כל העולם ואחותו היו היום בחורשן
ודו-שיח שהיה, כך היה: רועה: "זליחה חבּר'ה, תעסרו בָּסָד בִּיבָּקשה". אנחנו: "למה, מה קרה?" רועה: "תכף מגיע עדר... כמה דקות... עד שיעברו" אנחנו: "למה? הם מפחדים מאיתנו?" רועה: "בָּסָד בִּיבָּקשה? כן..." [חיוך מאולץ] אנחנו: "תגיד, כמה ראשים?" רועה: "מאתיים" אנחנו: "אה... כמה דקות..." ...אחרי כמה דקות אנחנו: "שלום!" בן של רועה: "אהלן!" אנחנו: "לאן אתם מובילים אותם?" בן של רועה: "למעלה... לשכונה..." 200 פרות הלכו לשתות בירה בזיכרון. וחוצמזה, השבילים של חורשן עדיין משובחים. (וזהירות בפודרה בירידות המהירות. יש לה נטיה להפוך את ההיגוי... צמיגי משהו
)
ודו-שיח שהיה, כך היה: רועה: "זליחה חבּר'ה, תעסרו בָּסָד בִּיבָּקשה". אנחנו: "למה, מה קרה?" רועה: "תכף מגיע עדר... כמה דקות... עד שיעברו" אנחנו: "למה? הם מפחדים מאיתנו?" רועה: "בָּסָד בִּיבָּקשה? כן..." [חיוך מאולץ] אנחנו: "תגיד, כמה ראשים?" רועה: "מאתיים" אנחנו: "אה... כמה דקות..." ...אחרי כמה דקות אנחנו: "שלום!" בן של רועה: "אהלן!" אנחנו: "לאן אתם מובילים אותם?" בן של רועה: "למעלה... לשכונה..." 200 פרות הלכו לשתות בירה בזיכרון. וחוצמזה, השבילים של חורשן עדיין משובחים. (וזהירות בפודרה בירידות המהירות. יש לה נטיה להפוך את ההיגוי... צמיגי משהו
