כך הרשות המקומית מעלימה לנו את השטחים הציבוריים

ש מים

New member
כך הרשות המקומית מעלימה לנו את השטחים הציבוריים

מצד אחד המדינה (רשות מקלקלי ישראל, משב"ש, כחלון ושות') נוסגת ומכחידה שטחים פתוחים ארצייים, ומן הצד השני - בתוך השטחים העירוניים - עושה לנו את אותו הדבר העירייה/המועצה המקומית. אז פלא שאנשים כאן חיים בטירוף מוחלט?
 

משה12333

New member
תפקיד הרשות המקומית הוא לספק שירותים לתושביה. ראש העיר יודע

שאם הוא לא יספק לתושביו שירותים, הוא יוחלף בבחירות או שיודח ע"י שר הפנים שימנה במקומו ועדה קרואה לניהול העיר.

ראש העיר אינו יכול לספק לתושבי עירו שירותים אם קופת העירייה תהיה ריקה.

שכונות המגורים מהוות נטל על קופת העירייה כי כל משפחה עולה לעירייה יותר מאשר הארנונה שהיא משלמת.

הקצאת חלק מהשטחים הפתוחים בשכונות המגורים לטובת חצרות פנימיות פרטיות בבניינים יוקרתיים וגם לטובת עסקים קטנים היא הדרך הנכונה לצמצם את הפסדי העירייה.

עירייה עם קופה מאוזנת היא עירייה שמסוגלת לספק לתושביה שירותים ברמה גבוהה, הרבה מעבר לרמה הבסיסית המקובלת.

(שים לב שאותם אלה שאוחזים בסיסמת הקסם "עירוב שימושים" הם אותם אלה שמתנגדים להכנסת עסקים קטנים לשכונות המגורים "כי מהלך זה פוגע בשטחים הפתוחים". לא אכפת להם לסתור את עצמם, העיקר שהם מתפרסמים כמובילי מחאה).

 

eyal3895

New member
רחובות היא דוגמא לעיר לא מאוזנת

אין חובות גדולים לעירייה אבל רק לאחרונה השכילה עיריית רחובות לפתח תוכנית אסטרטגית לתעסוקה תעשייה ומסחר כדי להוות מודל ותחרות לערים אחרות בשפלה ובכדי להביא משקיעים להשקיע בעיר על מנת להגדיל את המשאבים הדלים יחסית שיש לעיר.
 

25306yosef

New member
רחובות היא גם דוגמה נוספת לעיר שבה לא מקיימים מכרזים

או כל הליך תיחור שיוויוני אחר וזאת בטענה שחוק חובת המכרזים לא מחייב את העירייה או את החברה העירונית לקיים מכרז כאשר מדובר בהתקשרות בנושאים אמנותיים.

וכך מקיימת עיריית רחובות באמצעות החברה העירונית לתרבות ספורט ונופש בע"מ מדי שנה והחל משנת 2013 התקשרות ללא כל מכרז או הליך תיחור שיוויוני אחר עם מנהל אמנותי (שלמה ממן) לצורך הפקה ובימוי של פסטיבל רוקדים אביב ברחובות המתקיים מדי שנה בחול המועד פסח. למותר לציין שהתקשרות זו עם המנהל האמנותי היא סודית ואיננה מפורסמת לציבור כלל וזאת בטענה שהחוק אינו מחייב את הרשות המקומות או את החברה העירונית לפרסם לציבור מידע בגין התקשרויות עם ספקים והדין הקיים בעניין פרסום התקשרויות עם ספקים חל כיום על משרדי ממשלה ותאגידים ממשלתיים וסטטוטוריים בלבד.

וכאן נשאלת השאלה הבאה:

האם מטרתו של אותו סעיף בחוק חובת המכרזים המתיר להתקשר עם מנהל אמנותי ללא כל מכרז, היא שיש להעדיף ספק אחד ויחיד ובמשך שנים רבות מאוד וללא כל הליך תיחור שיוויוני על פני ספקים אחרים?

שאם לא כן, אז יש לראות פגם חמור ומהותי ביותר בהתנהלותה של עיריית רחובות כאשר היא בוחרת במזיד להתקשר עם ספק אחד ויחיד וללא כל שיוויון הזדמנויות. אם אכן לספק היחיד יש יתרון של ממש על פני הספקים האחרים, מן הראוי היה שעיריית רחובות תנמק מה הסיבה לכך שספק זה מועדף במשך שנים על פני ספקים אחרים.

