כל השושלות
שושלות פוליטיות היו בעצם לחם חוקה של אמריקה עוד משנותיה הראשונות. אחדות נעלמו עוד במאה ה-19, אחרות האריכו ימים יותר. הנשיא השישי של ארה"ב, ג´ון קווינסי אדמס (1829-1825), היה בנו של הנשיא השני, ג´ון אדמס (1801-1797). בנו של קווינסי, צ´רלס, היה מועמד לסגן נשיא ב-1848 מטעם מפלגה של מתנגדי עבדות. הנשיא ה-24 של ארה"ב, בנג´מין הריסון (1893-1889), היה נכדו של הנשיא התשיעי, ויליאם הריסון (שתקופת כהונתו היתה הקצרה ביותר בהיסטוריה: הוא חטף דלקת ריאות בטקס ההשבעה שלו, במארס 1841, ומת כעבור חודש). הנשיא ה-32 של ארה"ב, פרנקלין רוזוולט (1945-1933), היה דודן רחוק של הנשיא ה-25, תיאודור רוזוולט. אומנם לא היתה כאן שושלת במובן הגנטי, אבל אין כלל ספק שאת המראתו הפוליטית היה פרנקלין חייב לחלוטין לשם משפחתו ולעובדה שתיאודור היה הנשיא הפופולרי ביותר בתולדות אמריקה. לא כל השושלות התחילו או נגמרו בנשיאות. קחו, למשל, את אחת השושלות המפורסמות ביותר, משפחת טאפט ממדינת אוהיו. הנשיא ה-27, ויליאם טאפט (1913-1909), היה בנו של אלפונסו טאפט, שר המלחמה ושר המשפטים ארבעים שנה קודם. ויליאם בעצמו היה שר המלחמה לפני שנעשה נשיא. טאפט היה הנשיא הגדול ביותר בתולדות ארה"ב: הוא שקל בערך 135 ק"ג, והיה צריך לבנות בשבילו אמבט מיוחד, שבאופן רגיל היה מספיק לארבעה אנשים. הוא גם היה הנשיא היחיד, שהיתה לו קריירה חשובה מאוד אחרי הבית הלבן: שמונה שנים אחר-כך הוא מונה לנשיא בית המשפט העליון. בנו של ויליאם, רוברט טאפט, נחשב לאחד הסנאטורים הגדולים ביותר בתולדות ארה"ב (אחד מחמשה, שדיוקנאותיהם מוצגים בכיפת הקפיטול). הוא היה קרוב מאוד להיבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ב-1952. תודה לאל שהוא הפסיד, כי הוא היה אחרון המנהיגים הפוליטיים הבולטים באמריקה, שהטיפו לבדלנות והתנגדו להשתתפות של ארה"ב בבריתות צבאיות מעבר לים. בנו של רוברט, רוברט ג´וניור, נבחר לסנאטור זמן קצר אחרי מות אביו. נינו של הנשיא טאפט, רוברט טאפט השני, נבחר לפני שנה וחצי למושל מדינת אוהיו. נין אחר, רוברט טאפט הרביעי, היה סגן שר ההגנה בממשל רונלד רייגן, ואולי יחזור וימלא תפקיד בכיר אם הרפובליקנים יחזרו לשלטון בנובמבר הבא. שושלת דמוקרטית מפורסמת היא זו של סטיבנסון, ממדינת אילינוי. אדליי סטיבנסון היה סגן נשיא ארה"ב בשנים 1897-1893. נכדו, שגם שמו היה כמובן אדליי, היה פעמיים מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, בשנות ה-50. לא מעט אמריקנים, בייחוד אם הם מן השמאל, היו נוהגים להגיד שסטיבנסון, נואם בחסד עליון, הוא "הנשיא הטוב ביותר שלא היה לארה"ב". בנו של אדליי, שגם שמו היה - אלא מה - אדליי סטיבנסון, היה חבר בסנאט האמריקני במשך 11 שנה. אדליי סטיבנסון הרביעי אינו מתעניין בפוליטיקה, ואדליי סטיבנסון החמישי הוא רק בן שש, ועוד חזון למועד. עוד שושלות: בראון בקליפורניה (אבא פאט היה מושל, הבן ג´רי היה מושל ומועמד לנשיאות, הבת קתלין היתה מועמדת לכהונת המושל). דיילי בשיקגו (אבא ריצ´רד היה ראש עיר ובוס פוליטי ידוע, מן הדמויות רבות ההשפעה ביותר במפלגה הדמוקרטית; הבן ריצ´רד השני הוא ראש העיר הנוכחי; בן שני, ויליאם, הוא שר המסחר של ארה"ב). אולי שושלת ג´קסון, ג´סי האב הוא המנהיג השחור הבולט ביותר באמריקה, והתמודד פעמיים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות; ג´סי הבן הוא ציר קונגרס משיקגו.« יואב קרני « כל השושלות « אדמסים והאריסונים, טאפטים וסטיבנסונים, בראונים ודיילים. אבל שום שושלת עדיין לא בחרה אב ובן לנשיאות בהפרש של שמונה שנים מקור - עתון גלובס
