../images/Emo42.gifאבלות וכעס
אני מבינה את הרצון שלך להוציא אותה מכעים שהם כביכול לא מקדמים ויחד עם זאת רוב הסיכויים שבמקרה זה הכעס דווקא כן מקדם אותה. לאחר אובדן יש שלבים ידועים ומוכרים בפסיכולוגיה, וכעס הוא אחד מהם. ככל שכל שלב יבוא לידי מיצוי טוב יותר (כמובן ללא נזקים עצמיים או לסביבה) כך המעבר להזדמנויות ואפשרויות אחרות בחיים כמו זוגיות- יהייה טוב יותר. הייתי מציעה לדבר על הכעסים, להעלות את כולם על השולחן ולחיות אותם. להסתכל עליהם רגשית ושכלית. התהליכים שהיא עוברת יעשו את שלהם ועם הזמן הכעסים יתרכחו או ייעלמו. על מה את בדיוק כועסת? איך היו הדברים ומה קרה ואיך היית רוצה שיתנהלו הדברים מצד המשפחה? האם יש משהו שאת יכולה לשוחח איתם לגביו? האם הבעת בפניהם את הכעס? ממש ככה לפרק את כל החבילה מבלי לנסות להעלים אותה. לגבי שינוי הפרדיגמה- היות ופרדיגמות לטוב ולרע הן משהו מוכר לנו, כדאי לבדוק את הרווח וההפסד משינוי פרדיגמה בתקופה כזו לאחר אובדן- היות והיא נאלצת להכיר עולם חדש אותו היא לא ביקשה. לפעמים פרדיגמות שומרות עלינו, הן השטח המוכר והנוח לנו גם אם באופן כללי לא מקדמות, עליהן ניתן לעבוד בשלב מאוחר יותר. אשמח לתגובתך ולשמוע איך הולך, דבי.