אתה כביכול שואל שאלה נכונה אבל היא מלאת מוקשים ומהמורות
נכון, כל אזרח במדינה זכאי למימון של תרבותו
מי שתרבותו לימוד תורה זכאי למימון לימוד תורה כפי שמי שתרבותו
נגינה בכינור זכאי למימון נגינה בכינור.
הבעייה היא שעל התרבות החרדית של לימוד תורה מוציאים הרבה יותר כסף
לפי המודל החילוני של הוצאות תרבות היינו אמורים לבחור מספר מאות תלמידים
חכמים, עוקרי הרים, ולממן מספר ישיבות נבחרות של תלמידים המובחרים שבמובחרים ולזה אני בהחלט מסכים.
אילו היינו מחילים את המודל החרדי למימון תרבותי על האוכלוסייה החילונית
הרי שהיינו דורשים שכל חילוני יקבל תקציב מהמדינה לכל משפחתו כדי שיוכל
לא לעבוד ולעסוק בםעילותו התרבותית כגון : כדורגל, שחמט, נגינה בכינור, משחק.
אתה דווקא מעלה נקודה כואבת שאספר עליה
הנה אפילו רב אומן יעקב מוריי
https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_מוריי
מגדולי השחמטאים בדורנו ( הויקיפדיה לא עושה עימו חסד ) חי בעוני משווע
והמדינה לא מתקצבת אותו .
מגיע לו תקציב לא פחות מתלמידי ישיבות.
גם נחצ'ה היימן - ענק תרבותי בתחומו הגיע לפת לחם ולא קיבל תקציבים מהמדינה .
מרבית החילונים משתתפים בפעילותם התרבותית כצופים ולא כשחקנים בפועל.