כלום לא השתנה...
כלוםלא השתנה... ממש כלום.... היום מצאתי מכתב שגם אותו לא שלחתי.... "הרגשתי בזמן האחרון שאת מיתעלמת מימני, על אף שאני מכבדת אותך רוצה להיתידד אבל את כניראה לא רוצה בחברתי. אני מרגישה שאני צריכה אותך איתי, אני חולמת על היום שבוא תבואי עלי ונדבר ניתידד. והיום כשבאת עלי ושאלת אותי עם "קרה משהו, עם קרה משהו בבית" ידעתי שאת שמת לב עלי לאחרונה (!) היתרגשתי טוב מעוד, אומנם המחשבה שאת תגלי משהו ושתידידי איתי מתוך רחמים- או שתספרי למישהו העציב אותי מעוד. ועכשיו אני חושבת- מהרהרת, העם כדי לטלפן עליך ולספר לך? או שלא...." עד היום... מרגישה את אותו הדבר... האם לספר לך או לא? האם לחשוף בפנייך את מה שכול כך לא רציתי שתגלי? האם להראות לך שיש סיבה לעצב שלי? האם להראות לך- שאין לך שום סיבה לצחוק עלי? למרות שבגדת... למרות כול השקרים- שחלקם הגיעו גם ממני... אני מודה.
כלוםלא השתנה... ממש כלום.... היום מצאתי מכתב שגם אותו לא שלחתי.... "הרגשתי בזמן האחרון שאת מיתעלמת מימני, על אף שאני מכבדת אותך רוצה להיתידד אבל את כניראה לא רוצה בחברתי. אני מרגישה שאני צריכה אותך איתי, אני חולמת על היום שבוא תבואי עלי ונדבר ניתידד. והיום כשבאת עלי ושאלת אותי עם "קרה משהו, עם קרה משהו בבית" ידעתי שאת שמת לב עלי לאחרונה (!) היתרגשתי טוב מעוד, אומנם המחשבה שאת תגלי משהו ושתידידי איתי מתוך רחמים- או שתספרי למישהו העציב אותי מעוד. ועכשיו אני חושבת- מהרהרת, העם כדי לטלפן עליך ולספר לך? או שלא...." עד היום... מרגישה את אותו הדבר... האם לספר לך או לא? האם לחשוף בפנייך את מה שכול כך לא רציתי שתגלי? האם להראות לך שיש סיבה לעצב שלי? האם להראות לך- שאין לך שום סיבה לצחוק עלי? למרות שבגדת... למרות כול השקרים- שחלקם הגיעו גם ממני... אני מודה.