שושלות פוליטיות היו בעצם לחם חוקה של אמריקה עוד משנותיה הראשונות. אחדות נעלמו עוד במאה ה-19, אחרות האריכו ימים יותר. הנשיא השישי של ארה"ב, ג´ון קווינסי אדמס (1829-1825), היה בנו של הנשיא השני, ג´ון אדמס (1801-1797). בנו של קווינסי, צ´רלס, היה מועמד לסגן נשיא ב-1848 מטעם מפלגה של מתנגדי עבדות. הנשיא ה-24 של ארה"ב, בנג´מין הריסון (1893-1889), היה נכדו של הנשיא התשיעי, ויליאם הריסון (שתקופת כהונתו היתה הקצרה ביותר בהיסטוריה: הוא חטף דלקת ריאות בטקס ההשבעה שלו, במארס 1841, ומת כעבור חודש). הנשיא ה-32 של ארה"ב, פרנקלין רוזוולט (1945-1933), היה דודן רחוק של הנשיא ה-25, תיאודור רוזוולט. אומנם לא היתה כאן שושלת במובן הגנטי, אבל אין כלל ספק שאת המראתו הפוליטית היה פרנקלין חייב לחלוטין לשם משפחתו ולעובדה שתיאודור היה הנשיא הפופולרי ביותר בתולדות אמריקה. לא כל השושלות התחילו או נגמרו בנשיאות. קחו, למשל, את אחת השושלות המפורסמות ביותר, משפחת טאפט ממדינת אוהיו. הנשיא ה-27, ויליאם טאפט (1913-1909), היה בנו של אלפונסו טאפט, שר המלחמה ושר המשפטים ארבעים שנה קודם. ויליאם בעצמו היה שר המלחמה לפני שנעשה נשיא. טאפט היה הנשיא הגדול ביותר בתולדות ארה"ב: הוא שקל בערך 135 ק"ג, והיה צריך לבנות בשבילו אמבט מיוחד, שבאופן רגיל היה מספיק לארבעה אנשים. הוא גם היה הנשיא היחיד, שהיתה לו קריירה חשובה מאוד אחרי הבית הלבן: שמונה שנים אחר-כך הוא מונה לנשיא בית המשפט העליון. בנו של ויליאם, רוברט טאפט, נחשב לאחד הסנאטורים הגדולים ביותר בתולדות ארה"ב (אחד מחמשה, שדיוקנאותיהם מוצגים בכיפת הקפיטול). הוא היה קרוב מאוד להיבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ב-1952. תודה לאל שהוא הפסיד, כי הוא היה אחרון המנהיגים הפוליטיים הבולטים באמריקה, שהטיפו לבדלנות והתנגדו להשתתפות של ארה"ב בבריתות צבאיות מעבר לים. בנו של רוברט, רוברט ג´וניור, נבחר לסנאטור זמן קצר אחרי מות אביו. נינו של הנשיא טאפט, רוברט טאפט השני, נבחר לפני שנה וחצי למושל מדינת אוהיו. נין אחר, רוברט טאפט הרביעי, היה סגן שר ההגנה בממשל רונלד רייגן, ואולי יחזור וימלא תפקיד בכיר אם הרפובליקנים יחזרו לשלטון בנובמבר הבא. שושלת דמוקרטית מפורסמת היא זו של סטיבנסון, ממדינת אילינוי. אדליי סטיבנסון היה סגן נשיא ארה"ב בשנים 1897-1893. נכדו, שגם שמו היה כמובן אדליי, היה פעמיים מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, בשנות ה-50. לא מעט אמריקנים, בייחוד אם הם מן השמאל, היו נוהגים להגיד שסטיבנסון, נואם בחסד עליון, הוא "הנשיא הטוב ביותר שלא היה לארה"ב". בנו של אדליי, שגם שמו היה - אלא מה - אדליי סטיבנסון, היה חבר בסנאט האמריקני במשך 11 שנה. אדליי סטיבנסון הרביעי אינו מתעניין בפוליטיקה, ואדליי סטיבנסון החמישי הוא רק בן שש, ועוד חזון למועד. עוד שושלות: בראון בקליפורניה (אבא פאט היה מושל, הבן ג´רי היה מושל ומועמד לנשיאות, הבת קתלין היתה מועמדת לכהונת המושל). דיילי בשיקגו (אבא ריצ´רד היה ראש עיר ובוס פוליטי ידוע, מן הדמויות רבות ההשפעה ביותר במפלגה הדמוקרטית; הבן ריצ´רד השני הוא ראש העיר הנוכחי; בן שני, ויליאם, הוא שר המסחר של ארה"ב). אולי שושלת ג´קסון, ג´סי האב הוא המנהיג השחור הבולט ביותר באמריקה, והתמודד פעמיים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות; ג´סי הבן הוא ציר קונגרס משיקגו.« יואב קרני « כל השושלות « אדמסים והאריסונים, טאפטים וסטיבנסונים, בראונים ודיילים. אבל שום שושלת עדיין לא בחרה אב ובן לנשיאות בהפרש של שמונה שנים מקור - עתון גלובס
