כלבתנו האהובה לוסי נפרדה מעמק הבכא

אבח"י

Well-known member
פְּנֵי הָעֹפֶר
נָחוּ, רָטְטוּ רַגְלַיִם -
תַּמּוּ ט"ז שָׁנִים

20.jpg
 

דיברגנט חדש

Well-known member
פְּנֵי הָעֹפֶר
נָחוּ, רָטְטוּ רַגְלַיִם -
תַּמּוּ ט"ז שָׁנִים

צפה בקובץ המצורף 44210
כבוד, הגעה לגיל כזה עבור כלב שקול לגיל 114 אצלנו, קרי הייתה מחזיקה עוד קצת והייתה מגיעה לגיל של משה רבנו ;)
חתיכת היסטוריה, שלא תדעו עוד צער.
 

אבח"י

Well-known member
עצוב.
(גם התיאור, גם המצב).


כלב/ה חדשים יאומצו?
לא בשלב הזה.
אנחנו אחרי 40 שנים של גידול בעל חיים אתנו רוצים להתרגל לחיים ללא.
היו לה חיים טובים. היא לא סבלה עד היומיים האחרונים בהם קרסו המערכות שלה לגמרי.
היא היתה בידיים שלי, עטופה היטב. לטפנו אותה עד אשר איבדה את ההכרה.
 
נערך לאחרונה ב:

סופהו 1

Well-known member
לא בשלב הזה.
אנחנו אחרי 40 שנים של גידול בעל חיים אתנו רוצים להתרגל לחיים ללא.
היו לה חיים טובים. היא לא סבלה עד היומיים האחרונים בהם קרסו המערכות שלה לגמרי.
היא היתה בידיים שלי, עטופה היטב. לטפנו אותה עד אשר איבדה את ההכרה.
40? חתיכת תקופה.
פתאום ריק.

בכל פעם שעולה בראש הרעיון לקחת כלב, אני נזכרת בַּסוֹפים ומסלקת את הרעיון מהראש.
כשאני קצת נשברת, אני חושבת על גור של כלבי-נחייה. הסוף (בדרך כלל) אחר.
אז אני נזכרת במה זה כרוך (כמו לגדל בכל פעם תינוק, למסור ולא להנות מהבוגר) והרעיון יורד.
נשארת בלי כלב.
 

אבח"י

Well-known member
40? חתיכת תקופה.
פתאום ריק.

בכל פעם שעולה בראש הרעיון לקחת כלב, אני נזכרת בַּסוֹפים ומסלקת את הרעיון מהראש.
כשאני קצת נשברת, אני חושבת על גור של כלבי-נחייה. הסוף (בדרך כלל) אחר.
אז אני נזכרת במה זה כרוך (כמו לגדל בכל פעם תינוק, למסור ולא להנות מהבוגר) והרעיון יורד.
נשארת בלי כלב.
כן ריק
הרבה נוהגים בביתנו מתחילים להשתנות, כמו לפתוח את הדלת לחצר ללא חשש שהגברת תברח.
 
למעלה