ככה אני כותב

[wranger]

ככה אני כותב../images/Emo96.gif

פעם, הכי אהבתי לכתוב בערב, או בלילה. אם היה לי רעיון בראש, הייתי שומר אותו עד שיחשיך, כשבבית דולקת רק מנורה קטנה או בכלל לא, ואז האור היחיד בקע ממסך המחשב. אהבתי לשתות קפה תוך כדי הכתיבה. כשסיימתי, הייתי מתחיל לקרוא את מה שיצא, חוזר אחורה ומתקן, בודק תצוגה מקדימה ומתקן עוד, מוסיף תמונות ומחליף בין פסקאות. זה השלב שבו הייתי מעשן, סיגריה אחרי סיגריה, נושף את העשן אל מסך המחשב, נותן לו להסתיר לרגע את המילים שלי ואז קורא אותן כאילו זו הפעם הראשונה שאני נתקל בהן. ואז הייתי מקליק על "פרסום", מדליק את האור ומנקה את האיזור שסביב המאפרה, כי לא קל לאפר בחושך.

היום, עקב מגבלות זמן ואחרות, אני נאלץ לכתוב פחות, ורק מאוחר בלילה, תוך ויתור על שעות שינה. על הקפה לא ויתרתי, אבל אני כבר לא מעשן - אז אין מאפרה לנקות מסביבה, ואת העשן שיסתיר לרגע את המילים שלי מחליפה השינה; אני פשוט משאיר על המסך את התצוגה המקדימה והולך לישון, ואחרי כמה שעות מתעורר וקורא את המילים כאילו זו הפעם הראשונה שאני נתקל בהן...

איך זה אצלכם? אתם שותים קפה תוך כדי? מנשנשים משהו? יש לכם זמן מועדף ביממה לכתוב בו, או שבכל פעם זה אחרת? ספרו, ספרו קצת על איך אתם אוהבים לכתוב בבלוג או בכלל...

 

[Rose Taylor]

למרבה הפלא

תמיד עולה בי מוזה לכתוב כשאני צריכה לעשות משהו אחר..

 

[נטע....]

בהתחלה..

הייתי כותבת כל בוקר ישר על הבוקר, לפני היציאה לעבודה (זה היה בזמנים שקמתי די מוקדם). עכשיו לא תמיד יוצא לי לקום מוקדם מספיק בשביל להספיק לכתוב, אז אני כותבת בערב בדר"כ אבל לפעמים גם מוקדם בבוקר. בדר"כ אני שומרת וישר מפרסמת ואם אני רוצה לערוך, אני עורכת אחר כך. (למרות שאני מודעת לבעייתיות שבלערוך אחרי שהפוסט כבר פורסם). ובדרך כלל אני עושה את זה אחרי שאכלתי ארוחת בוקר/ערב. קשה לי להתרכז בשני הדברים במקביל

 

[dorooni]

כשעולה לי רעיון

אני חייב לכתוב אותו מייד, אם לא הוא הולך לאיבוד. היה לי רק יוצא דופן אחד - רעיון שעלה לי ולא היה לי זמן לכתוב אותו במשך חודשיים, וכשכתבתי לא יצא יפה; בדרך כלל זה נשאר ברמה הזו, אבל לאחר מכן הצלחתי לכתוב ויצא טוב.

 

[אפרת המפזזת]

כמובן שהרעיונות הכי טובים יוצאים לי בשעות

שאי אפשר להקליד אותם. למשל תוך כדי נהיגה עצמית, או שתי שניות לפני שאני נרדמת כשהעיינים כבר ממש מתגתגלות להן ואין סיכוי שאני אצליח להזיז יד, או כשאני מבשלת ובדיוק יש לי משהו מסובך על שלוש להבות בו זמנית... אז החוכמה היא לזכור מה רציתי מספיק זמן כדי שזה יכנס לזכרון לטווח ארוך. אם זה הולך אז לשלוף מחדש את הרעיון יצליח לי כשיהיה לי זמן לכתוב. אני הכי אוהבת לכתוב בשישי בבוקר כשהילדים לא בבית ובעלי בדיוק עושה סידורים. טוב מה שאומר שעכשיו עם החופש הגדול אני צריכה למצוא לעצמי זמן אחר. אני גם מאוד אוהבת לכתוב בערב מאוחר. טוב, כרגע יש מונדיאל, אז גם בערב הסלון שלי תפוס לחודש הקרוב. למה נראה לי שאני כרגע בהולד עד לחורף, או לפחות עד ראש השנה...