ספק זה מספק שירותי בימוי וניהול אמנותי גם לעיריית כרמיאל וגם שם מתקשרת עיריית כרמיאל עם הספק הזה במשך שנים רבות (מאז שנת 2000 ברציפות) וללא כל מכרז או הליך תיחור שיוויוני אחר. גם בעיריית כרמיאל בחרו שלא לנמק מדוע ספק זה מועדף במשך שנים כה רבות עך פני ספקים אחרים. גם למבקר המדינה לא ידעו בעיריית כרמיאל להשיב עניינית מדוע ולמה ספק זה מועדף על פני ספקים אחרים במשך שנים רבות.
 

משה12333

New member
התקשרות עם ספק יחיד מעוגנת בחוק ולא מחייבת מכרז מצד הרשות

המקומית.

בית המשפט אישר את צורת ההתקשרות הזאת בישראל וקבע שיש מקרים שבהם יש מקום לגמישות לגבי ספק יחיד או יועץ מומחה.

בית המשפט קבע שהתקשרות ללא מכרז עם מומחה יחיד שמבוססת על יחסי אמון מיוחדים, לא סותרת את החוק. בית המשפט קיבל את הגדרת הספק "החריג" כסביר ולכן חוקי.

 

25306yosef

New member
התקשרות עם ספק יחיד דורשת פרסום לציבור והנמקה.

במקרה שהבאת מדובר על משרדי הממשלה המפרסמים את כל ההתקשרויות שלהם בפטור ממכרז באתר אינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי ולכן פעילות שכזו היא שקופה וגלויה לציבור.

לא כך הם פני הדברים ברשויות המקומיות ובתאגידים העירוניים ששם אין כל פרסום של התקשרויות עם ספקים בפטור ממכרז כפי שקיים במשרדי הממשלה.

בדוגמה שהבאתי עם עיריית רחובות ועיריית כרמיאל, העיריות מתקשרות עם ספק אחד ויחיד המועדף במשך שנים רבות על פני ספקים אחרים וזאת ללא כל פרסום לציבור והנמקה כפי שקיים במשרדי הממשלה. בעניין ההתקשרות של עיריית רחובות ועיריית כרמיאל עם המנהל האמנותי, מדובר בהתקשרות עם ספק יחיד המתבצעת במחשכים ובאפלה מוחלטת וללא כל פרסום לציבור.
 

משה12333

New member
בית המשפט מתיר זאת. הנימוק הוא יחסי אמון מצויינים שנובעים

מההיכרות המעמיקה של העיר ושל צרכיה מצידו של הספק היחיד.

בית המשפט פסק לפי ההיגיון והרחיב את השימוש החריג שמותר בהתקשרויות ללא מכרז מצד הרשות המקומית. נימוקיו כללו חיסכון בזמן ובכסף במקרים שבהם ברור לכל שאין תחליף לספק היחיד.

בית המשפט נדרש לסוגייה כי התעוררו חשדות למינהל לא תקין, בדיוק כפי שאתה חשדת.

פסיקת בית המשפט העליון:
"מן הראוי לעשות שימוש בפטור ממכרז לספק, אשר נחשב כ"ספק יחיד", רק במקום שקיימת ודאות, שאין בארץ אלא ספק יחיד של הטובין או מומחה יחיד לביצוע העבודה הדרושים לגוף המנהלי...במקום בו קיים ספֵק בדבר קיומו של ספק או יצרן נוסף, אזי דרך המלך תהא עריכת מכרז".

לכן, כל עירייה משתמשת היום בדרך ההתקשרות הזאת. יש פה דוגמא מראשון-לציון:

 

25306yosef

New member
יש לך את הפסיקה המלאה של בית המשפט?

יש לך מסמכים נוספים של רשויות מקומיות בעניין פטור ממכרז?

עיריית כרמיאל לא מפרסמת שום דבר.
 

משה12333

New member
באתר פסקדין, חפש בחלונית החיפוש את הפסיקה: בר"ם 2349/10.

הפסיקה עצמה עוסקת בערעור על התקשרות במסגרת של ספק יחיד עם עיריית בני-ברק.

גוף הפסיקה כולל אין-ספור הפניות ודוגמאות לפסיקות אחרות דומות לגבי עיריות אחרות. אתה יכול לחפש גם כל פסיקה שכזאת באתר פסקדין.









 

משה12333

New member
עד לאחרונה, רחובות לא נתפסה כעיר-ענק אלא כעיר זניחה בפאתי

ראשון לציון. השכונות החדשות הפכו אותה לעיר של 136 אלף תושבים ושמו אותה על המפה. הכבישים החדשים שנסללו מכל עבריה הפכו את הגישה אליה למהירה ונוחה.

