"כל החלומות הולכים אחר הפה" - דיון יומי
אני מצרפת פה קטע לעיון למטרת דיון. מחר אחפש אחר הקטע עצמו בגמרא. מה דעתכם בנושא? בגמרא מובאת דעת ר' אליעזר, האומר: "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה ע"ב). זהו מעין מפתח לפתרון החלומות, מפתח סתום במובן מסוים, שלפיו דברי פותר החלום מתגשמים, זאת בתנאי שהפותר אכן יודע לפתור חלומות, ואינו מתחזה לפותר חלומות. ההסברים הרבים שניתנו לדבריו אלה של ר' אליעזר לא סתרו את הדברים. ר' בנאה מספר בגמרא שם שעשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, והוא הלך אצל כולם שיפתרו לו את חלומו, ומה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו. כל אחד מעשרים וארבעה פותרי החלום הללו הבין צד אחד או עניין אחד מתוך החלום הכולל, ולכן כל הפתרונות החלקיים הללו יכלו להתקיים ולא סתרו זה את זה, למרות שהיו שונים זה מזה; כל הפותרים יחד הרכיבו את התמונה השלמה, כאשר כל אחד מהם הציע חלק אחד בלבד מן התמונה. ר' יצחק עראמה מסביר זאת במשל הבורר אוכל מתוך הקערה, שלאחר שברר את מה שרצוי לו הרי כל מה שנשאר בקערה הוא מיותר מבחינתו. מי שיבוא אחריו יברור לעצמו חלק אחר מן האוכל שבקערה והשאר ייחשב בעיניו כמיותר, וכן הלאה (עקידת יצחק שער כט): וכבר אפשר שישיג הפותר הרואה אחת מהוראות החלום לבד, ויחשוב הנשאר לבטלה, ויהיה לו אז הפסולת רבה על האוכל, וזולתו מהפותרים יתחלף אליו ויכיר ממנו מה שלא הכירו הראשון ויעלם ממנו מה שידעהו. ר' יצחק אברבנאל מסביר את דברי ר' אליעזר, שאמנם פתרונו של החלום השלם מורכב מכמה חלקים, אולם כל פותר מציע פתרון חלקי, לפי מידת הבנתו. בעל החלום יודע רק את המסר החלקי שיצא מפיו של הפותר, ולא את המסרים הטמונים בשאר חלקי החלום ולא הובאו בפתרונו של פותר זה (פירוש לבראשית עמ' שפז): שכאשר הפותר יפתור החולם החלום כפי אמתתו והצודק שבו אז החולם יתן אל לבו אותו פתרון וידע ויכיר בקיומו. אמנם שאר ההוראות שבאותו חלום שלא נפתרו עם היות שיתקיימו בהכרח הנה לא ירגיש ולא יכיר בהם החולם לפי שלא קדמה לו ידיעה בפתרונם. אברבנאל מסביר כי פותר החלומות, כמו הרופא, צריך שיהיו לו שני סוגי ידיעה: הוא זקוק לכישרון וידע לפתור חלומות, כלומר עליו להיות בעל דמיון מפותח כדי להבין את משמעותם של הסמלים והתמונות שהחולם רואה בחלומו; מצד שני הוא צריך להכיר את בעל החלום. כשם שלרופא לא די בידע התאורטי של המחלות והתרופות, אלא הוא צריך גם להכיר את החולה כדי להתאים לו את דרך הריפוי ואת מינון התרופה, כך גם פותר החלום צריך לדעת ולהכיר את בעל החלום כדי להציע פתרון שיתאים לו. במקרה של פרעה, חלומותיו אינם חלומות פרטיים אלא חלומות ממלכתיים, וכך גם פתרונם הוא פתרון ממלכתי, כפי שראינו לעיל בדבריו של ר' שלמה לבית הלוי. לכן הפתרונות שהוצעו על ידי החרטומים לא היו רלבנטיים, כפי שלימדונו חז"ל, כי היו אלה פתרונות בתחום חייו הפרטיים של פרעה, לא בתחום המלכותי. לעומת זאת, יוסף הבין שתוכן החלום עניינו בממלכה ובבעיותיה, ולכן פתר נכונה.
