"כל ההתחלות קשות"
לפני כחודש התחלתי לעבוד בתור נציגה בתמיכה טכנית באחת מחברות הסלולר. למרות שעבר כבר יותר מחודש אני עדיין מוצאת את עצמי כמה פעמים במשמרת חסרת אונים לחלוטין, לעתים קרובות אין לי גם עם מי להתייעץ מה שמלחיץ אותי עוד יותר. הרגעים האלה, גם את הם ספורים יחסית (אם כי קורים לי כמעט בכל משמרת) די הורסים עבורי את כל "חווית" העבודה. אני יודעת שלא אמורים ממש להנות מעבודה כזאת, ובכל זאת נראה לי שאני סובלת קצת יותר מהממוצע. אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מוטרדת מאוד מהעבודה גם מחוץ לשעות, אפילו קצת נראה לי שהעבודה הזאת "שאבה" ממני את כל שימחת החיים והיא מעסיקה אותי כל הזמן. אתם גם הרגשתם ככה בהתחלה? אולי יש לכם עצה כיצד ניתן להתמודד עם התחושות האלה? ואיך אני יודעת אם מדובר באיזה קושי סביר והגיוני של התחלה חדשה או שאני פשוט לא מתאימה לסוג כזה של עבודה...
חשוב לי לציין שעיקר הבעיה היא לא ההתמודדות עם הלקוחות (למרות שזה גם לא קל, אבל לא משהו שעליו יקום ויפול דבר) אלא הנזקקות המתמדת שלי לעזרה שלא תמיד זמינים לתת לי, אני פשוט מרגישה, חסרת אונים אין לי מילים טובות יותר לתאר.
לפני כחודש התחלתי לעבוד בתור נציגה בתמיכה טכנית באחת מחברות הסלולר. למרות שעבר כבר יותר מחודש אני עדיין מוצאת את עצמי כמה פעמים במשמרת חסרת אונים לחלוטין, לעתים קרובות אין לי גם עם מי להתייעץ מה שמלחיץ אותי עוד יותר. הרגעים האלה, גם את הם ספורים יחסית (אם כי קורים לי כמעט בכל משמרת) די הורסים עבורי את כל "חווית" העבודה. אני יודעת שלא אמורים ממש להנות מעבודה כזאת, ובכל זאת נראה לי שאני סובלת קצת יותר מהממוצע. אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מוטרדת מאוד מהעבודה גם מחוץ לשעות, אפילו קצת נראה לי שהעבודה הזאת "שאבה" ממני את כל שימחת החיים והיא מעסיקה אותי כל הזמן. אתם גם הרגשתם ככה בהתחלה? אולי יש לכם עצה כיצד ניתן להתמודד עם התחושות האלה? ואיך אני יודעת אם מדובר באיזה קושי סביר והגיוני של התחלה חדשה או שאני פשוט לא מתאימה לסוג כזה של עבודה...
חשוב לי לציין שעיקר הבעיה היא לא ההתמודדות עם הלקוחות (למרות שזה גם לא קל, אבל לא משהו שעליו יקום ויפול דבר) אלא הנזקקות המתמדת שלי לעזרה שלא תמיד זמינים לתת לי, אני פשוט מרגישה, חסרת אונים אין לי מילים טובות יותר לתאר.
