כל השבוע אני מתענג על השקט

כל השבוע אני מתענג על השקט

הזה בבית, על החופש, על הלבד... עד שבא יום שישי בערב ונמאס לי מהעיתונים והגרעינים מייבשים לי כבר את הנשמה ואין כלום בטלויזיה וכל הפורומים מתרוקנים פתאום. שבע בערב שבת, אחי. זה הזמן. בדיוק השעה. ואז פתאום כל החופש הזה נראה לגמרי אחרת. ובדיוק אצל השכנים ממול מתארחים הנכדים, ומאצל השכנים למטה עול ריח צלי בשר, ומעבר לכביש נדלקים האורות בסלון. שומעים עד פה את צלצול הסכו"ם על צלחות השבת. אפילו הצעקות על הילדים נשמעות פתאום קצת אחרת. פתאום יש גם פחות מכוניות ברחוב למטה. לפחות עוד יש את התשבצים של שבת.
 

noa128

New member
אכן קשה ומעיקה ההרגשה שעליה אתה מספ

ומהצד הזה עולה לי לראש קודמקול הפתגם ההוא הידוע על הדשא של השכן והזבל שעושה אותו ירוק יותר.... ומהמקום של הצלחות המצלצלות והצעקות על הילדים (זה לא עוזר, הם שמים עלינו ז..) בוא ניקח רגע את הסיטואציה ו-נהפוך. טוב? הייתי עכשיו מוכרת את תכשיטיה של חמותי בשפיל מישהו שייקח ממני את ההמולה ויאפשר לי ערב שישי מענג, בלי הלחץ של לקום מחר מוקדם - ללכת לסרט (כן, אפילו לבד) - לבקר חברים, או אתה יודע מה? למה להרחיק לכת? לשדרג את הערב עם סרט טוב ב- DVD וטייק אווי מאיזה מסעדה טובה.. כן, אני יודעת שאין הרבה נחמה בדבריי, אבל אנחנו, או אני לפחות - כאן - גם בשביל להפיג את הלבד המעיק. שבצ'לום, נועה.
 
הבעיה היא בתדירות

כמעט שנתיים שנהניתי מהשישבת לבד עד בלי די. עשיתי כל מה שהיזכרת, נועה ועוד הרבה יותר מזה. רבצתי והתענגתי ופינקתי את עצמי עד ש... המממ... מגיע איזה רגע של שובע גדול ואחריו ריק גדול ואחריו דיכאון גדול. אז כן, משנסים מותניים וממשיכים לנסות להקל על עצמך אבל אאוץ'.
 
מרגישה ומבינה אותך../images/Emo140.gif

אוהבת את הלבד ובכל זאת לפעמים הלב נצבט ומחפש את הביחד שרחק ואולי יתחדש עם אותו אחד שירצה יחד להרים את המסך ולהתחיל במשחק חיים חדש איתי.שלי ושלו
 

noa128

New member
פעם, לפני כך וכך זמן הכירו אותי

חלק מכם בתור זו ש"מחזיקה את המפתחות של הצ'ט"... זה בא בדיוק משם. מהמקום שחיפש חברה ועניין, מהמקום שמצא שם, בחדר של הפורום בצ'ט - את האפשרות להיות בחברתם של אנשים ולהפיג את הבדידות המעיקה - בלי לצאת מהבית. אם תרצו - אפשר לקבוע לנו מין פגישה שכזו, בערבים בודדים או בערבי שישי שכאלה - נשב לנו כאן בצ'ט תפוז, על כוס קפה או בירה - כל אחד בבית שלו. ולא נהיה לבד. זה אולי לא הפיתרון האולטימטיבי, אבל נשמע לי בילוי נחמד לערבים קרים של חורף, עם הטרנינג והקפה החם... ההזמנה פתוחה. ותחשבו על זה. נועה.
 
למעלה