אני מצרפת פה קטע לעיון למטרת דיון. מחר אחפש אחר הקטע עצמו בגמרא. מה דעתכם בנושא? בגמרא מובאת דעת ר' אליעזר, האומר: "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה ע"ב). זהו מעין מפתח לפתרון החלומות, מפתח סתום במובן מסוים, שלפיו דברי פותר החלום מתגשמים, זאת בתנאי שהפותר אכן יודע לפתור חלומות, ואינו מתחזה לפותר חלומות. ההסברים הרבים שניתנו לדבריו אלה של ר' אליעזר לא סתרו את הדברים. ר' בנאה מספר בגמרא שם שעשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, והוא הלך אצל כולם שיפתרו לו את חלומו, ומה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו. כל אחד מעשרים וארבעה פותרי החלום הללו הבין צד אחד או עניין אחד מתוך החלום הכולל, ולכן כל הפתרונות החלקיים הללו יכלו להתקיים ולא סתרו זה את זה, למרות שהיו שונים זה מזה; כל הפותרים יחד הרכיבו את התמונה השלמה, כאשר כל אחד מהם הציע חלק אחד בלבד מן התמונה. ר' יצחק עראמה מסביר זאת במשל הבורר אוכל מתוך הקערה, שלאחר שברר את מה שרצוי לו הרי כל מה שנשאר בקערה הוא מיותר מבחינתו. מי שיבוא אחריו יברור לעצמו חלק אחר מן האוכל שבקערה והשאר ייחשב בעיניו כמיותר, וכן הלאה (עקידת יצחק שער כט): וכבר אפשר שישיג הפותר הרואה אחת מהוראות החלום לבד, ויחשוב הנשאר לבטלה, ויהיה לו אז הפסולת רבה על האוכל, וזולתו מהפותרים יתחלף אליו ויכיר ממנו מה שלא הכירו הראשון ויעלם ממנו מה שידעהו. ר' יצחק אברבנאל מסביר את דברי ר' אליעזר, שאמנם פתרונו של החלום השלם מורכב מכמה חלקים, אולם כל פותר מציע פתרון חלקי, לפי מידת הבנתו. בעל החלום יודע רק את המסר החלקי שיצא מפיו של הפותר, ולא את המסרים הטמונים בשאר חלקי החלום ולא הובאו בפתרונו של פותר זה (פירוש לבראשית עמ' שפז): שכאשר הפותר יפתור החולם החלום כפי אמתתו והצודק שבו אז החולם יתן אל לבו אותו פתרון וידע ויכיר בקיומו. אמנם שאר ההוראות שבאותו חלום שלא נפתרו עם היות שיתקיימו בהכרח הנה לא ירגיש ולא יכיר בהם החולם לפי שלא קדמה לו ידיעה בפתרונם. אברבנאל מסביר כי פותר החלומות, כמו הרופא, צריך שיהיו לו שני סוגי ידיעה: הוא זקוק לכישרון וידע לפתור חלומות, כלומר עליו להיות בעל דמיון מפותח כדי להבין את משמעותם של הסמלים והתמונות שהחולם רואה בחלומו; מצד שני הוא צריך להכיר את בעל החלום. כשם שלרופא לא די בידע התאורטי של המחלות והתרופות, אלא הוא צריך גם להכיר את החולה כדי להתאים לו את דרך הריפוי ואת מינון התרופה, כך גם פותר החלום צריך לדעת ולהכיר את בעל החלום כדי להציע פתרון שיתאים לו. במקרה של פרעה, חלומותיו אינם חלומות פרטיים אלא חלומות ממלכתיים, וכך גם פתרונם הוא פתרון ממלכתי, כפי שראינו לעיל בדבריו של ר' שלמה לבית הלוי. לכן הפתרונות שהוצעו על ידי החרטומים לא היו רלבנטיים, כפי שלימדונו חז"ל, כי היו אלה פתרונות בתחום חייו הפרטיים של פרעה, לא בתחום המלכותי. לעומת זאת, יוסף הבין שתוכן החלום עניינו בממלכה ובבעיותיה, ולכן פתר נכונה.