהרת מהר והרחק מנחת את רושמת אותי, אך אני נשכחת אני סיפור המתח ואת הרוצחת אני ההוסטל ואת האורחת ואין תרופה לך, הקדחת לא אתן מנוחה, אדע רק לקחת ואחר, אשאירך כמוני, צורחת את עזבונך אני ממשיכה וגונחת זיכרון שהותרת בי והשאר - שוכחת. [כלכך הייתי אמורה לישוןכבר.]

 

[so are you to me]

לדעת

זה טוב, שהזהירו אותי מפניך. אולי במקום להמנע אני יכולה כך, בדיוק כך, להנות בדיוק ממה שאני רוצה, ולזרוק את השאר. האמנם? לזרוק? יכולה? אני? המשיכה שלי לדברים דוחה אותי. היא כל כך רפטטיבית, לא מגוונת, לא מתחדשת, תמיד במערבולות אל אותו האמצע העמוק המסויים, אני כבר מכירה את השחור ששם בעל פה ואפילו כמעט ולא פוחדת ממנו. כמו להכיר את החדר שלך בחושך. כי זה השחור שלי. אותו אני הכי הכי יודעת. אני רוצה להתקשר ולהקשר ולהתלות ולתגאות ולגאות ולשפול. כנראה. כי זה מה שאני אוהבת. חבטות, שמזכירות לי עד כמה אני יכולה להרגיש וש אני עדיין כי אחרת איך יודעים? היום יום שוחק וצריך מה ש יחדד כמו עפרון כדי שייצא דיו כדי שנוכל לכתוב.

 

[so are you to me]

-

בואי ונרד למטה רק כדי להתקרב אז מה אם חשוך שם ומפחיד בואי נבכה עד שלא יהיה מה להגיד בואי וניפול ביחד ליפול זה השחור החדש אדום-דם זה השחור החדש ולהסתבך כל פעם מחדש זה כבר די ישן אבל נראה שלא נמאס לא מספיק [די]

 

[so are you to me]

--

אז תני לי עוד קצת חומר טוב למהומה לקבור בו כל טיפה של אושר ואז לנבור בערימה תני לי עוד כמה מכות לחבוש שיהיה במה להתעסק תגרמי לי עוד פעם לתסוס עד ש אתקשה להתאפק / את חדה ומשתלחת או עומדת במקום וזו אני השבה, מתנגחת להרגיש את החדות, שתהלום בתקוה שתתקהה בתקוה שתתקהי בתקוה שמשהו ישתנה בתקוה שאני

 

[רעוּת]

את כותבת שירה וזה מקסים מקסים ../images/Emo79.gif.

 

[so are you to me]

../images/Emo16.gif

 

[so are you to me]

../images/Emo79.gif

http://www.youtube.com/watch?v=StdBsUzJDTA

some part of you too small to lose...

 

[so are you to me]

...

לפעמים אני חושבת אותך אפילו בטעות מדמיינת דברים לכדי מציאות שאיננה שלי שאיננה קמתי בבהלה כי פתאום זה חדר לחלום שלי, ונזכרתי - היה כיף לשכוח ללילה שלם. אבל אז שכחתי שוב או פשוט, זכרתי וזה לא שינה. זה נכנס לאיזשהו מקום אחורי בתודעה ונשאר שם. כמו הדברים שלך, בעומק מגירת השידה שלי, מחכים ליום שבו אוכל לזרוק אותם. ועד אז, הם מאבדים מערכם הרגשי, ממש כמו בנוסחאות של חצי-חיים במתמטיקה שפעם אהבתי. ממש כמו עוד כמה דברים שאני שמחה לאבד, לאט לאט עוד ועוד. White and black Oh, you looking for the sun boy? The sun doesn't shine down her In shadows זו רק אני, אני יוצרת את השמש שלי.

 

[so are you to me]

[plants and rags, pj harvey]

 

[behappy]

לירונצ'. אני אוהבת אותך

 

[so are you to me]

../images/Emo23.gif