לא דיברתי על נסיעות מרעננה לת"א כי ברור שהמטרו, הקרוב יותר לבתי התושבים וכנראה גם ייסע בתדירות גבוהה יותר, יהיה אטרקטיבי יותר בכל מקרה.
אבל אם היעד הוא בצפון, יש גבול כמה אפשר לסרבל את הנסיעה. להרצליה זה סביר במקרים רבים, אבל לגלילות? לאוניברסיטה? לת"א מרכז?
בנוסף לכך צריך לזכור שהמטרו ממילא יעבור מתחת למסילת השרון - יהיה זה בזבוז לחפור מנהרה כל כך יקרה ולא למקם שם תחנה שתמקסם את הפוטנציאל.
את לונדון אתה מכיר יותר טוב מכולנו, אבל ממה שאני יודע היא לא ממש מודל לחיקוי בכל מה שקשור לנסיעות בין-פרבריות ומהפרברים לערים אחרות, משום שכל נסיעה ברכבת מחייבת מעבר ארוך ומסורבל במרכז לונדון. שם זה עוד נסלח משום שיעדי הנסיעה מפוזרים סביב לונדון ב-360 מעלות כמעט, אבל בישראל כל ריכוזי האוכלוסין מסודרים בשורה לאורך החוף. למה שתושבי רעננה, במרחק קילומטרים ספורים ממסילה בינעירונית מהירה, לא יוכלו ליהנות ממנה בלי להפריע ליתר התנועה?
למערכת רכבתית מורכבת יש הגיון משלה.
רכבת ישראל רוצה לשדרג את מסילת החוף כדי לאפשר רכבות חצי מהירות של 250 קמ"ש. (רכבות מהירות בליגה של ה TGV / AVE / ICE זה 300 קמ"ש). במהירויות כאלו צריך לוותרלוותר על כמה שיותר תחנות ביניים.
השאיפה היא שרכבות 250 קמ"ש יסעו מתל אביב לחיפה בחצי שעה בערך.
במצב כזה הנוסעים לצפון יצטרכו להגיע לתחנות מרכזיות יחסית באיילון במקום לנסוע ברכבות הפרבריות המאספות.
בנוסף - תחנת הרצליה אינה מתוכננת להיות על אף קו מטרו או רק"ל. ביטול קו הרק"ל הוורוד בלחץ עיריות רעננה וכפ"ס ניתק אותן מחיבור מסילתי להרצליה.
החיבור המהיר והתדיר ביותר של רעננה לרכבות המהירות לחיפה יהיה בת"א מרכז סבידור. זה אולי לא נשמע הגיוני בקונטקסט של כביש או אוטובוס, אבל סביר ביותר שנסיעה כזו תיקח כשעה מרחוב אחוזה לחיפה חוף הכרמל.
נוסעים מרעננה שירצו להגיע למיקום הנוראי של תחנת רעננה מערב של ר"י יוכלו להגיע אליה באוטובוס משלים. לא צריך להרוס את הפוטנציאל של תחנת המטרו, אמצעי שנהוג למקם אותו בלב האזור המיושב ולא בשוליו כפי שעושים עם רכבת ישראל. בגלל שאינני רואה תדירות מקסימום גבוהה יותר מ 4 רכבות לשעה מרעננה מערב לעומת 15 במטרו - תחנת הרכבת נדונה להיות משנית לעומת המטרו ואי אפשר להכפיף את המטרו לטעות של הרכבת. בצד השני של המסילה מתוכננת תחנת מטרו ברחוב הבריגדה בצפון הרצליה ליד אוניברסיטת רייכמן.
אפשר גם לנהוג לפי מודל שקיים בתחנות תחתית מסויימות בלונדון ויש תוכניות ליישם אותו בירושלים נבון וליצור כניסות בשני עברי התחנה. בצורה כזו אפשר לתת לתחנת המטרו כניסה קרובה יותר לתחנת רעננה מערב במרחק הליכה סביר של כמה מאות מטרים. אני מצרף שירטוט ישן של הצעה שלי שהעלתי לפני כמה שנים.
אם גלילות מתוכננת להיות תחנה למערכת הבינעירונית המהירה - יתכן שזו תהיה נקודת החלפה טובה. אם היא מתוכננת להיות תחנה על הרכבת הפרברית - לא יהיה יתרון כזה.
בתוכניות המנהרה (המיותרת לדעתי, לאיילון בן 4 מסילות קיבולת של 23 רכבות נוספות לכיוון בשעה מעל ל 25 הרכבות של תוכנית רכבת 2040 אם ישודרג לאיתות המקובל באירופה) מתוכננות לרכבת החצי מהירה שתי תחנות בלבד בתל אביב במקום ארבעת תחנות האיילון.