הסימן הטוב ביותר לשינוי במעמדה הוא התור של החברות שרוצות להיכנס אליה ולהקים בה את המטה הארצי שלהן. חלקן אפילו חברות בקנה מידה עולמי.

ראש העיר מתכנן להגדיל פי 3 את שטחי התעסוקה שלה ונעזר במשרד הכלכלה כדי למשוך לעירו יזמים ע"י הטבות ממשלתיות שכוללות עבורם פטורים והנחות.

ראש העיר ושר הכלכלה הפנימו את גודל השינוי שהעיר עברה ופועלים בהתאם למעמדה החדש.

כבר כעת, פארק המדע בכניסה הצפונית לעיר נחשב לאחד ממתחמי העסקים המובילים בישראל והמסעדות שבו נחשבות לאחד ממוקדי הבילוי המצליחים באזור המרכז.

מגדלי היוקרה החדשים שנבנים בה גם מושכים אליה אוכ' חזקה.

הפרוייקטים החדשים של שער העיר, שער המדע, פארק המדע-תמר ב' והרחבת אזורי התעשייה הקיימים, פארק הורוביץ ופארק המדע-תמר א', יהוו עוגן כלכלי אדיר לעיר הענק.

אין ספק שרחובות בדרך הנכונה.

 

ש מים

New member
כרגיל: דמגוגיה ושטויות

והכוונה היא בעיקר לטענה (ההזויה והלא מבוססת) הזו:
"(שים לב שאותם אלה שאוחזים בסיסמת הקסם "עירוב שימושים" הם אותם אלה שמתנגדים להכנסת עסקים קטנים לשכונות המגורים "כי מהלך זה פוגע בשטחים הפתוחים". לא אכפת להם לסתור את עצמם, העיקר שהם מתפרסמים כמובילי מחאה)".
שוב אנו רואים שהבחור אינו איש מקצוע בתחום התכנון העירוני, זורק מושגים עליהם שמע/קרא ומגיע למסקנות הזויות ולא נכונות.
(משה, מציע לך לקרא שוב - ובעיון - מה זה "עירוב שימושים" ואז אולי תבין איזה שטויות כתבת כאן).
 

משה12333

New member
תמיד, לגבי כל עשייה, תהיה ביקורת. טיבעו של האדם הוא לבקר

את מעשה האחר ולבנות תאוריות ואידיאולוגיות כדי להצדיק את התנגדותו. כל ההתנגדויות הן תמיד פוליטיות ותמיד ממניעים אישיים צרים.

עד עתה, המתנגדים לתנופת הבנייה האדירה השתמשו בסיסמת הקסם "עירוב השימושים".

עתה, כשהתברר להם שסיסמת הקסם שלהם לא מתאימה לעידן הרכב הפרטי שמכתיב תכנון ובנייה אחרים, הם אימצו לעצמם סיסמת קסם חדשה: "פגיעה בשטחי ציבור".

הם אפילו לא שמים לב שהם סותרים את עצמם כי עסק מסחרי בתוך גינה בשכונת מגורים היא דוגמא לעירוב שימושים שהם כל כך בעדו אבל גם כל כך נגדו.

ברגע שהמתנגדים יחליפו בתפקיד את מושאי התנגדותם יקרה הדבר שתמיד קורה: הם דווקא יתמכו בבניית עסק בשטח ציבורי בשכונת מגורים ויטענו שהם תמיד היו בעד צעדים שכאלה.

 

ש מים

New member
פעם אחרונה: לך תלמד מה זה "עירוב שימושים".

זה ממש לא מה שאתה חושב וכותב.
 

משה12333

New member
הכתבה שהבאת מסבירה במפורש על עירוב השימושים:

מתוך הכתבה:

"יוזמה של עיריית נתניה, שמבקשת להוסיף שימושים וזכויות לכל השטחים הציבוריים הפתוחים. במילים אחרות, התכנית תאפשר לעירייה לבנות בגני העיר חניונים, מתקני תשתית, מחסנים, קיוסקים, בתי קפה ובתי מסחר. זו פעם ראשונה שרשות עירונית יוזמת תכנית סטטוטורית כוללת מהסוג הזה".


הגופים הירוקים מתנגדים לכך. כלומר, הם מתנגדים לעירוב השימושים הזה.

התפיסה הבסיסית שלהם לגבי תכנון ובנייה היא דווקא תמיד תומכת בעירוב שימושים כדי לעודד "אורח חיים בריא".

הם גם מתנגדים לעירוב שימושים וגם תומכים בו.

 

ש מים

New member
זו בדיוק הבעיה.

