שפריץ חרוזים המקורי
New member
ככה סתם לפני ההופעה פתאום יציאה....
יולי 2004 – חמש שנים בלעדיו חברים! מחשבה לקראת משמרות לכל האלפים שיתכנסו לשמוע זמירות אני לא מתיימר להאיר את מאיר אני בונה על זה שמי שכאן אותו מכיר וזה בטח לא בשמו, אני עפר לרגליו למרות שהוא בעפר, ואני כאן, מעליו. רק שציפור קטנה לוחשת לי כל העת שאילו רבינו מאיר היה קצת פחות מת, הוא היה שמח אם היינו מתעשתים ומעבר להתכנסות ולהאדרת שם מתים, היינו קמים וזועקים את מה שבלב, ייתכן בתוכחה או אולי פשוט בשיר כאב לא נותנים לזמן לחלוף סתם מעל, מחכים, כמו בתור לשיקוף, לכס החשמל אני כמובן לא מדבר על הערב הזה, היום כולנו שרים ונזכרים במאיר ההוזה אולי דרך הפורום או בדרך אחרת משהו צריך לזוז והשעה עוד לא מאוחרת זו תהיה ההמשכיות הנפלאה מכל הזכרון החי שינתב לנו את הצעד במחול וכך צדק צדק נרדוף ונבקש שלום נוקיע אנשי ציבור, נברר למה באנו הלום משנתו המאירה תהא לנו כשביל, לא בתור תורה, בתור מקום בו להתחיל וכך בין ערב שירים כזה לזולתו, נחיה, גם ביומיום המכופף, לא את מותו אלא את מילותיו, הגיגיו, פניניו, שיש בהם יופי לכשעצמו, אך גם מסר עב ואם אני מתנה אהבים עם הדעת, או בעברית פשוטה מזיין ת'שכל כתולעת אמרו לי ואדום לנצח, או שלא, ונמשיך לשכב פרקדן כשרק השירים שלו מהווים כמו רקע לעישון תפרחת, וכל אמירה או ענין מענינים רק ת'תחת. הבחירה היא שלנו, של הדור כולו אני אמרתי את שלי (ואולי קצת את שלו). נ.ב. ח.ח. הקטע הנ"ל נכתב ללא השפעות לא של זרדים מעושנים וללא רוחות רעות! שפריץ חרוזים.
יולי 2004 – חמש שנים בלעדיו חברים! מחשבה לקראת משמרות לכל האלפים שיתכנסו לשמוע זמירות אני לא מתיימר להאיר את מאיר אני בונה על זה שמי שכאן אותו מכיר וזה בטח לא בשמו, אני עפר לרגליו למרות שהוא בעפר, ואני כאן, מעליו. רק שציפור קטנה לוחשת לי כל העת שאילו רבינו מאיר היה קצת פחות מת, הוא היה שמח אם היינו מתעשתים ומעבר להתכנסות ולהאדרת שם מתים, היינו קמים וזועקים את מה שבלב, ייתכן בתוכחה או אולי פשוט בשיר כאב לא נותנים לזמן לחלוף סתם מעל, מחכים, כמו בתור לשיקוף, לכס החשמל אני כמובן לא מדבר על הערב הזה, היום כולנו שרים ונזכרים במאיר ההוזה אולי דרך הפורום או בדרך אחרת משהו צריך לזוז והשעה עוד לא מאוחרת זו תהיה ההמשכיות הנפלאה מכל הזכרון החי שינתב לנו את הצעד במחול וכך צדק צדק נרדוף ונבקש שלום נוקיע אנשי ציבור, נברר למה באנו הלום משנתו המאירה תהא לנו כשביל, לא בתור תורה, בתור מקום בו להתחיל וכך בין ערב שירים כזה לזולתו, נחיה, גם ביומיום המכופף, לא את מותו אלא את מילותיו, הגיגיו, פניניו, שיש בהם יופי לכשעצמו, אך גם מסר עב ואם אני מתנה אהבים עם הדעת, או בעברית פשוטה מזיין ת'שכל כתולעת אמרו לי ואדום לנצח, או שלא, ונמשיך לשכב פרקדן כשרק השירים שלו מהווים כמו רקע לעישון תפרחת, וכל אמירה או ענין מענינים רק ת'תחת. הבחירה היא שלנו, של הדור כולו אני אמרתי את שלי (ואולי קצת את שלו). נ.ב. ח.ח. הקטע הנ"ל נכתב ללא השפעות לא של זרדים מעושנים וללא רוחות רעות! שפריץ חרוזים.