כל השקרים של דעת אמת!דג וקשקשת.
חלק "א" בעניני דגים כהקדמה לדיון מוצע לעיין במחקריו של הרב ד"ר ( זואולוג ווטרינר) ישראל מאיר לוינגר – בספרו מזון כשר מן החי בהוצאת המכון לחקר החקלאות על פי התורה., פרק ג´. כמו כן יש טענות בחוברת זו בהם חוזר ד"א על טענות עקרוניות שאליהם התייחסנו בתשובותינו הקודמות ובמיוחד בהקדמות. לכן לא תמיד יש טעם לכתוב כל פרט שוב ושוב. טענה: יש מחזירים בתשובה הטוענים שהיות ואין דגים בעלי קשקשת להם אין סנפירים, הרי לנו הוכחה למציאות הקב"ה שהרי כך קבעו חז"ל זאת בשעה שלמעשה יש דג שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר. תשובה: א. ד"א בא לקלל ונמצא מברך. להלן המפרטים של הדג כפי שמצאנום בבסיס הנתונים הגדול בעולם של דגים. כתובת אתר האינטרנט של בסיס נתונים זה הינו - www.fishbase.org/search.cfm פשוט אנשי ד"א טעו ותקוותם נכזבה. יתירה מזאת. מתברר שחכמתם של חז"ל הספיקה לפני קרוב לאלפיים שנה כדי להתמודד עם כל מאגרי הדגים המצויים היום בידי החוקרים שלא היו מצויים בימיהם ושאותם סרקו אנשי ד"א. הפרטים הללו נמצאו באינטרנט הקורא מבין האנגלית יווכח שרשום מפורשות שיש לדג הזה סנפיר גבי מנוון כאפיון מזהה. יצויין באותה ההזדמנות שהתורה דורשת סנפיר ולא סנפירים. היינו מספיק אחד. ב. בטענה לגופה יש אווילות. שהרי שמו של הדג מעיד על היותו בעל סנפיר בודד באשר המילה Ptero ביוונית משמעה "כנף" והמילה Moneמשמעה "יחיד". (תודה לרב פנחס ולדמן נ"י שהעמידני על כך). ג. יעויין בהקדמה א. טענה: ה"מעדני יום טוב" ניסה לתרץ בצורה משונה סתירה בין השקפות חז"ל לבין המציאות. תשובה א. אין שום פגם בהבעת הגיגים הבאים ליישב בין דיסציפלינות. זה נעשה בכל תחום מדעי. אכן לעיתים רעיונות כאלו יכולים להיות משונים ואף לכאורה רחוקים מן הדעת, אולם, המציאות מוכיחה שרעיונות רבים רחוקים מן הדעת הם אלו שבסופו של דבר זכו לפתור בעיות קשות ביותר. לדוגמה הרעיון שנהגה בימי הביניים (מחדש) לפיו הארץ סובבת סביב השמש, נחשב כרחוק מן הדעת ובלתי מציאותי כלל בזמנו. ב. ל"מעדני יום טוב" היתה מלוא הזכות להשיג על דברי הרמב"ן משום ש 1) הרמב"ן לא קבע דעתו בנבואה אלא בשכלו הנתון לבקורת. 2) הרמב"ן בדבריו סייג עצמו באמרו מפורשות שם "לפי דעתי" ג. יש יותר מדי מקרים בהם מתברר שחז"ל צדקו נגד ה"שכל הישר". לכן טענתו של הפרי חדש" לפיה ראוי לבדוק דרכים לאשש דברי חז"ל מוצדקת. כך יעשה כל חוקר בכל תחום בהיתקלו בתצפית סותרת לידוע. תחילה ינסה לבדוק אם לא טעה בהנחות היסוד שלו, בשיטת התצפית, או, בניתוח. שהרי אם לא כן ימצא עצמו ללעג וקלס בקהילה המדעית לאחר שיתברר שטעה. היות ורבני ישראל התייחסו, בצדק, לחז"ל בדרך ארץ רבה לא מהרו כלל להפקיע או לסתור דבריהם. כך יאה וכך נאה לכל בן תרבות המכבד את תרבותו. מכאן ועד לטענה שעשו עצמם סומים לדבר רחוקה הדרך לפי