אני לא מכיר ביצי עופות שאינן דורשות טיפול הורי. גם במקומות חמים מספיק דרושה השגחה הורית כדי שהביצים לא יטרפו. מאז שהתפתחו מחלקות העופות והיונקים הטיפול ההורי הפך חשוב מאוד. הומיאוסטזיס דורש אנרגיה רבה כך שמשך ההתפתחות ארוך יותר ולכן דרושה עזרה הורית כדי שהפרט יגיע לעצמאות. פוליגמיה קיימת בשתי צורות: פוליגיניה (זכר עם מספר נקבות) ופוליאנדריה (נקבה עם מספר זכרים). פוליגיניה קיימת ברב העופות בעלי דו צורתיות זוויגית למשל צופיות, טווסים וברווזים. למרות שבצופיות גם הזכר מאכיל הגוזלים בברווזים הזכר מסיים את תפקידו לאחר ההזדווגות. פוליאנדריה קיימת למשל אצל זרוני סוף.
הדגירה דרושה רק בשביל החום, כלומר במדבר ציפורים לא דוגרות על הביצים? לגבי 2 הצורות של פוליגמיה, עד כמה בערך הן שכיחות? רוב העופות מונוגמיים או פוליגמיים ? ברוב העופות הפוליגמיים אין טיפול של הזכר בגוזלים?
רב העופות מונוגמיים אבל הפוליגמיה מתברר חוגגת. גם במינים מונוגמיים יש סקס מהצד - אנליזה מוליקולרית של ביצי/גוזלי ציפורים מוכיחה שלא כל הביצים הם של האב המטפל. במדבר דרושה דגירה לשם קירור הביצים. הרבה עופות מדבריים דוגרים על הקרקע המדברית ועליהם לפחות להצל על הביצים. יש אזורים שטמפרטורת הסביבה מתאימה לקצב התפתחות הביצים ואז להורים יש זמן רב יותר לאכול. עדיין צריך להשגיח שהטמפרטורה נשארת מתאימה ושאין טורפים. אין שחור ולבן אלא דרגות של פוליגמיה ומונוגמיה - בפוליגמיה מובהקת אין טיפול של הזכר. ככל שמשך הטיפול בצאצא ארוך יותר והוא פחות עצמאי דרושה מונוגמיה חזקה יותר. מונוגמיה יכולה להיות למחזור קינון לכל העונה או לכל החיים. בדורסים, בהם הצאצא הוא גוזל ומשך הטיפול בו ארוך מאוד המונוגמיה חזקה מאוד. בברווזים ותרנגולים, אצלם האפרוח בוקע מהביצה עם עיניים פקוחות פלומה ויכולת ללכת ומיד מתחיל להשתרך אחרי האם לתקופה קצרה, הפוליגיניה חזקה.
שייכים למשפחה Megapodiidae. למרות שהעוף עצמו אינו דוגר על הביצים הן בהחלט עוברות הדגרה. החומר האורגני שבתל שהציפור בונה פולט חום תוך כדי ריקבון ומדגיר את הביצה. תמונות של שלושת המינים: MalleefowlAustralian Brush TurkeyOrange-footed Scrubfowl