כל יום קורה לנו דבר מדהים... (4)

כל יום קורה לנו דבר מדהים... (4) ../images/Emo37.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo12.gif ../images/Emo3.gif ../images/Emo8.gif ../images/Emo22.gif ../images/Emo2.gif ../images/Emo6.gif

עוד סיפורי עוצמה נא לשרשר לכאן... הא, כן, לכל המצטרפים החדשים: "סיפור עוצמה" זה דיווח אמיתי לחלוטין על דבר מדהים או מיסטי או מיוחד שקרה לנו. עבורנו אין זה סיפור עוצמה; זוהי המציאות הפשוטה שלנו. אך עבור זה אשר שומע אודות מציאות זו, זהו "סיפור עוצמה". ובכן, האם קרה לכם השבוע משהו, שמישהו אחר עשוי לא להאמין לכם שהוא קרה לכם? שלכם באהבה בן
 
סיפורי העוצמה של הפורום הזה...

מי שרוצה להתחבר לסיפורי העוצמה הקודמים שהובאו בפורום זה, מוזמן להיכנס לשרשור הקודם בנושא. תמצאו שם בין היתר את סיפור הגלגולים של time to fly, את התנועה המהירה באופן-בלתי-מוסבר שחווה דויד, את החדירה של Jerald Admonds למעמקי השטח הבדואי וגם את החוויה המיסטית שהוא עבר בל"ג בעומר, את הריפוי של m_katzmann את עצמה באמצעות דמיון מודרך, את הסטת נקודת התפישה שחוו ronilush ובת זוגו, את חוויה גילוי הכוח של האישה האחרת ועוד... הא, כן, וגם קישור לסיפור עוצמה נוסף שבו, time to fly מפגין אינטואיציה מצמררת...
 
סיפורון עוצמה ישן נושן..

זה קרה לפני ים בשנים, כשעוד הייתי צעיר ויפה ובצבא היום אני רק צעיר
ויפה... בכל אופן, היו לי המון דה-ז´אוו באותה תקופה של חיי. והחלטתי לראות אם אני יכול להשתמש בזה.. כלומר, מה זה שווה שיהיה לך דה-ז´אוו אם אי אפשר למצוא לזה שימוש מקדם. אז החלטתי לשים אליהם יותר לב, דבר שיצר לי דה-ז´אווים ארוכים יותר.. והמקרה שעליו באתי לספר הוא כדלקלמגדן: יומח´ד עבדתי במעבדה אי שם בדרום הארץ, בבסיס, והנה נכנסת לה חיילת צעירה עם איזו הערה עוקצנית, לפתע חוויתי דה-ז´אוו ארוך ביותר.. כלומר בפחות מעשירית השניה ידעתי שכבר עברתי את זה בעבר, ידעתי מה עניתי לה, איך היא הגיבה לזה, איך אני מגיב לתגובתה ואיך היא פורצת בבכי ויוצאת את החדר בריצה.. היות שכבר מזמן הייתי רגיל לדה-ז´אוו שקורים לי תוך כדי מקרה ואז אני רואה שזה קורה.. החלטתי לענות לאותה בחורה אחרת לחלוטין ממה שידעתי שאני עומד לענות. (( אלולי זה מבלבל העבר-עתיד-עבר הזה חחח)) בכל אופן, עניתי לה שונה לחלוטין ממה שהייתי אמור לענות לפי הדה-ז´אוו, וכמובן שתגובתה הייתה שונה, ובסופו של דבר היא עזבה עם חיוך את החדר.. לך תדע איזה שינוי מהותי עשיתי בעולם באותו הרגע.. בחיים לא אדע. מה כן אני יודע, שעשיתי שינוי אישיותי באותו הרגע, ולמדתי להגיב באופן חדש לחלוטין... רוח.
 

Jerald_Admonds

New member
אחלה של סיפור:)

אבל אם כבר בדז´ה וו דשנו.. זה מזכיר לי קטע מתחילת השנה שעברה. חבר שלי התייעץ איתי בנוגע לידידה משותפת של שנינו אם כדאי להציע לה לקדם את הקשר בינהם הלאה.. אמרתי לו כן, הוא שאל איך לעלות את זה, אמרתי לו פשוט לדבר איתה על זה כי יש להם מן קשר כנה ומבין כזה. והוא הסכים. כעבור כמה ימים היינו אצלה ככה בכיף בבית שלה, ולרגע היא הלכה לחדר ואז החבר שלי פונה אליי ואומר "שי.." פתאום חשתי דז´ה וו ענק שנפרש על שנה שלמה(כל הקטע אצלי נמשך חצי שניה). מה שהרגשתי\ראיתי היה שמה שחבר שלי הולך לומר כרגע הולך לדפוק את החברות שלו לגמרי עם אותה ילדה,לא לגמרי אבל במשך שנה או קצת יותר הכל יהיה מבולגן. הוא אמר שהוא עכשיו הולך לדבר איתה על זה, אבל בגלל שאמרתי לו לא להגיד את מה שהוא הולך להגיד הוא לא דיבר איתה באותו יום על זה. בכל אופן כעבור שבוע הוא לא יכל להתאפק וכן דיבר איתה על זה, ואחרי זה הידידות שלהם נקרעה בצורה שעדיין לא החלימה.. :( טוף נו לא נורא.. העיקר שהם עוד מעט יחזרו לאיך שהיו פעם.
 

