המורה שלי (אני לא בבי"ס)
מתארת את הכוחות שלנו לגביע גדול של שמנת איכותית. יש לך קיבולת ומלאי של שמנת, ככל שתשמש בשמנת יותר, כך היא תיגמר יותר מהר. לכן, חשוב מאוד להיות "קמצנים" ולא לבזבז מהשמנת יותר ממה שצריך, כי היא לא תישאר. כך זה גם לגבי דברים בחיים. השמנת זה האנרגיה שאנו משקיעים בהתמודדות עם דברים. לדבר מסויים אנו מחליטים שאנו לוקחים ממיכל השמנת כמה שמנת שצריך ומשקיעים בזה (שמנת = אנרגיה). יש דברים שאנו נהיה קמצנים ולא נסכים לתת מהשמנת אפילו כפית. יש דברים שנחשוב לתת אולי כפית או חצי כפית שמנת, ואם לא ישתפר המצב אז לא ניתן עוד גם אם זה לא פתר את הבעיה. לסיום - לעשות רשימה מה חשוב לנו הכי הרבה,מה אפשר לדחות ליום המחר או גם לעוד מיליון שנה ואיזה דברים צריך לעשות, אבל לא ממש דחוף כרגע לעשות. בקשר לזה שאף אחד לא מקשיב - יכולות להיות הרבה סיבות לכך. לפעמים זה תלוי בנו ולפעמים תלוי באחרים, כדי לדעת את התשובה בשביל עצמנו, צריך לבדוק את המצב (אם בא לך לפרט איך התהליך מתחיל, שימוש במילים מסויימות, צורת הפניה לאחרים, כל כמה זמן זה נעשה או אפילו לתת דוגמא - בשמחה).