ככה פתאום...
ככה פתאום.... אבל ממש פתאום, דמעות. למה? אוף!! זה לא בגלל הפיטורים! מממממש לא. אולי שוב הבדידות הזו צובטת בי. אני כל כך שונאת להיות לבד. כל כך שונאת שדוחקים אותי לפינה. לפעמים אני אולי צריכה שיקשיבו לי.... ואין. אין מי שיקשיב, יתמוך ויחבק...זה יוצר בי מצב של חוסר אונים. אני סתם ילדה קטנה. ילדה קטנה ומפונקת!
ככה פתאום.... אבל ממש פתאום, דמעות. למה? אוף!! זה לא בגלל הפיטורים! מממממש לא. אולי שוב הבדידות הזו צובטת בי. אני כל כך שונאת להיות לבד. כל כך שונאת שדוחקים אותי לפינה. לפעמים אני אולי צריכה שיקשיבו לי.... ואין. אין מי שיקשיב, יתמוך ויחבק...זה יוצר בי מצב של חוסר אונים. אני סתם ילדה קטנה. ילדה קטנה ומפונקת!