שאתה מסתמך על חומר כתוב (כן, הבנתי כבר שאתה אוטודידקט) וחסר לך הן ההבנה הרחבה יותר, שקשה למצוא - במרוכז - במאמרים מצומצמים. והן הפרקטיקה.
אבל אתייחס למאמר בעיתון: "הוספת שימושים" אינה "עירוב שימושים". לפחות לא במובן אליו מתכוונים בתכנון ערים.
 

משה12333

New member
זה אותו הדבר. תכנון הערים הוא גמיש ולא קופא על שמריו, כפי

שהכתבה מסבירה באופן מצויין ע"י אנשי מקצוע מהשורה הראשונה (שתי אדריכליות).

עירוב השימושים, במובן הקלאסי שלו, כבר אינו מתאים לעידן הנוכחי בעקבות הפיכת הרכב הפרטי לחלק בלתי נפרד מאורח החיים, לא רק של כל משפחה אלא של כל אחד ואחד ממרכיביה. לכל משפחה כבר יש מס' רכבים ולא רק רכב אחד או שניים. הם חייבים לגור בשכונה שמציעה מקומות חנייה בשפע, כבישים רחבים ומס' חיבורים רב לכבישים שמסביב. זהו המדד היום להצלחתה של שכונת מגורים.

בנוסף לכך, גם העובדים באזורי התעסוקה מגיעים לעבודתם ברכב פרטי ולכן כל אזור תעסוקה/משרדים היום חייב לכלול שטחי חנייה עצומים, כבישים רחבים ומס' חיבורים רב לכבישים שמסביב. זהו המדד היום להצלחתו של אזור תעסוקה.

אי אפשר היום לבנות אזור מעורב של מגורים ותעסוקה ביחד כי הוא ייכשל והראיה לכך היא כל מרכז ומרכז ישן של כל עיר ועיר בארץ. העסקים נוטשים את המרכז הישן לטובת מתחמי תעסוקה ובילוי מבוססי רכב פרטי. התושבים גם נוטשים כי פשוט אין להם מקומות חנייה או כבישים רחבים לרשותם. הם כבר חונים במרכז העיר בלילות על הגינות ועל איי התנועה.

לכן, היום המושג "עירוב שימושים" הוא מושג שונה לחלוטין ומתייחס להכנסת שימושים שונים לשכונות המגורים כדי לצמצם את הפסדי הרשות המקומית.

כל רשות מקומית מפקיעה היום שטחים בשכונות המגורים החדשות ובונה בהם עסקים קטנים. במתחמי מגורים יוקרתיים, העירייה מעבירה את אחריות הטיפול בשטח הציבורי הסמוך אליהם, ממנה לדיירים עצמם. הם מממנים מכיסם את הוצאות הגינון, הניקיון והתחזוקה בשטחים אלה.

הכתבה שהבאת היא לא כתבת ביקורת אלא כתבת שבח לניהול נכון של עיר היום.

 

ש מים

New member
אנשי המקצוע צודקים/ות. הבעיה היא שאתה לא מבין את התחום.

הבעיה המוצגת הכתבה היא לא "עירוב שימושים" אלא גזל השטח הציבורי, ע"י שימושים מסחריים. וזאת לאחר שנעשה תכנון עפ"י פרוגרמה (אני מקווה...) לצרכי ציבור לנפש. הפגיעה בשטח, לאחר קביעת המכסות ואישור התכנית הינה למעשה פגיעה במכסת הקרקע הציבורית לנפש. ברור שאפשר להתווכח על הנתונים הפרוגרמתיים, אבל את זה יש לעשות בצורה מקצועית ומוכחת ולא בשליפה מהמותן, כפי שנראה שנעשה כאן. ולא - הנושא כאן אינו "עירוב שימושים", אלא "פגיעה במכסות הקרקע הציבוריות". הנה קיבלת שיעור בתכנון על רגל אחת.
 

משה12333

New member
כותרת הכתבה היא: "פארק בהפרטה". המונחים המקצועיים לכותרת

זאת הם: עירוב שימושים ושפ"פ.

עירוב שימושים: הכנסת עסק מסחרי לגינה ציבורית בשכונת מגורים.

שפ"פ: שטח פרטי פתוח. גינה פתוחה לציבור במתחמי מגורים יוקרתיים שמתוחזקת ע"י תושבי המתחם ולא ע"י העירייה.

הכתבה מציגה שתי גישות מנוגדות: הפיכת חלק מהשטחים הציבוריים לפרטיים/מסחריים כדי לחסוך כסף לעירייה, לעומת השארת כל השטחים הציבוריים כמו שהם לרעת התקציב העירוני.

שתי האדריכליות שבכתבה תומכות בשתי ידיים בגישה שחוסכת כסף לעירייה.

 
למעלה