ציטוטי ד"א בעצמו. טענה הרעיון שסנפיר היה ונשר, או, שהסנפיר עשוי לצמוח בעתיד הינו בגדר "הבלים". תשובה ההבל הינו הרעיון גס הרוח שרק מה שיהיה נגד חז"ל הוא בגדר סבירות. כשם שיש דגים המעלים קשקשת לשעתה ייתכן גם לחשוב על סנפירים כך. אין שום פגם לנסות לבחון אפשרויות שונות מאלו להן מצפים אנשי ד"א. במיוחד נכון הדבר כשהוא נעשה בסביבה מדעית עניה בכלי מחקר שלא כפי שיש היום. טענה התורה אמרה לחינם גם סנפיר וגם קשקשת שהרי לדעת הגמרא בחולין סו: לכל מי שיש קשקשת יש סנפיר. ולכן מה שאמרה התורה נאמר סתם כדי להגדיל תורה ולהאדירה . תשובה יש מקום לסברה שד"א בעצמו לא הבין את האמור בגמרא שם. לפי מהלך הסוגיה בדף ואף דברי התוס´ ד"ה יגדיל, משמע ,שהסיבה לנתינת שני הסימנים היא כדי להבטיח הבנה מלאה לכך שמדובר בשתי תופעות שונות: לבוש הדג היינו קשקשת, משוטי הדג היינו סנפיר. טענה חז"ל טעו וסברו שרק לחיות טהורות יש קרניים. תשובה יש מקום סביר להעריך שד"א לא הבין את הסוגיה. הרי שם במקום מסביר התוס´ שזוהי דעת תנא יחיד, ר´ דוסא, ואף הוכיח זאת. כל הנסיונות שיש במובאות שהביא ד"א הן לאכן את הסימנים לקרניים טמאות. טענה חז"ל לא היו עיקביים בענין בגרותן של נשים. תשובה ד"א בעצמו מביא שהענין במחלוקת ולכן הפוסקים מתייחסים למקרה כזה על פי הכלל – ספק תורה לחומרה, מה לו כי ילין? ד"א לא הביא גם שום ראיה מדעית לסתירת הערכותיהם של חז"ל בענין. בס"ה בדרך זו יוכל לטעון שכל מחלוקת בין חכמי ישראל משקפת טפשות בורות וכו´ חבל ששנאתו מעבירה אותו על דעתו. טענה חז"ל לא ידעו להבחין נכונה בין חזקת דגים טהורים לטמאים באשר הם חילקו בין דג שראשו רחב שהוא טהור למי שראשו צר שהוא טמא. ומומחי הדגים שללו חלוקה כזאת. תשובה א. שם בגמרא בעמוד הבא ע"ז מ: נזכר מפורשות שיש דגים טהורים שראשיהם דומים לטמאים. "אמר אביי כי תניא ההיא בארא´ ופלמודא (כנראה אחד מסוגי דגי הטונה) דדמו רישייהו לטמאים". בלשון אחרת דיונו של ד"א חסר בצורה מוטה. ב. לדגי הסחוס יש על פי רוב ראש חד. דבר זה נצפה במיוחד בכרישים. בדגים הטהורים הפה נמצא בד"כ בקדמת הראש. טענה חז"ל טעו בקבעם שמי שיש לו ראש ושדרה הרי הוא דג כשר. תשובה סימני הדג הטהור מצויים רק בדגי גרם (לוינגר תשמ"ה ע´ 102). היינו יש להם אכן ראש ושדרה. לעומת זאת כנראה כל דגי הסחוס הינם דגים טמאים. לפי הנראה דגים להם יש עצמות סחוסיות לא נחשבו בעיני חז"ל כדגים בעלי שדרה. כמובן שיש כאן שאלה סמנטית היינו באיזו מידה ניתן לשייך לשדרה סחוסית את התואר שדרה. מסתבר שחז"ל סברו שאין סחוס בגדר שדרה. אין בכך סתירה למימצאים של איכיטולוגיים מודרנים באשר זו שאלה סמנטית מה היא מידת הקושי המיוחסת לשדרה. מטעם זה בבוא חז"ל להכשיר דג עשו נכונה כשהשתמשו בסימן המהווה סימן מתאים לרוב הדגים המוכרים כדגי מאכל. לשם כך יעויין ברש"י ובתוס´ שם ד"ה ובדגים. היינו סימן זה אינו מובהק.