deep ocean

New member
דז´ה וו או כפי שאני אוהבת לקרוא לזה

מונג´ אה טוואה (המילה פשוט מזכירה לי את המילה ההיא בצרפתית) קראתי את ההודעות על הדה ז´וו ואני חייבת לציין שזה קורה לי הרבה ולרוב אני לא ממש חושבת לעומק מה זה מביע אז אולי זה הזמן להתחיל להתייחס לזה כאשר זה קורה.... קיאנו ריבס במאטריקס עם החתול השחור...סצנה נפלאה שעוסקת בדה ז´וו.
 
קורה לך הרבה מונג´ אה טרואה????

אני גם רוצה .. אני גם רוצה.... חחחחחחחח רוח
 

WhiteBear

New member
אוקיי, תורי לסיפור... (קצר) ../images/Emo63.gif

זה קרה לפני איזה שנתיים בערך. באותה תקופה הייתי בשנה הרביעית שלי בלימודי נינג´יטסו. הלכתי לי ברחוב דיזינגוב. והתקרבתי לסנטר. ברגע שניכנסתי לסנטר עצמו התחלתי ללכת מהר. זה לא הייתה ריצה, פשוט הליכה מהירה. אבל משמעותית. אני זוכר ששאלתי את עצמי "למה אני הולך מהר" ואני זוכר שעניתי לעצמי "כי אני רוצה". משהו כמו עשרים שניות אחר כך, אני שומע קול ניפוץ חזק מאחורי. אני מסתובב ורואה רסיסים של כוס בירה (
) גדולה . משהו כמו עשרים ס"מ מאחורי הרגל שלי. מסתבר, שקומה למעלה (כמה מטרים) יש בית קפה, ומישהו הפיל את הכוס שלו. אנשים שאלו אם הכול בסדר. עניתי שמאה אחוז, והלכתי משם. בהליכה מהירה שנגמרה אחרי פחות מדקה. מיסטי? אתם תחליטו! אבל מה´זה מגניב (ממשיך) להתפקד לפורום, הדוב הלבן.
 
בהקשר למתחולל כרגע בארה"ב...

שלושה דברים קטנים, אבל שבהחלט יכולים להיחשב למדהימים: 1. בזמן שכל זה קרה לא ידעתי על כך, אבל הרגשתי פחד גדול. חשבתי שזהו הפחד שלי (אך לא הבנתי ממה), לא הבנתי מה קורה, להבא אסמוך יותר על תחושתי. זה ממש מזכיר לי את הקטע הזה במלחמת הכוכבים (סרט מספר 4 - הראשון שהוסרט מבין ה-9), שבו אובי וואן-קנובי חש ברע ונאלץ לשבת. הוא מתאר את זה כ"זעזוע ב-Force... כאילו מליוני קולות צרחו באימה והושתקו... אני חושש שקרה דבר נורא..." וזאת בזמן שאכן כוכב לכת שלם, על כל אנשיו, הושמד באותו רגע... 2. המורה שלי כמובן החלה מיד בעבודה, ברגע שזה קרה. עשרות אלפי תודעות מפוחדות שלא מצאו את מקומן כאשר הגוף הפיסי שלהם כבר לא היה שם... בלבול גדול... דיברתי איתה בטלפון רק בערב, כשהשכל שלי כבר ידע מה קורה. באותו רגע, בנוסף לעבודה המודעת שהיא עשתה ותעשה, לעבודה הלא-מודעת שאני עשיתי ולעבודה המודעת שאני אעשה (מאותו רגע ואילך), שילבנו גם מרכיב מסויים שלנו לכדי יצירת עוצמה מוגברת... זה היה כמו לשלב יד ביד (למרות שהיינו בערים נפרדות באותו זמן) - וזה יצר כוח אדיר ומוגבר, שמיד החל לפעול במקביל לפעולות שלה לבד ולפעולה שלי לבד. אאוץ´, אני מתחבר קצת אל האיזור הזה תוך כדי כתיבה וזה די כואב... וואו, כמה סבל... טוב, די, אני הוא זה שאמור להביא ריפוי... 3. בשיעור הקונג-פו השני שהעברתי באותו ערב, הנחיתי מדיטציה שחלק ממנה כוון לסיוע. אפילו תלמידים מתחילים שאינם מתורגלים במדיטציה, הצליחו אולי מחמת הצורך הגדול, לצאת בקלות מדהימה מתוך גופם ולהגיש עזרה. שלכם באהבה, בן
 

WhiteBear

New member
מייל שקיבלתי מידידה שלי:

What do you think about this? "In the City of God there will be a great thunder, Two brothers torn apart by Chaos, while the fortress endures, the great leader will succumb" , "The third big war will begin when the big city is burning" - Nostradamus, 1654 תחזרו אחרי - "זה הכול שטויות, זה הכול שטויות..." (תאמת, זה באמת שטויות. בוש הוא בכלל לא מנהיג דגול.)
 
למעלה