חגיגה בצמרת
New member
כל אחד במקום שלו
שלום חברים. לפני כמה ימים הייתי בחתונה של בתו של בת הזוג של אבי. אבי מאוד בקש מילדיו הבוגרים להגיע אל החתונה. הוא הזמין אותנו הרבה מראש, ניכר בו שמאוד התרגש מן החתונה הזו. הוא חי עם בת הזוג שלו למעלה מעשור. שניהם נפגשו כאשר הילדים שלו ושלה כבר עצמאיים ממזמן. הוא נקלט במשפחתה מצויין. הילדים שלה גרים בסביבתם ואילו אני ואחי במרחק רב (הם במרכז, ואילו אנו בפריפריה). ומה קורה? נראה שהוא הרבה יותר מעורב בחייהם של ילדיה הבוגרים של בת זוגו מאשר בחיינו שלנו. ברור שהוא גאה בנו ובהישגנו, בילדינו (נכדיו) ומקפיד לשמור על קשר.... ובכל זאת גם ברור שהקשר היום-יומי וברמה רגשית מאוד מחוייב למשפחתה של בת זוגו שהפכה לתפיסתו למשפחתו לכל דבר. זה היה מעניין לראות איך הוא ממש הרגיש והתנהג כמו 'חתן השמחה'. הוא גם קרא מכתב מרגש עבור הזוג המאושר. לי היה ברור שאם לא אגיע אל החתונה הזו אני ממש אפגע ברגשותיו. ובכן, אני דווקא מקבלת את העובדה שהוא מרגיש כך. זה קצת מוזר, ואפילו יש לעתים צביטה מסויימת פתאומית בלב כשרואים עד כמה הוא מעורב שם ורחוק ממני וממשפחתי. יש לי אחות אחת שלא הגיעה - וגם זלזלה מאוד באירוע כשאמרה: "אפשר לחשוב שזה הבת שלו שמתחתנת? מה זה כל כך חשוב לו?" לי נראה שהיא אפילו כועסת . אני מבינה אותה... ואני חושבת שגם אני יכולתי להרגיש ככה. אבל... אני בעצמי נכנסתי לתוך משפחה מורכבת בתור אישה שנייה ויש לי גם 'איש שני'... אז אני מבינה יותר כמה זה מבורך להרגיש שייך במשפחה 'החדשה' שלך. משתפת סתם כך, אולי יש לכם נסיונות דומים מכיוונים שונים. זה מעניין 'להחליף תפקידים' בין הצד שיכול להיפגע לבין הצד שיכול להרוויח. לא נראה לי למשל שאני יכולה באמת להסביר לאחותי מה זה אומר או לשנות את העמדה הרגשית שלה כלפי מצבים כאלה. אולי עם הזמן זה יגיע... שנתראה בשמחות ובינתיים - חג שמח לכו-לם
.
שלום חברים. לפני כמה ימים הייתי בחתונה של בתו של בת הזוג של אבי. אבי מאוד בקש מילדיו הבוגרים להגיע אל החתונה. הוא הזמין אותנו הרבה מראש, ניכר בו שמאוד התרגש מן החתונה הזו. הוא חי עם בת הזוג שלו למעלה מעשור. שניהם נפגשו כאשר הילדים שלו ושלה כבר עצמאיים ממזמן. הוא נקלט במשפחתה מצויין. הילדים שלה גרים בסביבתם ואילו אני ואחי במרחק רב (הם במרכז, ואילו אנו בפריפריה). ומה קורה? נראה שהוא הרבה יותר מעורב בחייהם של ילדיה הבוגרים של בת זוגו מאשר בחיינו שלנו. ברור שהוא גאה בנו ובהישגנו, בילדינו (נכדיו) ומקפיד לשמור על קשר.... ובכל זאת גם ברור שהקשר היום-יומי וברמה רגשית מאוד מחוייב למשפחתה של בת זוגו שהפכה לתפיסתו למשפחתו לכל דבר. זה היה מעניין לראות איך הוא ממש הרגיש והתנהג כמו 'חתן השמחה'. הוא גם קרא מכתב מרגש עבור הזוג המאושר. לי היה ברור שאם לא אגיע אל החתונה הזו אני ממש אפגע ברגשותיו. ובכן, אני דווקא מקבלת את העובדה שהוא מרגיש כך. זה קצת מוזר, ואפילו יש לעתים צביטה מסויימת פתאומית בלב כשרואים עד כמה הוא מעורב שם ורחוק ממני וממשפחתי. יש לי אחות אחת שלא הגיעה - וגם זלזלה מאוד באירוע כשאמרה: "אפשר לחשוב שזה הבת שלו שמתחתנת? מה זה כל כך חשוב לו?" לי נראה שהיא אפילו כועסת . אני מבינה אותה... ואני חושבת שגם אני יכולתי להרגיש ככה. אבל... אני בעצמי נכנסתי לתוך משפחה מורכבת בתור אישה שנייה ויש לי גם 'איש שני'... אז אני מבינה יותר כמה זה מבורך להרגיש שייך במשפחה 'החדשה' שלך. משתפת סתם כך, אולי יש לכם נסיונות דומים מכיוונים שונים. זה מעניין 'להחליף תפקידים' בין הצד שיכול להיפגע לבין הצד שיכול להרוויח. לא נראה לי למשל שאני יכולה באמת להסביר לאחותי מה זה אומר או לשנות את העמדה הרגשית שלה כלפי מצבים כאלה. אולי עם הזמן זה יגיע... שנתראה בשמחות ובינתיים - חג שמח לכו-לם
