ככה זה ייגמר?

[איך יוצאים מזה?]

ככה זה ייגמר?

שלום אני כאן בפעם הראשונה ורציתי לדעת האם אחרי 10 שנים ביחד 5 מתוכן נשואים וילד בן 2.5 זה נגמר וזהו? אנו לא מפסיקים לריב וחיינו הפכו לגיהנום. העיקר זה על הכסף ועל הקושי להיכנס להריון(כלכלית)ועל התנהגותי הבלתי מבינה אותה(תמיד אני אותה ולעולם לא להיפך). זהו זורקים הכל? היא לא רוצה ייעוץ ולא כלום! אני עומד חסר אונים...

 

[מתולתלת]

קודם כול

ברוך הבא מה קרה לא בדיוק הבנתי תוכל להסביר כדי שנוכל להבין

 

[איך יוצאים מזה?]

מנסה לעשות סדר בבלאגן

ראשית תודה על התגובה. האמת זה די חדש לי לכתוב כאן בפורומים.אישתי לא מפסיקה לכתוב באחד מהפורומים של הרוחניות.אחד הדברים שגם משגעים אותי-האובססיה להיות עסוקה בפורום שלה כל הזמן-נונסטופ,ואם היא לא בפורום אז היא חושבת מה לכתוב ומעלה טיוטות על גבי טיוטות. כנראה שזהו אקט של בריחה ממני ומן הבעיות. נכון אני יודע שאני לא טלית שכולה תכלת אבל אפשר להגיד שמאז הולדת הבן(שהוא האור של חיינו-פשוט גאון בן 2.5 שמטמטם את כל סביבתו-הייתי חייב לפאר אותו)חיינו השתנו ברמה שלא הצלחנו להתחבר אחד לשני. לאישתי היתה לידה מאוד טראומטית -למעלה מ 17 שעות ובסוף וואקום לאחר מצוקת הבן.ומאז הלידה היא לא אותו אדם באופן מאוד משמעותי! היא הפכה להיות חסרת כוחות רוב הזמן ושכחנית ומעופפת ברמה מפחידה... היא מודה בכך ואני-בדיוק ההיפך ולי אני מודה קשה עם זה ונכון שאני יורד עליה די הרבה על כך. וגם כך הביטחון העצמי שלה שואף ל0 את יכולה להבין כיצד היא מרגישה. אבל מאז הלידה אני חש שהיא נתונה כל כולה למען הילד-לפחות עד לפני מ"ס חודשים שמאז היא קצת מנסה לתת לי תשומת לב. ומה לעשות חסרה לי הקירבה האהבה וגם כן -לעזאזל -גם הסקס.(סליחה..) אנו מתפקדים כשותפים לדירה וכמה שאני מנסה להרים את הכפפה ולהעניק לה חום ואהבה היא לא מצליחה להביא את עצמה לכך. היא מגלה את כל הנושא של הרוחניות וכאילו מתנתקת ממני באותו הזמן. והילד הכי מסכן-עם כל זה שאנו מנסים בכל כוחנו לא לריב לידו זה קורה כל פעם באשמת מישהו אחר והוא קולט. אני קצת נשפכתי יותר ממה שהתכוונתי-מקווה שזה מדבר אלייך. תודה וביי.

 

[צעקה אילמת]

אתה לא לבד.. ../images/Emo39.gif

מה שאתה מתאר הוא דפוס די מוכר אצל נשים אחרי הריון. התינוק הוא יצור שדורש המון כוח ואנרגיה, הן נפשיים והן פיזיים. האשה "נזרקת" פתאום לתפקיד האימהות שמלווה בכ"כ הרבה אחריות, בלי ידע מוקדם עפ"י רוב. פחד,חוסר סבלנות, עייפות,תשישות גופנית ונפשית, סקס??? מה זה סקס בכלל? כמישהי שעברה לידות בחייה...מכירה את זה יותר מדי טוב חודשים עברו עד שנתתי לבעלי לגעת בי. היחסים הפכו לטכניים יותר-תחמם בקבוק או מי עושה היום אמבטיה לילדה... והם די כאלה עד היום....3 שנים אחרי לידת הבכורה. אני לא מצדיקה את זה,הזוגיות לא אמורה להיעלם עם בוא הילדים,אבל היא בהחלט משנה פאזה-ויש שרואים בזה דבר טוב וטבעי אולי תנסה לזרום איתה? לגלות עניין בדברים שמעניינים אותה,בפורום שלה,בדברים שהיא מעלה על הכתב-ואולי שוב תמצאו שפה משותפת??? מחזיקה לך אצבעות

 

[מתולתלת]

מדבר

לכולנו אנחנו פה בשביל זה קראתי כל מה שכתבו לך ואגיד לך מה אני חושבת קודם כל אשתך עברה לידה מאוד קשה (ואקום) זו אחת הלידות הכי מסובכות ומסוכנות יתכן מאוד שהיא נמצאת בדיכאון לידה ורצוי מאוד לטפל בזה להתיעץ עם הרופא ולהגיע לטיפול ומהר לגבי השכחנות יכול להיות קשור למה שכתבתי למעלה ואם לא אל תנסה לרדת עליה זה מאוד פוגע ומה דעתך לקחת את הילד לטיפולך לכמה שעות ביום ולתת לה לנוח זה מאוד עוזר אולי אחרי מנוחה ואגירת כוחות יהיה לה כוח בשבילך (היא בטח הולכת לישון עם הילד) תנסה להעלות לה את הביטחון אני לא יודעת במה הוא ירוד אצלה אבל במה שלא יהיה תחזק תחזק ותחזק ותספר לנו מה קורה בהצלחה מתולתלת סליחה על האורך

 

[ליידילי]

מה היא כן רוצה? את זה

היא מוכנה לומר? ואם אתה תעשה מאמץ כן להקשיב, היא מוכנה להסביר במה ואיך אינך מבין אותה? ומעבר לזה, בניגוד למה שחושבים בד"כ, ייעוץ אינו תיבת נוח - לא מוכרחים להגיע בזוגות. - אמנם רצוי ששני בני הזוג יגיעו, אך זה לא הכרחי. וזה יסייע לך, כפתיחה, לצאת מתחושת חוסר האונים ולהתחיל לברר מה קורה.

 

[צעקה אילמת]

פרט יותר...

זה נשמע שיש הרבה מאד מאחורי מה שכתבת... המון רגש טעון, מכל הצדדים וההיבטים..

 

[פורומית]

סוף הסרט לא ידוע...

הכל תלוי בכם, ברצונות ובכוחות שלכם (אם יש בכלל?) להתמודד! היה טוב אם תפרט קצת, אתה מדבר די בכלליות, אבל זה בהחלט לא אמור להיות הסוף!!