כולם אוהבים את ישראל
New member
כי ככה אני מרגיש בערך
למה אני עצוב בפורים? למה אני כל כך עצוב הפורים? אני שוב היום רוצה לדמוע... מרגיש עצבות ולא יודע ממה... אולי כמו בשיר כי איין לי שום ערך ומרגיש כאילו כבר איבדתי את הדרך ואני כזה גדול וכזה גיבור כך בערך אבל כל יום מאבד את עצמי לעצבות כך סתם ,בערך אולי כי כבר איין לי מיוחדות בעולם אולי כי אני מרגיש כמו תמיד עובד מהצד מול כולם, לא שייך לאף אחד, לשום קבוצה פשוט כמו תת אדם שראיתם בדרך ובאמת אני רוצה לפעמים להרגיש כמו מלך ורציתי לחשוב שהיא תישאר איתי להראות לי עוד את הדרך אבל היא נעלמה , נעלמה ולא תשוב ואני נשארתי לבד עם המכאוב כולם שמחים היום, חג חג חג באוויר ואני לא יודע למה אני כזה עצוב דמעות במקום חיוך בדידות במקום חיבוק יאוש במקום תקווה לאן נעלמה לי רוח החג אני זוכר שהייתי ילד נורא אהבתי את החג התחפשתי...כל שנה לדמות אחרת זה כניראה כי הייתה לי ילדות אחרת מהמצב שאני שרוי בו יום כניראה כי אז הייתי ילד ותמים וחשבתי שהעולם זה מקום של מלא משחקים והיום, הכל ניראה מעייף כל כך כל מיני משימות שאיין לי כבר כוח בשבילהם והיום הבדידות חונקת את הרגש ואז אמא חיכתה שאשוב מבית הספר עם התחפושת לראות את הילד הבלונדיני שלה עם החיוך בנה היחיד , והיום השיער כבר לא בלונדיני יותר, סתם נוטה לחום שטני ואמא כבר לא כאן ללטף שכואב והילד הקטן של פעם נותר ללא הגנה ופוגש כל מיני אנשים רעים בדרך שרק גורמים לו רק יותר סבל בערך ומרגיש לפעמים שאף אחד לא מבין את הפצעים שבלב קוראים לילד הזה כמו מפעם מתבכיין ולא מבינים את הקושי אפילו האנשים שצריכים בו לטפל רוצים עליו לדלג לא לשמוע יותר כי איין לו משפחה ממילא, הוא יכול לרוץ יכול לברוח רק שאיין לו לאן ותמיד יחזור לאותו קן ביתי משוגע, ויש לו 2 בתים כבר של אבא אחד מוגן ובשניהם מרגיש הוא זרות ומירמור ואי נוחות אז כולם היום שוב חג אני רוצה לשמוח גם עוד מעט הולכים לאיזה מסיבת תחפושות אתחפש כמו בשנה שעברה , לי היה לי חשק השנה לחפש תחפושת אולי כי איין מי שידחוף אותי לחיות שנה שעברה מישהי שנורא אהבתי דירבנה אותי גם לחיות היום היא כבר איננה אני יודע שאם אני לא אנסה לפחות קצת לקום לחיות אף אחד כבר לא יעזור לי ןזה קשה קשה קשה התחפשתי שנה שעברה למלאך המוות האם זה אומר עליי משהו? האם כרתתי איתו ברית? או שאולי שאני בגלל ההרגשה הקשה שלי כבר רוקד איתו מחכה לו שיבוא כבר אולי אפילו שיעביר לי את התפקיד שלו נהפכתי לאיש נקמן , אני זוכר יותר מדיי אנשים שגרמו לי סבל ולא יכול להפסיק לחשוב על זה למרות שאני מנסה לפעמים אך הכאב גדול מדיי והתסכולים עולים עליי ואז באים רגשות האשם והנקמה.... (תמונה משנה שעברה)
למה אני עצוב בפורים? למה אני כל כך עצוב הפורים? אני שוב היום רוצה לדמוע... מרגיש עצבות ולא יודע ממה... אולי כמו בשיר כי איין לי שום ערך ומרגיש כאילו כבר איבדתי את הדרך ואני כזה גדול וכזה גיבור כך בערך אבל כל יום מאבד את עצמי לעצבות כך סתם ,בערך אולי כי כבר איין לי מיוחדות בעולם אולי כי אני מרגיש כמו תמיד עובד מהצד מול כולם, לא שייך לאף אחד, לשום קבוצה פשוט כמו תת אדם שראיתם בדרך ובאמת אני רוצה לפעמים להרגיש כמו מלך ורציתי לחשוב שהיא תישאר איתי להראות לי עוד את הדרך אבל היא נעלמה , נעלמה ולא תשוב ואני נשארתי לבד עם המכאוב כולם שמחים היום, חג חג חג באוויר ואני לא יודע למה אני כזה עצוב דמעות במקום חיוך בדידות במקום חיבוק יאוש במקום תקווה לאן נעלמה לי רוח החג אני זוכר שהייתי ילד נורא אהבתי את החג התחפשתי...כל שנה לדמות אחרת זה כניראה כי הייתה לי ילדות אחרת מהמצב שאני שרוי בו יום כניראה כי אז הייתי ילד ותמים וחשבתי שהעולם זה מקום של מלא משחקים והיום, הכל ניראה מעייף כל כך כל מיני משימות שאיין לי כבר כוח בשבילהם והיום הבדידות חונקת את הרגש ואז אמא חיכתה שאשוב מבית הספר עם התחפושת לראות את הילד הבלונדיני שלה עם החיוך בנה היחיד , והיום השיער כבר לא בלונדיני יותר, סתם נוטה לחום שטני ואמא כבר לא כאן ללטף שכואב והילד הקטן של פעם נותר ללא הגנה ופוגש כל מיני אנשים רעים בדרך שרק גורמים לו רק יותר סבל בערך ומרגיש לפעמים שאף אחד לא מבין את הפצעים שבלב קוראים לילד הזה כמו מפעם מתבכיין ולא מבינים את הקושי אפילו האנשים שצריכים בו לטפל רוצים עליו לדלג לא לשמוע יותר כי איין לו משפחה ממילא, הוא יכול לרוץ יכול לברוח רק שאיין לו לאן ותמיד יחזור לאותו קן ביתי משוגע, ויש לו 2 בתים כבר של אבא אחד מוגן ובשניהם מרגיש הוא זרות ומירמור ואי נוחות אז כולם היום שוב חג אני רוצה לשמוח גם עוד מעט הולכים לאיזה מסיבת תחפושות אתחפש כמו בשנה שעברה , לי היה לי חשק השנה לחפש תחפושת אולי כי איין מי שידחוף אותי לחיות שנה שעברה מישהי שנורא אהבתי דירבנה אותי גם לחיות היום היא כבר איננה אני יודע שאם אני לא אנסה לפחות קצת לקום לחיות אף אחד כבר לא יעזור לי ןזה קשה קשה קשה התחפשתי שנה שעברה למלאך המוות האם זה אומר עליי משהו? האם כרתתי איתו ברית? או שאולי שאני בגלל ההרגשה הקשה שלי כבר רוקד איתו מחכה לו שיבוא כבר אולי אפילו שיעביר לי את התפקיד שלו נהפכתי לאיש נקמן , אני זוכר יותר מדיי אנשים שגרמו לי סבל ולא יכול להפסיק לחשוב על זה למרות שאני מנסה לפעמים אך הכאב גדול מדיי והתסכולים עולים עליי ואז באים רגשות האשם והנקמה.... (תמונה משנה שעברה)
