זה אותו הדבר. תכנון הערים הוא גמיש ולא קופא על שמריו, כפי
שהכתבה מסבירה באופן מצויין ע"י אנשי מקצוע מהשורה הראשונה (שתי אדריכליות).
עירוב השימושים, במובן הקלאסי שלו, כבר אינו מתאים לעידן הנוכחי בעקבות הפיכת הרכב הפרטי לחלק בלתי נפרד מאורח החיים, לא רק של כל משפחה אלא של כל אחד ואחד ממרכיביה. לכל משפחה כבר יש מס' רכבים ולא רק רכב אחד או שניים. הם חייבים לגור בשכונה שמציעה מקומות חנייה בשפע, כבישים רחבים ומס' חיבורים רב לכבישים שמסביב. זהו המדד היום להצלחתה של שכונת מגורים.
בנוסף לכך, גם העובדים באזורי התעסוקה מגיעים לעבודתם ברכב פרטי ולכן כל אזור תעסוקה/משרדים היום חייב לכלול שטחי חנייה עצומים, כבישים רחבים ומס' חיבורים רב לכבישים שמסביב. זהו המדד היום להצלחתו של אזור תעסוקה.
אי אפשר היום לבנות אזור מעורב של מגורים ותעסוקה ביחד כי הוא ייכשל והראיה לכך היא כל מרכז ומרכז ישן של כל עיר ועיר בארץ. העסקים נוטשים את המרכז הישן לטובת מתחמי תעסוקה ובילוי מבוססי רכב פרטי. התושבים גם נוטשים כי פשוט אין להם מקומות חנייה או כבישים רחבים לרשותם. הם כבר חונים במרכז העיר בלילות על הגינות ועל איי התנועה.
לכן, היום המושג "עירוב שימושים" הוא מושג שונה לחלוטין ומתייחס להכנסת שימושים שונים לשכונות המגורים כדי לצמצם את הפסדי הרשות המקומית.
כל רשות מקומית מפקיעה היום שטחים בשכונות המגורים החדשות ובונה בהם עסקים קטנים. במתחמי מגורים יוקרתיים, העירייה מעבירה את אחריות הטיפול בשטח הציבורי הסמוך אליהם, ממנה לדיירים עצמם. הם מממנים מכיסם את הוצאות הגינון, הניקיון והתחזוקה בשטחים אלה.
הכתבה שהבאת היא לא כתבת ביקורת אלא כתבת שבח לניהול נכון של עיר היום.
