זאת טענה ששמעתי כבר מספורטאים אחרים
שנוגעת לעבודה שבארץ, אתה צריך "להוכיח" את עצמך כדי לקבל מימון, במקום שהכסף יהיה אמצעי לפיתוח הספורטאי.
במילים אחרות- הכסף הוא הפרס ולכן הופך למטרה, במקום שהמטרה תהיה הנצחון ושהכסף יהיה רק האמצעי.
אני חושב שהתפיסה הזו לגבי כסף מקורה במנטליות הישראלית, שרואה בספורט דבר שולי (ובוודאי בספורט האולימפי לעומת
כדורגל וכדורסל) ובקוצר הרוח- מי יכול לחשוב עכשיו, למשל, על תוכנית לבניית שחיינ/ית שיביאו מדלייה באולימפיאדת 2020?
בנוסף, זה גם נובע מקוצר המזומנים בארץ- כשהכסף מועט, מעדיפים להשקיע במה שיכול להניב הישגים מהירים או לתגמל הישגים,
כי אפשר להפיק מזה רוח פוליטי שיביא עוד מימון.
