ככה בדיוק אני מרגישה

[עב]

ככה בדיוק אני מרגישה

טור נפלא של נרי לבנה היום במוסף הארץ. מומלץ לקרוא, אני חושבת שידבר לכולם.

 

[deebeebee]

האם פולין שונה מארצות אחרות באירופה?

חלק ניכר ממחנות ההשמדה, והקשים ביותר, הוקם על אדמת פולין, וזה הופך את חווית הביקור בפולין לקשה בהרבה יותר מאשר ארצות אחרות באיזור. אבל להכריז שעל אדמת פולין לא תדרוך כף רגלה יותר ומיד אחרי זה לעבור לוינה??? ישנן כמה מילים קשות בהן הייתי מכתירה את אותה אשה אבל מפאת כבוד הפורום לא אעשה זאת.

 

[בני הרשקוביץ]

הכסף עושה הכל

הפולנים מתייחסים ל"יהדות" כאילו זאת היתה תרבות פולנית שהוכחדה. אם זה מכניס להם כסף הם יעשו הכל כדי לרצות את התיירים. גם הבובות מעץ של חסידים או כל מוטיה יהודי. באושוויץ המדריכים (פולניים) אמרו שהקורבנות היו פולנים. הם גימדו את הנושא שבקורבנות היו יהודים. מה אפשר לעשות מזה הם מרוויחים כסף.

 

[ענת אדרת]

הזדהתי

אלו הם בדיוק הרגשות המעורבים שבגללם עוד לא הייתי בפולין.

 

[עב]

DEBEEBEE

אני חושבת שנרי לבנה לגלגה על הגברת שנסעה לוינה כי בפולין לא תדרוך כף רגלה, או שלא הבנתי אותך. בכל אופן פולין בכתבה הזאת היא מטאפורה למקומות אחרים שמעלים אצלי רגשות מעורבים ואני חושבת שזה קורה לעוד אנשים.

 

[deebeebee]

אני הבנתי שהיא לועגת עליה

אני בהחלט מסכימה שלהחרים את פולין ולנסוע לוינה זו XXXXX. מי שכף רגלו לא תדרוך בפולין, מן הראוי שמאותה סיבה כף רגלו גם לא צריכה לדרוך בבוקרשט או בבודפשט עם הדנובה "האדומה" מרוב דם יהודי שנשפך לתוכה, ועוד מקומות רבים ודומים.

 

[deebeebee]

כן, גם לי זה קורה

פולין עבורי היא לא עוד ארץ. משפחתי התגוררה בה במשך מאות שנים ומשום כך יש לי זיקה מסוימת אליה, אבל הדרך והמקום בה הושמדה כמעט אותה משפחה מעלה בי רגשות אחרים. אני על אדמת פולין דרכתי יותר מפעם אחת, קראתי לזה 'ביקור משפחתי'. הלכתי לבקר את משפחתי, חיפשתי אותה ומצאתי את ה'אין'. אין משפחה בפולין. היתה ואיננה עוד. גם על אדמת גרמניה דרכתי. שם לא היתה לי משפחה, וגם לא הרגשתי כל זיקה לגרמניה או לאנשיה. זה היה בשנת 1988 ובכל פעם שראיתי גבר מבוגר שאלתי אותו בליבי 'מה עשית במלחמה?' באוסטריה לא נראה לי שאבקר, זה כבר יותר מדי בשבילי.

 

[איציק הגדול]

פולין

בגרמניה לא הייתי - ולא אהיה. גרמניה אצלי היא חור שחור על מפת אירופה. בפולין הייתי 3 פעמים - לא מהנאה, אלא בגלל שפולין היא בית הקברות של משפחתי שנספתה בטרבלינקה ומאידנק. אבל בין לבין ראיתי גם את פולין דהיום. ארץ יפה (ימ"ש) ואנשים שברובם אפילו אדיבים. אבל אין ספק שאני מבין את הרתיעה מהנסיעה לפולין - אבל בכל זאת ממליץ. אפשר "לעדן" את ההלם בביקור באתרים יהודיים כמו בתי הכנסת בקראקוב, ישיבת חכמי לובלין ועוד.

 

[גובלינית]

תודה על ההפניה../images/Emo70.gif כך בדיוק הרגשתי

גם אני כשהאוטובוס של המשלחת בה השתתפתי עצר במיוחד בשביליב בכניסה ל- מלכין בדרך לטרבלינקה. התקשרתי לבעלי ואמרתי לו "אני עומדת מול השדות בהם אבא שלך היה משחק כילד"... והוא שאל בקול שבור "ואיך זה נראה?"... "יותר מדי יפה... יפה עד כאב"... עניתי. לגבי וינה - שם פשוט חטפתי התקף זעם נוראי ועזבתי בתחושות קשות.