כך עושים פרסומת:

[נטשה הרצינית]

כך עושים פרסומת:

לוקחים סצנה קלאסית מסרט קלאסי. מעתיקים את מקום ההתרחשות לזירה המקומית, ואת השפה לעברית. מציגים את הלוגו של המוצר. הנה לכם הפרסומת. דוגמאות: קחו סצנה של ה"אורגזמה המזוייפת" מתוך "כשהרי פגש את סאלי", תעבירו את מקום ההתרחשות למטוס (למה מטוס ? נו, למה לא, בעצם ?) האשה הזקנה בסוף תבקש שמפו "כמו שלה" במקום מנת האוכל, כמובן, כי הפרסומת הרי היא לשמפו. קחו סצינת הריקוד על המקלדת מתוך "ביג". תשנו קצת את המנגינה, ובמקום גיבורי הסרט שימו דוגמנים ודוגמניות שלובשים בגדים מחברה שאותה רוצים לפרסם. מה הקשר ומה הפואנטה ? לא צריך, כי העיקר שזה מזכיר את הסרט החביב. למה לטרוח ולחשוב על ראיונות מקוריים ? מה דעתכם ?

 

[no bigi]

אני איתך

זה לא שאני נגד שימוש גורף באומנות קיימת, אבל אם כבר אז לעשות בה שימוש חכם. פארודיה על סרטי בורקס דוגמאת "מיאו חתולה", הוא מצחיק, כובש וגם מקורי. הביצועים שנעשו בפרסומות שציינת, לא רק השיגו את מטרתם אלה אף העליבו את אינטלגנצית ציבור הצופים.