האזרח דרור
New member
כלכלה פוליטית
הנה הודעה של "אורן של איה": אורן של איה 08:37 | 07/04/05 ומצד שני- יש לך הרבה מאוד עבודות שלא נעשות כמו שצריך ודורשות עוד עובדים- רק אין כסף לשלם עליהם. שוטרים יש מספיק לדעתך? מנקי ערים? פקידי שרות לציבור? ועוד ועוד. לכן, הבעיה היא שמצד אחד יש לך הרבה אנשים מובטלים- ומצד שני- הרבה עבודות. אם תתן למובטל דמי אבטלה בתמורה להתנדבות בהובלת מזון לבתים של זקנים פעמיים בשבוע- לא הרווחת משהו? גם אם הוא ינקה רחוב זו לא בושה... לכן אני רואה את זה לפתרון" זה בשרשור הודעות בינו לבין סופרמן זי דבל יו מה ששני הדובים לא שמים לב אליו, הוא שמערכת השוק והכספים דומים למערכת הצבעה - אנחנו משלמים על מה שאנו רוצים שיעשה. (מישרוצה הרחבה - קפיטילזם וחירות מילטון פרידמן) הצרה היא ש"אנחנו משלמים" תלוי בחלוקת ההכנסות שלנו ובתרבות שלנו ובפוליטיקה שלנו- אם הממשלה לא בונה רכבת בתל אביב אני לא יכול לשלם כדי לנסוע ברכבת. אם משכנעים את כולם שטלוויזיה תגרום להם אושר ותביא להם ידע וישועה- הם משלמים כדי לנסות להיות מאושרים. ואם 50 אחוז מההכנסות הולכים ל10 אחוזים מהאוכלוסיה - אז הבחירות שלהם משפיעות על הכלכלה הרבה יותר מאשר הבחירות של כל השאר (למעשה הרבה יותר היות ולפחות 70 אחוזים משקיעים כ 80 אחוזים מהשכר רק על צרכי שרידה כמו מזון או מגורים). אם אחוז האנשים בעלי ההכנסות הגבוהות מחליטים לצרוך מזון אורגני - יש הרבה יותר פרנסה למגדלי המזון האורגני. ואם הם מחליטים לנוסע לחו"ל פעמיים בחודש - יש פחות פרנסה לתיירות המקומית וכו' . אופי הצריכה של מעמד הפנאי (שלא צורך כדי לשרוד) קובע במידה רבה את חלוקת ההכנסות - ואופי חלוקת ההכנסות קובע את אפיקי הצריכה והמחירים היחסיים של מוצרים ושרותים שונים. לכן אורן של מיה אומר שיש צורך - אנשים רבים בחברה היו מגדילים את הכמות של מטפלים סיעודיים או מורים (לדעתי לפחות , משטרה מעודדת פשיעה ולא מפחיתה אותה בטווח הארוך). - הצרה היא ש"קולם" של אנשים אלו נספר לא בעקרון הדמוקרטי של איש אחד קל אחד - אלא בעקרון האי- דמוקרטי - דולר אחד קול אחד. זה עקרון שאפשר להסכים לו כל עוד דנים בעניבות מול גרביים, אבל קשה הרבה יותר להסכים לו כההשוואה היא בין מנת מזון יומית לבין מוצר מותרות. מלבד זאת ממליץ לשניכם לקרוא את המצגת על כסף , שנמצאת בסוף הדף הזה ואת דעתו של ברנרד ליטר על כסף והקשר שלו לכל הסמטוכה של אבטלה מצד אחד ועבודות חשובות שלא נעשות מצד שני:
הנה הודעה של "אורן של איה": אורן של איה 08:37 | 07/04/05 ומצד שני- יש לך הרבה מאוד עבודות שלא נעשות כמו שצריך ודורשות עוד עובדים- רק אין כסף לשלם עליהם. שוטרים יש מספיק לדעתך? מנקי ערים? פקידי שרות לציבור? ועוד ועוד. לכן, הבעיה היא שמצד אחד יש לך הרבה אנשים מובטלים- ומצד שני- הרבה עבודות. אם תתן למובטל דמי אבטלה בתמורה להתנדבות בהובלת מזון לבתים של זקנים פעמיים בשבוע- לא הרווחת משהו? גם אם הוא ינקה רחוב זו לא בושה... לכן אני רואה את זה לפתרון" זה בשרשור הודעות בינו לבין סופרמן זי דבל יו מה ששני הדובים לא שמים לב אליו, הוא שמערכת השוק והכספים דומים למערכת הצבעה - אנחנו משלמים על מה שאנו רוצים שיעשה. (מישרוצה הרחבה - קפיטילזם וחירות מילטון פרידמן) הצרה היא ש"אנחנו משלמים" תלוי בחלוקת ההכנסות שלנו ובתרבות שלנו ובפוליטיקה שלנו- אם הממשלה לא בונה רכבת בתל אביב אני לא יכול לשלם כדי לנסוע ברכבת. אם משכנעים את כולם שטלוויזיה תגרום להם אושר ותביא להם ידע וישועה- הם משלמים כדי לנסות להיות מאושרים. ואם 50 אחוז מההכנסות הולכים ל10 אחוזים מהאוכלוסיה - אז הבחירות שלהם משפיעות על הכלכלה הרבה יותר מאשר הבחירות של כל השאר (למעשה הרבה יותר היות ולפחות 70 אחוזים משקיעים כ 80 אחוזים מהשכר רק על צרכי שרידה כמו מזון או מגורים). אם אחוז האנשים בעלי ההכנסות הגבוהות מחליטים לצרוך מזון אורגני - יש הרבה יותר פרנסה למגדלי המזון האורגני. ואם הם מחליטים לנוסע לחו"ל פעמיים בחודש - יש פחות פרנסה לתיירות המקומית וכו' . אופי הצריכה של מעמד הפנאי (שלא צורך כדי לשרוד) קובע במידה רבה את חלוקת ההכנסות - ואופי חלוקת ההכנסות קובע את אפיקי הצריכה והמחירים היחסיים של מוצרים ושרותים שונים. לכן אורן של מיה אומר שיש צורך - אנשים רבים בחברה היו מגדילים את הכמות של מטפלים סיעודיים או מורים (לדעתי לפחות , משטרה מעודדת פשיעה ולא מפחיתה אותה בטווח הארוך). - הצרה היא ש"קולם" של אנשים אלו נספר לא בעקרון הדמוקרטי של איש אחד קל אחד - אלא בעקרון האי- דמוקרטי - דולר אחד קול אחד. זה עקרון שאפשר להסכים לו כל עוד דנים בעניבות מול גרביים, אבל קשה הרבה יותר להסכים לו כההשוואה היא בין מנת מזון יומית לבין מוצר מותרות. מלבד זאת ממליץ לשניכם לקרוא את המצגת על כסף , שנמצאת בסוף הדף הזה ואת דעתו של ברנרד ליטר על כסף והקשר שלו לכל הסמטוכה של אבטלה מצד אחד ועבודות חשובות שלא נעשות מצד שני: