כללי זהירות ברשת?

[פורשת כנפיים10]

כללי זהירות ברשת?

היי,
קשה לי לנסח את השאלה שלי ואני מקווה שאני אעביר את הרעיון נכון.
קשה להשתתף בפורום הזה ולדבר הכנות בלי לשתף גם פרטים אישיים.
אם זאת יש דברים שאני לא רוצה שכל העולם ידע ואני מוצאת את עצמי חוששת ובוחרת בפינצטה מה לכתוב.
יש גם כל הזמן סיפורים מפחידים על סכנות האינטרנט.
שני האחים שלי בהייטק ומוקסמים מתחום אבטחת המידע אז אני שומעת הרבה סיפורים

. על גנבת זהות, מעשי נוכלות דרך הפייסבוק וסתם אנשים לא נחמדים.
אחי הוא בשמאל וחלק מתגובות והאיומים שהוא קיבל בפייסבוק במלחמה האחרונה היו פשוט מפחידים.
כל זה ביחד מעלה בי את השאלה איך אני יכולה לשמור על עצמי ויחד עם זאת להיפתח לאנשים אחרים?
האם יש כללי זהירות שאפשר לנקוט?

 

[FineSilverMan]

פשוט...

לכתוב מה שאת רוצה לכתוב בוורד ואז להעתיק את מה שכתבת לעמוד חדש ולשכתב... עם מספיק שינויים לכיוונים שונים, אף אחד לא יוכל להצליב עם הסיפור שלך...
העיקר להשאיר מה שחשוב לך, אם זה הרגשות, ההתנהגות או כל דבר אחר.
&nbsp
או כמו שאובמה ייעץ בזמנו: "אם אתה לא רוצה שאתה בן ה-40 יובך ע"י המידע, אל תעלה אותו לרשת", פחות או יותר.

 

[Reyn]

הפחד מהאינטרנט מנופח מעבר לכל פרופורציה

אבטחת מידע - בהרשמה לתפוז לא מכניסים שם מלא ומספר כרטיס אשראי, אז איזה מידע יש לגנוב?
&nbsp
גניבת זהות - פרטים כמו שם, תמונה ועיר מגורים ידועים לכל אדם שפגשת במקרה במהלך חייך, ולא מאפשרים לגנוב את זהותך. לכי לבנק ותגידי שאת שרי אריסון, גרה בסביון - נראה אם יתנו לך למשוך מליון שקל

&nbsp
מעשי נוכלות - פשוט, אל תאמיני למי שמציע לך כסף והטבות בחינם. את חושבת שזה אופייני דווקא לאינטרנט? חברת אורנג' מתקשרת בימים אלה להציע ללקוחות טאבלט ""חינם"", ואז מוסיפה לחשבון שלהם עשרות שקלים בחודש עם התחייבות ל-3 שנים. אני מבין שאנשים מתפתים להאמין לחברה ידועה, אבל למה שתאמיני למישהו שמוכר לך לוקשים באינטרנט?
&nbsp
אנשים לא נחמדים וקללות בפייסבוק - אני מכיר שמאלני שחטף מכות בתל אביב כי התנגד למבצע. בעיני זה טיפ-טיפה יותר מפחיד מקללות בפייסבוק. (אגב, אני עצמי שמאלני ועדיין מעז להגיע לתל אביב, למרות שהייתי חושב פעמיים אם להפגין מול פאשיסטים אלימים.)
&nbsp
אז לשאלתך, יש כלל אחד ויחיד לזהירות ברשת: השתמשי בהיגיון. אל תפרסמי בפומבי פרטים שניתן להתנכל לך באמצעותם, כמו מספר טלפון או כתובת מדוייקת. בהתכתבות אישית נסי לקרוא את האדם שמולך, האם הוא שואל שאלות הגיוניות ("מאיזה אזור את בארץ?") או שאלות מוזרות ("מה מספר הבית שלך? יש חלון מהמקלחת לרחוב?"). כשמישהו מנהל איתך שיחה הגיונית לאורך זמן, לא מסתיר פרטים על עצמו, לא דורש ממך היחשפות מוגזמת ולא דורש להיפגש אחרי 3 דקות - סביר להניח שהוא לא אנס/רוצח/ערפד שמחכה לנעוץ בך את שיניו. במקרה כזה הוא היה הולך לצוד נשים שיכורות ביציאה ממועדון, ולא מנהל שיחות פילוסופיות עם בחורה באינטרנט.
&nbsp
זכרי שהאדם באינטרנט לא יותר מסוכן מהאדם שחולף לידך ברחוב. להפך, האינטרנט נותן לך מעטה הגנה והזדמנות לקבל מושג על האדם שמולך ולהיפתח בהדרגה. בכל מקרה הפגישה הראשונה צריכה להתקיים במקום ציבורי, כך שאת בטוחה ומוגנת. פשוט נהגי בהיגיון.

 

[שדות77]

נכון, אך לא מדוייק

עדיין יש הבדל בין רסיס מידע עליך שפלטת פה ושם בעולם האמיתי והתנדפו, לבין רסיסי מידע בעולם הוירטואלי שבו הכל נשמר.

לא חסרים כאלה שיוכלו להשלים תמונה שרובה למציאות האמיתית שלך אם יחברו את רסיסי המידע האלו. פה פלטת עיר מגורים, שם את הרחוב שבו את/ה גר/ה, היום מקום עבודה ומחר מקום בילוי מועדף. את/ה כבר שכחת את מה שכתבת לפני שנתיים, אבל במאגרי מידע הכל קיים.

לא מדובר על כנופיות של עבריינים עם כובעי גרב. כל חברה שמכבדת את עצמה אוספת היום מידע על כל אחד ואחת מאיתנו ומאביסה אותו בהתאם לתחומים שבהם הוא מתעניין.

אפשר בקלות להפוך את זה למידע שעלול לפגוע בכל אדם, השאלה היא האם יש מישהו שמוכן להתאמץ ולהשקיע בך כל כך הרבה זמן ומשאבים.

 

[Reyn]

השאלה היא איזה מידע מפרסמים..

מן הסתם לפרסם את שם הרחוב שאתה גר בו זה לא רעיון חכם במיוחד, אפילו אם המידע לא היה נאסף במשך שנים.
נכון שאפשר להצליב לפעמים פיסות מידע איזוטריות כדי לקבל תמונה כללית על מישהו, אבל ברוב המקרים זה לא מידע שבאמת אפשר להזיק באמצעותו, כי מידע כזה אנשים לא מפרסמים מלכתחילה.
חוץ מזה, לא נראה לי שדווקא האנשים כאן בפורום נמצאים בראש הרשימה של נצלנים למיניהם, ששווה להשקיע בשבילנו ריגול ממישך וליקוט פיסות מידע. נגיד שאתה מלקט את כל המידע הזה ובסף יש לך את כל הפרטים עלי, בחור סטנדרטי לחלוטין. מה תעשה את המידע הזה? להתחזות אלי לא ייתן לך כלום, ואפילו אם הייתי מפרסם בטפשותי משהו שיאפשר לך לגלות את הכתובת שלי - אז מה? מה יש בבית שלי שאין בבית של השכן שלך בדלת ממול?

 

[Bs Bane]

אתה תתפלא כמה דם בתולים שווה.

 

[יוצרת עתיד]

לא הבנתי מה שכתב..

 

[Reyn]

הוא חושב שאם תתגלה הכתובת של בתולה

אז האנשים הרעים והמסוכנים באינטרנט יתאספו מכל קצוות תבל להתדפק על דלתה.
אבל אנחנו הרי לא משאירים דלת פתוחה ונותנים לכל מי שמעוניין להיכנס הביתה, לשדוד ולרצוח אותנו. הבית הוא מקום מוגן לא בגלל שכתובתו סודית, אלא בגלל שאנחנו שומרים עליו מאנשים לא רצויים.

בפועל טפשי לפרסם כתובת כיוון שיש סיכוי של אחד למליון שאיזה פסיכי שמשכת את תשומת לבו באינטרנט יבוא להציק לך. אבל בעיקר אין סיבה לפרסם בפורום כתובת, זה פשוט לא נתון מעניין.

 

[יוצרת עתיד]

אה הבנתי

תודה על ההסבר.
&nbsp
לפרסם כתובת זה כבר לא דבר נורמלי...
רק אולי נוער יכולים לעשות זאת מתמימות..

 

[יוצרת עתיד]

את ופותחת השירשור

מדברים על * ''פראנויה'' (מבלי להעליב)
&nbsp
אויש באמת
מה אנחנו שרי אריסון?!
את מי אנחנו בדיוק מעניינים?!?!
למה דווקא את\אני ולא מישהו אחר?
&nbsp
אם את\אני אנשים רגילים,
אז האמת היא שאנחנו ממש אבל ממש לא מעניינים אף אחד !!!
זו האמת.
וזו עובדה.
&nbsp
מה שחושב אחרת יש לו סוג של פראנויה,
ובסופו של דבר הוא יבין שזה לא מוסכן לגלוש בתפוז
ואף אחד לא 'יואכל' אותו פה.
&nbsp
אני מודה שגם אני הייתי בדיוק כמוך וכמו פותחת השירשור,
אך זה עבר לי.
&nbsp
* הערה
לא פראנויה במונח הפסיכאטרי הקיצוני,
אלא כהגדרה..

 

[יוצרת עתיד]

 

[dori78]

מצטרפת לכל מה שכתב Reyn ומוסיפה

אל תכתבי בשום מקום את שמך האמיתי המלא, מקום המגורים המדויק או פרטים אישיים דומים.
בגדול, אני משתדלת לשים לב ולא לכתוב דברים שאני חוששת שעלולים להביך אותי אם מישהו שאני מכירה יקרא.
הסצנריו שבו מישהו מגיע איכשהו לכתובת הפיזית שלי דרך משהו שכתבתי פה - הוא קלוש.
בואי נגיד שיש סכנות הרבה יותר מוחשיות.

יוצא לי מפעם לפעם לקבל תגובות לא נעימות וגם קללות ואיומים של ממש במסרים הפרטיים פה.
בד"כ זה בעקבות פוסט שיוצא נגד אלימות של גברים נגד נשים או "זבל פמינאצי*" אחר.
נורא קל לכל הפחדנים לכתוב לי את הדברים האלו כשהם ספונים עמוק מאחורי המקלדת.
מעטים הם אלה שמסוגלים באמת להגיע אלייך ולפגוע בך.
אם את רוצה לחלוק משהו - תעשי את זה, רק תורידי פרטים אישיים מדי או כאלה שעלולים לחשוף את זהותך.
רגשות יכולים להיות של כל אחד, אי אפשר לאתר אותך לפי פוסט שחולק רגשות ומחשבות.

*"זבל פמינאצי" = כל התבטאות שלי שלא מסכימה עם הגישה שאומרת שנשים נועדו לשרת גברים.
בד"כ כותבים לי במסרים האלה דברים כמו "כלבה פמינאצית" ושטויות כאלה.
בעצם, אני לא מדייקת. בד"כ כותבים לי את זה עם 7 שגיאות כתיב.

 

[יוצרת עתיד]

ואני אוסיף

שאת
ואני
לא מעניינים אף אחד!


אנחנו לא ביבי נתניהו ולא שרי אריסון, ולא פנינה רוזנבלום
כדי שיתעניינו בנו.
אנחנו אנשים רגילים !!!

כן ברור שכדאי לשמור על כללי זהירות בסיסיים בפורומים
יש הרבה כאלו שפיתחו כללים משלהם במהלך השנים של ניסיון אישי
מגילשה בפורומים

כל אחד מה שמתאים לו
יש כאלו שכותבים מאיזה עיר הם
ויש כאלו שלא
יש כאלו שכותבים שמות פרטיים ויש כאלו שלא.

כל אחד מה שמתאים לו ונוח לו.

ואם את רוצה לדעת כללי זהירות
פשוט תקלידי בגוגל כללי זהירות באינטרנט
תקראי
ואז תבני כללי משלך
מצידי תקחי דף ועט ותכתבי את הכללים שלך
שמה שאת חושפת ומה שאת לא.
זה הכל.

בתפוז יש דיסקרטיות מלאה!
זה לא פייסבוק
יש לך פה כינוי כלשהו שהוא לא שמך האמיתי.
בתפוז מבקשים כתובת מייל (אפשר לפתוח כתובת מייל חדשה בשנייה)
ואז מה שאת חושפת זו הבעיה שלך!
ואם לא תחפשי אז תהיי דיסקרטית במאה אחוז וזהו.

אם תחשפי מידע אישי כמו עיר מגורים, גיל ושם פרטי ועוד קצת מידע פה ושם, כמו תחביבים
ואיזה פעילויות את הולכת, איפה עובדת (לא מקום עבודה ספציפי אלא מקצוע שלך)
-אז כן יש מצב שאולי
מישהו יכיר אותך כי ישראל היא מדינה קטנה !

אבל עדיין
אם לא נחשפים יותר מידי
כך ידידים מהעבודה\לימודים לא יזהו אותנו
פה
כי בגדול ולסיכום
אנחנו אנשים הרגילים לא מעניינים אף אחד
למזלינו

 

[הקוסמת הורודה2]

ראשית אם יש לך אז אינטואיטציה

אני בגדול ( טוב גם לא ממש מחפשת להכיר דרך האינטרנט אבל גם כשניסיתי סתם להכיר ברמה
שטחית ולא ברמה של זוגיות), לא ממש מדברת עם מי שאין לי איזושהי היכרות איתו ( כותבים באותו פורום
, נוצרה שיחה והוא נראה לי נחמד, קראתי בבלוג שלו וכדומה). כמו בחיים אני לא ממש עושה צעד בלי איזשהו
סמול טוק ראשוני ( האמת גם לא כל כך אוהבת לדבר בצ'אטים וכאילו עוד סיבה למה אני לא ממש אוהבת להכיר מהרשת).
אחר כך זה גם תלוי אם הבחור מוצא חן בעינייך ( לא רק לזוגיות אלא בכלל כאדם). נכון שהתרשמות ברשת לוקה בחסר
כי בכל זאת זה רק מילים ובכל זאת אני מוצאת את עצמי נמשכת יותר לכתיבה של אנשים מסויימים בלי הסבר מיוחד למה
( אולי האינטואיציה בכל זאת עובדת...). וגם כללי הזהירות הרגילים להפגש במקום הומה אדם וציבורי ולא בסמטה חשוכה.
להתקדם לאט ולא להכנס לדירה שלו על הפעם הראשונה. וכדומה...

 

[הקוסמת הורודה2]

ואת מאוד צודקת שאת נזהרת רק לא ליפול לפארנויה

 

[ga26]

אני בד"כ לא מאוד חושש אבל

- אני לא מפרסם פרטים של כתובת, כרטיסי אשראי או כל דבר שטיפשי לפרסם.
- אני משתדל לעשות את המקסימום כדי להפריד בין אוכלוסיות. כלומר, מי שמכיר אותי לא יודע בכלל שיש לי בלוג ובבלוג אני כן מרשה לעצמי לפרסם המון על עצמי. כל עוד ההפרדה נשמרת אני מרגיש בסדר עם עצמי. בנוסף אני עושה חשיבה מי האוכלוסיות שירצו אולי לראות פרטים עלי (זה ממש לא הרבה, אני לא כזה מעניין....) וזה מסתכם אולי למקום עבודה עתידי וכדומה. אני באמת לא רוצה שאנשים לפני ראיון עבודה יתחקרו עלי בפייסבוק למשל ואולי יפסלו אותי בגלל דעות פולטיות, יחס לדת או כל דבר כזה. יש לי שם (פרטי ומשפחה) שיש לא מעט ממנו בפייבוק אז אני למשל לא שם תמונה שלי בפרופיל ועושה פעולות כדי להקשות על מי שלא אמור לראות עלי פרטים אישיים, בודק אחת לכמה זמן מ חברים שלי בפייסבוק ומוריד הרשאות למי שאני לא מעוניין שיראה עלי פרטים.
- באופן כללי כשהייתי רווק אז גם תלוי כמה זמן אני התכתבתי והכרתי וירטואלית את הבחורה לפני שנפגשים. איזה רושם קיבלתי. פגישה ראשונה במקום ציבורי זה תמיד טוב גםחיים הלא וירטואליים וכל העצות שנכתבו לפני כן על ידי המגיבים הקודמים.

 

[מחפשת את האומץ]

אני הרבה מאוד שנים פעילה ברשת וכן פגשתי

כמה אנשים כך שכייף לקשקש איתם בטלפון בשל המרחק הגיאוגרפי עם חלק נפגשתי כשהיינו באותו איזור וחלק באו לאזורי.
אני נוקטת במדיניות מאוד פשוטה.
בפרופיל שלי בתפוז למשל אין טלפון אין את האיימל הממש אישי עם פרטים מלאים עלי אין תמונה וכתובת פיזית כולל יישוב וכו'.
מבחינת כתיבת הודעות בפורומים אני לא עושה שלח עד שאני ממש אבל ממש שלמה עם התוכן והניסוח. אני לא שולחת תמונות ברשת במיוחד לא בהתחלה. אני בוחנת היטב היטב את מי שמולי כדי לוודא שהוא אכן מספיק שפוי אחראי רגיש ושלא ייפגע בי.
אכן נפלתי מספר פעמים על תופעות כמו פסיכית שהטרידה אותי ב12 וחצי בלילה בגלל שהייתי רגישה לשברון הלב שלה ונתתי מספר. או מקרה אחר בו משהי עשתה שימוש לרעה נגדי באינפורמציה מאוד מאוד אישית שמסרתי לה כי עשתה רושם שאפשר לבטוח בה. אבל אי אפשר שלא ליפול לפעמים לצערי. פשוט מקפידים יותר חושדים לוקחים את הזמן.
בפייסבוק ותוכנות כמו סקייפ אני לא מצרפת כל אחד. בפייסבוק מצרפת רק את מי שמכיר את משפחתי'/חברים ממש קרובים ואני מוודאת שהבן אדם אכן שפוי.
מקווה שעזרתי.