כלכלה בת-קיימא ופיתוח תיירותי
חזרתי עכשיו משהות של שבוע בקוסטה-בראווה בספרד, במהלכה התוודעתי וקיבלתי הסברים רבים על כלכלת המקום (העיר Tossa de mar וסביבותיה), המבוססת כולה על ענף התיירות. ההתרשמות שלי היא שלמשרד התיירות, לגורמי התכנון בארץ, ובעיקר לרשויות המקומיות המבקשות להתבסס על ענף התיירות, רצוי מאוד ללמוד מהלקחים של קוסטה בראווה בכלל ושל טוסה בפרט. להלן סקירה קצרה, בנקודות עיקריות:
חזרתי עכשיו משהות של שבוע בקוסטה-בראווה בספרד, במהלכה התוודעתי וקיבלתי הסברים רבים על כלכלת המקום (העיר Tossa de mar וסביבותיה), המבוססת כולה על ענף התיירות. ההתרשמות שלי היא שלמשרד התיירות, לגורמי התכנון בארץ, ובעיקר לרשויות המקומיות המבקשות להתבסס על ענף התיירות, רצוי מאוד ללמוד מהלקחים של קוסטה בראווה בכלל ושל טוסה בפרט. להלן סקירה קצרה, בנקודות עיקריות:
- האזור החל להתפרסם בזכות יופיו (משאבי הטבע) הייחודי בסביבות שנות ה-30 של המאה ה-20 (בטוסה התיישב למשל מארק שאגל, עם משפחתו, ב- 1934, ובפיגרס נולד סלוודור דאלי (בו אף הקים מוזיאון עם יצירותיו).
- בשנות ה-50' ענף התיירות במקום צבר תאוצה, והוחל הפיתוח/בנייה ענפה של בלונות ומבנים שמטרתם מימוש הפוטנציאל הכלכלי של הענף. כדברי המארח שלי, תושב המקום: "שאיבת מירב הכספים מן התיירים, תוך מינימום השקעה". הדבר בא לידי ביטוי בתכנון סביבתי ועירוני דל (אם בכלל) והשקעה וחשיבה מינימאלית בכל נושא התשתיות (למשל: ללא מערכות מים וחשמל מרכזיות, ללא מערכת ביוב. כל הביוב זרם ישירות לים, המלונות סיפקו עצמאית את המים והחשמל לעצמם).
- בערך בסוף שנות ה-60' החלו התיירים להבין את המצב העלוב (שלווה כמובן בזיהום סביבתי רב ואי-טיפוח המרחב הטבעי) ונטשו את המקום.
- בשנות ה-90' התחילו לחלחל תובנות חדשות לרשויות וליזמים המקומיים, והחלו בשיפור התשתיות והקצאת משאבים לשיקום סביבתי ולתכנון עירוני וסביבתי רגיש למשאבי הטבע.
- כתוצאה מתהליך זה, החלה מחדש פריחה כלכלית גדולה באזור וכיום טוסה נמצאת במגמת נסיקה כלכלית-תיירותית גבוהה, המהווה למעשה את הבסיס הכלכלי היחיד כמעט של העיירה.