חלק "א" בעניני דגים כהקדמה לדיון מוצע לעיין במחקריו של הרב ד"ר ( זואולוג ווטרינר) ישראל מאיר לוינגר – בספרו מזון כשר מן החי בהוצאת המכון לחקר החקלאות על פי התורה., פרק ג´. כמו כן יש טענות בחוברת זו בהם חוזר ד"א על טענות עקרוניות שאליהם התייחסנו בתשובותינו הקודמות ובמיוחד בהקדמות. לכן לא תמיד יש טעם לכתוב כל פרט שוב ושוב. טענה: יש מחזירים בתשובה הטוענים שהיות ואין דגים בעלי קשקשת להם אין סנפירים, הרי לנו הוכחה למציאות הקב"ה שהרי כך קבעו חז"ל זאת בשעה שלמעשה יש דג שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר. תשובה: א. ד"א בא לקלל ונמצא מברך. להלן המפרטים של הדג כפי שמצאנום בבסיס הנתונים הגדול בעולם של דגים. כתובת אתר האינטרנט של בסיס נתונים זה הינו - www.fishbase.org/search.cfm פשוט אנשי ד"א טעו ותקוותם נכזבה. יתירה מזאת. מתברר שחכמתם של חז"ל הספיקה לפני קרוב לאלפיים שנה כדי להתמודד עם כל מאגרי הדגים המצויים היום בידי החוקרים שלא היו מצויים בימיהם ושאותם סרקו אנשי ד"א. הפרטים הללו נמצאו באינטרנט הקורא מבין האנגלית יווכח שרשום מפורשות שיש לדג הזה סנפיר גבי מנוון כאפיון מזהה. יצויין באותה ההזדמנות שהתורה דורשת סנפיר ולא סנפירים. היינו מספיק אחד. ב. בטענה לגופה יש אווילות. שהרי שמו של הדג מעיד על היותו בעל סנפיר בודד באשר המילה Ptero ביוונית משמעה "כנף" והמילה Moneמשמעה "יחיד". (תודה לרב פנחס ולדמן נ"י שהעמידני על כך). ג. יעויין בהקדמה א. טענה: ה"מעדני יום טוב" ניסה לתרץ בצורה משונה סתירה בין השקפות חז"ל לבין המציאות. תשובה א. אין שום פגם בהבעת הגיגים הבאים ליישב בין דיסציפלינות. זה נעשה בכל תחום מדעי. אכן לעיתים רעיונות כאלו יכולים להיות משונים ואף לכאורה רחוקים מן הדעת, אולם, המציאות מוכיחה שרעיונות רבים רחוקים מן הדעת הם אלו שבסופו של דבר זכו לפתור בעיות קשות ביותר. לדוגמה הרעיון שנהגה בימי הביניים (מחדש) לפיו הארץ סובבת סביב השמש, נחשב כרחוק מן הדעת ובלתי מציאותי כלל בזמנו. ב. ל"מעדני יום טוב" היתה מלוא הזכות להשיג על דברי הרמב"ן משום ש 1) הרמב"ן לא קבע דעתו בנבואה אלא בשכלו הנתון לבקורת. 2) הרמב"ן בדבריו סייג עצמו באמרו מפורשות שם "לפי דעתי" ג. יש יותר מדי מקרים בהם מתברר שחז"ל צדקו נגד ה"שכל הישר". לכן טענתו של הפרי חדש" לפיה ראוי לבדוק דרכים לאשש דברי חז"ל מוצדקת. כך יעשה כל חוקר בכל תחום בהיתקלו בתצפית סותרת לידוע. תחילה ינסה לבדוק אם לא טעה בהנחות היסוד שלו, בשיטת התצפית, או, בניתוח. שהרי אם לא כן ימצא עצמו ללעג וקלס בקהילה המדעית לאחר שיתברר שטעה. היות ורבני ישראל התייחסו, בצדק, לחז"ל בדרך ארץ רבה לא מהרו כלל להפקיע או לסתור דבריהם. כך יאה וכך נאה לכל בן תרבות המכבד את תרבותו. מכאן ועד לטענה שעשו עצמם סומים לדבר רחוקה הדרך לפי ציטוטי ד"א בעצמו. טענה