 

[נטע מימי]

זה טקס שלם

יש שם מוסיקה טובה, שתייה קרה, ובדרך כלל זה לכתוב כאשר אין אף אחד נוסף בחדר. בדרך כלל זה נעשה בערב או בלילה והיצירות מתפרסמות בדרך כלל מיד לאחר שאני מסיימת. צריך פעם אחת לצלם את עצמי עושה את זה, זה די מצחיק מהצד חחחחחח...

 

[Purple Mushroom]

אותי צילמו לסרט מקליד רשומה

לא זוכר מה שתיתי, תה או קפה, וזה היה בצהריים, אחר הצהריים. היה לסרט 10% רייטינג, לפני חצות, כנראה צפו בו 700,000 איש.

 

[motior]

אני בדרך כלל

יושב לכתוב בסביבות עשר בלילה - אחרי שהילדים נרדמים (ממש כעת סיימתי לכתוב רשומה למחר) בד"כ אני יושב על הספה עם הלפטופ על הברכיים והטלויזיה דלוקה ברקע. אין לי מושג למה - אבל גיליתי שזה דווקא עוזר לי להתרכז. בסיום הכתיבה אני עודה הגהה דרך התצוגה המקדימה. מפרסם רק למחרת בבוקר (מסיבות היסטוריות)

 

[ילדה מזכוכית]

אצלי הרעיונות הכי

טובים וגם היכולת להתנסח בצורה ברורה בדר"כ מגיעים בשעות הלילה. מאחר שיש לי מחשב נייח ואני לא רוצה שישאלו אותי מה אני עושה ערה בשעה כל כך מאוחרת, אני כותבת רשומות שלמות בהודעות sms בפלאפון ואח"כ כשאף אחד לא בבית אני מקלידה את מה שכתבתי לבלוג, עורכת את הרשומה ומתקנת מה שצריך.

 

[parparlive]

כתיבה

לרוב בלילה שיש שקט מוזיקה תמיד ברקע כל פעם משהו אחר שנותן את המוזה הרבה פעמים זו כתיבה שלא נוגעת בה בכלל ולא משנה בה כלום. מעט מאוד מכל מה שכתבתי היום עבר עריכה.

 

[אמא של ילדה קוראת]

אני כותבת כשזה בא...

בדרך כלל הרשומה נכתבת בראש ואני פשוט מוציאה אותה על המחשב, עושה הגהה וזהו...

 

[נטע....]

בנוסף, מזדהה עם מה שכתבו כאן

שהמוזה לכתוב באה דווקא כשאין לי את האפשרות לעשות זאת, וכשיש לי אפשרות אין לי את המוזה וגם אם אני מנסה לכתוב את הרשומות שקודם נכתבו בראש, זה לא יוצא...

 

[דנטל]

לא סובלת קפה

ובכלל שוכחת לשתות, כך שנדיר ששותה כשכותבת. מנשנשת כל זמן שאני ערה

לא מעשנת. כלום. השעות המועדפות לכתיבה הן הלילה. בעיקר בגלל שבבוקר אני ישנה ובצהריים/ערב אני עובדת. כלומר, זה לא שאני מעדיפה לכתוב דווקא בלילה, אלא שזה הזמן הפנוי. לעתים מאוד רחוקות כתבתי בעבודה. בבית הכי נח. כותבת קודם בוורד ומשם מעתיקה לבלוג. מקלידה את הטקסט רצוף. לפעמים נזכרת במשהו וחוזרת אחורה להוסיף. לפעמים נזכרת במשהו שעדיין לא הגיע "תורו" בטקסט ופוחדת שאשכח אז כותבת כמה מלים למטה שיזכירו לי אותו לכשיגיע זמנו. נדיר שמשנה מיקום של פסקאות. כשעושה הגהה עשויה לשנות באופן מינימלי ניסוחים, אם נוכחתי לדעת שהם לא נהירים מספיק. בסופו של תהליך, אם הטקסט עבר באורכו את הכמות שמכיל עמוד וורד אחד, אני מצמצמת ממנו.

