דימיון מודרך
בוקר טוב לא ממש קראתי לעומק מה שנכתב כאן. אם מדובר בדימיון מודרך אז יש לי סיפור קטן. לפני הרבה שנים, כן ממש הרבה, כאשר עדיין אנשים לא היו רוחניים, בכל אופן לא בישראל, ולא היתה ממש רפואה אלטרנטיבית, אני הייתי בשמירת הריון עם איילת המקסימה. כן, שכבתי במיטה כמעט תשעה חודשים. ולא תאמינו, אף אחד לא הדריך אותי איך להתגבר ואיך לעבור את הזמן. ואני על דעת עצמי, טלויזיה לא ממש היתה, נדמה לי שהיו תכניות משהו כמו כמה שעות ביום ורק ערוץ אחד, אז כשנמאס לי לקרוא ונמאס לי להעסיק עצמי בעבודות יד, כיסיתי עצמי עד מעל הראש ובניתי לי עולם דימניוני. חייתי ממש בתוך קטעים נעימים שהיו לי בעבר, דימיינתי לי כל מיני דברים כאילו שאני נמצאת במקומות מסויימים ולפעמים בחברת אנשים מסויימים וכך הזמן עבר כמעט בלי לסבול, ולעיתים היה מצב שכאשר מישהו בא לבקרני זה אפילו הפריע לי מכיוון שהיה לי טוב בעולם הימיוני שבניתי. והנה, כעבור שנים התנהגות זו נהפכה לטכניקה - דימיון מודרך.