ככה מתנהגים לחבר ?
יש לי חברה(בת 21) כבר 3 שנים ודיי נפגעתי מהמעשה הבא: היא וחברה שלה כבר חצי שנה תכננו לנסוע לחו"ל.הדבר התגלה לי באורך נס,רציתי להפגש איתה והיא ענתה שהיא לא יכולה כי היא הולכת למשרד נסיעות.לאחר שחזרה משם חקרתי אותה על פשר העיניין.מסתבר שבמשך חצי שנה הם חשבו על זה,אמנם לא באופן רציני,אך הרעיון היה.בגלל הוריה שיחסית מהססים ולא חופשיים בקטעים כאלו הייתי בטוח שהנסיעה לא תצא לפועל.רצתה יד הגורל ועיניין התגלגלויצא לפועל. מה שהרגיז אותי זה כל הקטע של החשאיות.אם היא היתה אומרת לי אני נוסעת עם חברה לחו"ל הייתי אומר תבלו.אבל,עצם זה שהיא סתירה ממני דבר שכזה הכעיס והעליב אותי מאוד. יש לציין ששנה שעברה לא יצאנו לנופש(לא משנה למה).השנה דיברנו על כך שניסע לנופש,אבל זה לא יצא לפועל בגלל הטיסה.אני חוזר ללמוד ב31 לאוקטובר והיא טסה בשבוע האחרון של ספט' וחוזרת ב-1 באוק'.כידוע לכולנו יש חגים והמחיר יקר מאוד בתקופה שלהם ולכן,אני לא חושב שנסע.בנוסף אני לא חושב ששבוע אחרי החזרה לארץ היא תסע עוד פעם. האם זה נראה לך הגיוני להסתיר מחבר שאיתו את כבר 3 שנים נסיעה לחו"ל,לא להציע לו להצטרף ובנוסף כנראה שלא לצאת איתו לנופש שניים ברציפות? אני לא דורש שלא תסע ותבלה עם חברה,אבל קצת אנושיות ויחס לאדם שאכפת ממנו.אפשר להודיע לו,אולי הוא לא יהיה מרוצה.במידה והוא לא יאהב את הרעיון בעיה שלו היא לא שייכת לו. יש לי השערה למה הדבר קרה: אביה הוא שמרן ועשה בעיות כשנסענו לפני שנתיים.לבסוף הוא הסכים אחרי מסכת שיכנועים.היתכן שאם היא היתה אומרת לו שהיא נוסעת איתי ועם עוד חברות/ים שלה/י הוא לא היה מסכים ולכן,היא הקדימה תרופה למכה.היא פשוט ידעה שכאן היא לא תצטרך להתחנן לקבל אישור. ולכן,פעלה בדרך של חשאיות כדי שלא אוכל לטרפד את הרעיון ולאלץ אותה עימות מול אביה. האמת שבגיל כזה(21) כבר לא שואלים את ההורים עושים מה שרוצים.זה לא ילד שצריך לקבל אישור מהוריו. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
יש לי חברה(בת 21) כבר 3 שנים ודיי נפגעתי מהמעשה הבא: היא וחברה שלה כבר חצי שנה תכננו לנסוע לחו"ל.הדבר התגלה לי באורך נס,רציתי להפגש איתה והיא ענתה שהיא לא יכולה כי היא הולכת למשרד נסיעות.לאחר שחזרה משם חקרתי אותה על פשר העיניין.מסתבר שבמשך חצי שנה הם חשבו על זה,אמנם לא באופן רציני,אך הרעיון היה.בגלל הוריה שיחסית מהססים ולא חופשיים בקטעים כאלו הייתי בטוח שהנסיעה לא תצא לפועל.רצתה יד הגורל ועיניין התגלגלויצא לפועל. מה שהרגיז אותי זה כל הקטע של החשאיות.אם היא היתה אומרת לי אני נוסעת עם חברה לחו"ל הייתי אומר תבלו.אבל,עצם זה שהיא סתירה ממני דבר שכזה הכעיס והעליב אותי מאוד. יש לציין ששנה שעברה לא יצאנו לנופש(לא משנה למה).השנה דיברנו על כך שניסע לנופש,אבל זה לא יצא לפועל בגלל הטיסה.אני חוזר ללמוד ב31 לאוקטובר והיא טסה בשבוע האחרון של ספט' וחוזרת ב-1 באוק'.כידוע לכולנו יש חגים והמחיר יקר מאוד בתקופה שלהם ולכן,אני לא חושב שנסע.בנוסף אני לא חושב ששבוע אחרי החזרה לארץ היא תסע עוד פעם. האם זה נראה לך הגיוני להסתיר מחבר שאיתו את כבר 3 שנים נסיעה לחו"ל,לא להציע לו להצטרף ובנוסף כנראה שלא לצאת איתו לנופש שניים ברציפות? אני לא דורש שלא תסע ותבלה עם חברה,אבל קצת אנושיות ויחס לאדם שאכפת ממנו.אפשר להודיע לו,אולי הוא לא יהיה מרוצה.במידה והוא לא יאהב את הרעיון בעיה שלו היא לא שייכת לו. יש לי השערה למה הדבר קרה: אביה הוא שמרן ועשה בעיות כשנסענו לפני שנתיים.לבסוף הוא הסכים אחרי מסכת שיכנועים.היתכן שאם היא היתה אומרת לו שהיא נוסעת איתי ועם עוד חברות/ים שלה/י הוא לא היה מסכים ולכן,היא הקדימה תרופה למכה.היא פשוט ידעה שכאן היא לא תצטרך להתחנן לקבל אישור. ולכן,פעלה בדרך של חשאיות כדי שלא אוכל לטרפד את הרעיון ולאלץ אותה עימות מול אביה. האמת שבגיל כזה(21) כבר לא שואלים את ההורים עושים מה שרוצים.זה לא ילד שצריך לקבל אישור מהוריו. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
