אולמרט נכנע לדרישות החוטפים,בניגוד למנטרה שלו
מיום חטיפתו של גלעד שליט ב-25.6.2008 אהוד אולמרט הקפיד להכריז, להצהיר ולהבטיח: "לא נכנע לסחטנות של טרוריסטים ולדרישותיהם של אלה שחטפו את גלעד שליט !" כך שנתיים, שוב ושוב, עד שמתברר השבוע שמאחורי-הקלעים ראש-הממשלה דווקא נתן היתר ו'אור ירוק' לשליחים מטעמו (עופר דקל) ומטעם שר-הבטחון(עמוס גלעד) להסכים לאולטימאטום של אנשי החמאס, ה'גיהאד, ועדות ההתנגדות, וחמולת דרמוש ('צבא האיסלאם') - שלא לקשור את שחרורו של גלעד שליט לכל המכלול האחר (רגיעה, פתיחת-מעברי-הגבול, לגיטימאציה לשלטון החמאס ברצועת-עזה, וכו'). כמו בתחילת-הדרך לפני שנתיים - גם כיום נשארה דרישתם הבסיסית של העזתים והדמשקאים שאולמרט איפשר לשאת ולתת איתם - לכאורה בעקיפין - לדון בהחזרתו של גלעד שליט הביתה אך ורק בהחזרה מקבילה של 450, ויש אומרים 550, פלשתינאים הכלואים בישראל (מתוך 12 אלף הפלשתינאים הכלואים), תוך שימת-הדגש על שחרור פלתינאים מסויימים מאד. מה היא תוצאת המהלכים האחרונים ? חזרה למשבצת-הפתיחה, לאחר שנושאים אחרים לכאורה "נפתרו", לפחות זמנית: גלעד שליט ישוחרר רק אם אהוד אולמרט יאות לוותר על ה'אגו' שלו ויכנע לדרישותיהם הראשונות של חוטפי גלעד שליט. אלא אם ישנם דברים שאיננו יודעים, ואולמרט הבין סוף-סוף שהדילמה אינה בין אסירים לשבוי, אלא בין 'אגו' וכבוד ויוקרה שלו ושל ישראל לעומת ה'אגו' והכבוד והיוקרה של הפלשתינאים כולם, ושל השולטים כיום בעזה, מקרוב ומדמשק, והסכים למראית-עין כאילו "שליליתש, המסתירה מהות הרבה יותר חיובית: חזרתו של גלעד הביתה !