לגבי לונדון:
יש מספר דרכים להתנייע מסילתית בין הפרברים, ישנה מפה טבעתית מצויינת של קווי TFL בלבד שמראה את מקבצי המסילות השונות המשתלבות בפרברים.
במפה הטבעתית אפשר להתרשם מהטבעות הכתומות של האוברגראונד באזורים 2 ו 3 המאפשרים להקיף את מרכז העיר בטבעת שכמעט סובבת אותו (למעט הגדרת תחנת Shoreditch High Street שבמזרח העיר כאזור 1, מה שמונע הקפה מסילתית ממזרח במחירי אזור 2 בלבד. יש מספר קווים טבעתיים של המערכת. בנוסף יש כמה וכמה מקבצי קווים המתחברים בנקודות מפגש פרבריות המאפשרות נסיעות פרבריות רבות במקבצים מבלי להכנס למרכז העיר. במערב העיר יש מקבץ גדול וכך גם בצפון מזרח העיר. בדרום העיר יש קו רק"ל היקפי באזורים 5-3 שהתבסס על שלוחות רכבת ארצית לשעבר ולולאת כביש אחת בעיירת הלווין קרוידן שבאזור 5. המקבצים האלו אינם רציפים, אך הם מאפשרים שלל מסיעות בינפרבריות ללא כניסה למרכז העיר. בדרום העיר יש מערכת ארצית מסועפת שאינה מופיעה במפה הזו.
בנוסף יש כיום מערכת אוטובוסי אקספרס היקפית בערך באזור 4. זו מערכת חדשה שאמורה לגשר על המרחקים בין הקבצים השונים והפערים במערכת הרכבתית. הקווים מתאפיינים במיעוט תחנות כאשר התחנות שיש להם כל קילומטר בערך ממוקמים ליד תחנות רכבת או צירים ראשיים. צירפתי ייצוג של המערכת על מפת הרכבות בעיר.
ללונדון יש מאפיין ייחודי שיש לה שני מרכזים, עסקי ומסחרי / בידורי. הדוגמה הכי בולטת לשירות הכפול למרכז העיר היא בקו הצפוני (השחור) על שני ליבותיו, במערכת הפרברית שמדרום לנהר לא נדיר שיש מאותן התחנות רכבת למרכז העסקי בסיטי ורכבת למרכז המסחרי / בידורי בווסט אנד. גם במקבצים שמניתי יש דוגמאות לקו שמגיע לסיטי וקו לווסט אנד - בצפון העיר הקווים המשתייכים לאוברגראונד (כתום חלול) לטמזלינק (וורוד חלול) ולרייטינג נורת'וון (אפור חלול) נוסעים לסיטי וקווי התחתית הפיקדילי (כחול) והויקטוריה (תכלת) נוסעים לווסט אנד. במקבץ המערבי הקו המטרופוליטני (בורדו) נוסע לסיטי בעוד הפיקדילי (כחול), היובל (אפור) והבייקרלו (חום) נוסעים לווסט אנד. הקו המרכזי (אדום) נוסע לשניהם במסלול רוחבי.
לגבי נסיעות ארציות - מאד מקובל במודלים רכבתיים אירופיים שיש תחנות טרמינל לקווי הרכבת הבינעירוניים. תחנות הביניים על המסילות בתוך העיר הן בדרך כלל לקווים המתאספים והפרבריים, כאשר הקווים המהירים פוסחים בדרך כלל על תחנות עירוניות רבות. בקו הטמזלינק הבינעירוני מבדפורד לברייטון למשל (קו חוצה) יש 5 תחנות באזור 1, אך מצפון אין לו תחנה בתחום העיר אלא רק כ 30 ק"מ מצפון לתחנה האחרונה במרכז, נסיעת אקספרס של 15 דקות לעיירה סט' אולבנ'ס שהיא עיירת לווין מחוץ לעיר ומעבר לאוטוסטרדה ההיקפית. בכיוון דרום התחנה הראשונה אחרי מרכז העיר היא תחנת איסט קרוידן שבאזור 5, כ 17 ק"מ מהתחנה האחרונה במרכז העיר ו 14 דקות נסיעה. כל זה ברכבת פרברית לערים לווין כשעה פלוס משני עברי העיר.
לגוש דן יש יתרון שהמסילות מקיפות אותו בטבעת כפולה או משולשת (המזרחית ואיילון, השרון, הירקון, מסילות כביש 1, מסילת 431 העתידית) כך שטכנית אפשר לבנות מערכת ארצית חוצה שתשרת את כל הגוש העירוני. הבעיה שזה לא יקרה במודל המהיר אלא במודל סטנדרטי של 160 קמ"ש.