הרעיון שסנפיר היה ונשר, או, שהסנפיר עשוי לצמוח בעתיד הינו בגדר "הבלים". תשובה ההבל הינו הרעיון גס הרוח שרק מה שיהיה נגד חז"ל הוא בגדר סבירות. כשם שיש דגים המעלים קשקשת לשעתה ייתכן גם לחשוב על סנפירים כך. אין שום פגם לנסות לבחון אפשרויות שונות מאלו להן מצפים אנשי ד"א. במיוחד נכון הדבר כשהוא נעשה בסביבה מדעית עניה בכלי מחקר שלא כפי שיש היום. טענה התורה אמרה לחינם גם סנפיר וגם קשקשת שהרי לדעת הגמרא בחולין סו: לכל מי שיש קשקשת יש סנפיר. ולכן מה שאמרה התורה נאמר סתם כדי להגדיל תורה ולהאדירה . תשובה יש מקום לסברה שד"א בעצמו לא הבין את האמור בגמרא שם. לפי מהלך הסוגיה בדף ואף דברי התוס´ ד"ה יגדיל, משמע ,שהסיבה לנתינת שני הסימנים היא כדי להבטיח הבנה מלאה לכך שמדובר בשתי תופעות שונות: לבוש הדג היינו קשקשת, משוטי הדג היינו סנפיר. טענה חז"ל טעו וסברו שרק לחיות טהורות יש קרניים. תשובה יש מקום סביר להעריך שד"א לא הבין את הסוגיה. הרי שם במקום מסביר התוס´ שזוהי דעת תנא יחיד, ר´ דוסא, ואף הוכיח זאת. כל הנסיונות שיש במובאות שהביא ד"א הן לאכן את הסימנים לקרניים טמאות. טענה חז"ל לא היו עיקביים בענין בגרותן של נשים. תשובה ד"א בעצמו מביא שהענין במחלוקת ולכן הפוסקים מתייחסים למקרה כזה על פי הכלל – ספק תורה לחומרה, מה לו כי ילין? ד"א לא הביא גם שום ראיה מדעית לסתירת הערכותיהם של חז"ל בענין. בס"ה בדרך זו יוכל לטעון שכל מחלוקת בין חכמי ישראל משקפת טפשות בורות וכו´ חבל ששנאתו מעבירה אותו על דעתו. טענה חז"ל לא ידעו להבחין נכונה בין חזקת דגים טהורים לטמאים באשר הם חילקו בין דג שראשו רחב שהוא טהור למי שראשו צר שהוא טמא. ומומחי הדגים שללו חלוקה כזאת. תשובה א. שם בגמרא בעמוד הבא ע"ז מ: נזכר מפורשות שיש דגים טהורים שראשיהם דומים לטמאים. "אמר אביי כי תניא ההיא בארא´ ופלמודא (כנראה אחד מסוגי דגי הטונה) דדמו רישייהו לטמאים". בלשון אחרת דיונו של ד"א חסר בצורה מוטה. ב. לדגי הסחוס יש על פי רוב ראש חד. דבר זה נצפה במיוחד בכרישים. בדגים הטהורים הפה נמצא בד"כ בקדמת הראש. טענה חז"ל טעו בקבעם שמי שיש לו ראש ושדרה הרי הוא דג כשר. תשובה סימני הדג הטהור מצויים רק בדגי גרם (לוינגר תשמ"ה ע´ 102). היינו יש להם אכן ראש ושדרה. לעומת זאת כנראה כל דגי הסחוס הינם דגים טמאים. לפי הנראה דגים להם יש עצמות סחוסיות לא נחשבו בעיני חז"ל כדגים בעלי שדרה. כמובן שיש כאן שאלה סמנטית היינו באיזו מידה ניתן לשייך לשדרה סחוסית את התואר שדרה. מסתבר שחז"ל סברו שאין סחוס בגדר שדרה. אין בכך סתירה למימצאים של איכיטולוגיים מודרנים באשר זו שאלה סמנטית מה היא מידת הקושי המיוחסת לשדרה. מטעם זה בבוא חז"ל להכשיר דג עשו נכונה כשהשתמשו בסימן המהווה סימן מתאים לרוב הדגים המוכרים כדגי מאכל. לשם כך יעויין ברש"י ובתוס´ שם ד"ה ובדגים. היינו סימן זה אינו מובהק.