 

[רודפת מכנסיים]

אני אוהבת לכתוב בשעות

הקטנות של הלילה. תמיד עם נשנושים, או גלידה רוסית (כן,כן, היא טעימה מאוד) קפה בשעות אלו לא, כי אז זה יקשה עלי להרדם. אך בגלל אופי העבודה שלי, יוצא לי מדי פעם לכתוב בין פגישות בזמן המתנה (מודם סלולרי זה דבר אדיר), כך שיכולה לכתוב תוך כדי נסיעה ברכבת וכו'. לפעמים אני מכינה רשומות מראש ואחר כך מפרסמת.. אך זה לא אותו הטעם. הפוסט הטרי זה כמו לחמניה שיוצאת ישר מהתנור מה שכן, אני מתעצלת לשבת כמו "בנאדם" ולכתוב.. אז אני עושה זאת על הבטן במיטה.. נו אולי סוף סוף אקבל בטן שטוחה, רק שבשיטה הזו, החתול מחרבש לי המון רשומות כשהוא קופץ ומנסה לתפוס את הסמן.

 

[טולה הורוביץ]

כתיבה..

אני כותבת בכל מקום. בכל זמן. אני מסתובבת עם שתי מחברות, ארבעה עטים ועיפרון אחד, הלפטופ שלי תמיד איתי ואני מוצאת את עצמי כותבת ברגעים הזויים (כמה אנשים אתם מכירים שעמדו באוטובוס בדרך הביתה, הוציאו את הלפטופ, התיישבו על הרצפה והתחילו להציף את המקלדת במילים ואותיות?). הכתיבה הכי מוצלחת שלי משתחררת בלילות. השקט והלבד. או בימים הקבועים אחה"צ שלי שאני יושבת בנמל תל אביב, מול הים, הדבר הנפלא ביותר שהטבע יצר, ומשחררת, משהו שבמקום אחר לא תמיד משתחרר. המחברות שלי מתמלאות בקצב מהיר, מילים, התחלות של סיפורים ואפילו סתם רעיונות.. בסוף יצא ממני משהו

 

[נטע מימי]

../images/Emo45.gif

גם פה יצא משהו יפה.

 

[Purple Mushroom]

הכתיבה שלי ../images/Emo185.gif

אני מקדיש הרבה זמן לכתיבה ולקריאה. בשנים האחרונות, אני מפנה את כל השבת לכתיבה מרוכזת, במחברת שלי עם העט, ואחר כך למחשב. ולא רק בבלוג שלי. מתייחס לכתיבה ולהתכתבות ברצינות יתר. יותר מידי ברצינות. ועדיין כותב לאט, כמעט 5 שנים על אותו המחשב (פנטיום 4), לפני 4 שנים במהלך החוויות, והכתיבה של אליפות העולם בכדורגל בגרמניה (שבה איטליה זכתה), תוך כדי כתיבה, היתה לי חסרה הסיגריה , למרות שמעולם לא ממש עישנתי. רואה בעצמי סוג של כתב פרילנס שכותב בעיקר לעצמי, בלי לראות מזה ממש משכורת

. הנאה חוויתית נטו, ומפנטז כבר הרבה שנים, שבסוף המון שנים (מקווה שפחות מ30 שנה), מישהו יקח אותי ככותב שכיר, או שאפתח איזה מגזין אינטרנטי משלי (בעזרת אנשים טובים בתחום).

=] ...

 

[נטע מימי]

לא כולנו במצב הזה?

מקווים שיקחו אותנו ברצינות? ושיום אחד נפרוץ כיוצרים מן המניין?

 

[Purple Mushroom]

לא בטוח שכולם.

נטע? את כותבת פוסט חדש? אני צריך ללכת לישון !

מחר בבוקר יום עבודה !

! חיית לילה שכמותך...

=] ...

 

[נטע מימי]

פורסם !