כל כך הרבה לחץ...
אני לא מבינה למה אני תמיד לוקחת על עצמי כל כך הרבה דברים שאני בסופו של דבר לא אצליח להתמודד איתם?? אז רציתי להיות חלק מהקבוצה שמכינה את הספר מחזור, ומה בעצם יצא? שישבתי יום שלם עד אמצע הלילה כדי לסיים את הכל לבד, ולדעת שבסופו של דבר עוד יבואו אלי בתלונות. ביקשתי כל כך הרבה פעמים שישלחו אליי את הדברים שכל אחד היה צריך להכין. ביקשתי שזה יהיה מוקדם. בסופו של דבר, מצאתי את עצמי מתקשרת אל כולם ב22:00 ושומעת מהם תירוצים של "אני לא בבית", "לא הספקתי" וכו'. וזה כל כך מעצבן! ואם זה לא מספיק, שבוע אחרי שישבתי עד אמצע הלילה, הכיתה שלי באה אלי בטענות שמה שכתוב לא מספיק טוב, וכשאמרתי להם שהם חצופים שהם מעיזים להתלונן אחרי שהם לא עזרו, הם אמרו שאף אחד לא ביקש ממני לעשות את הכל לבד. אני דורשת מעצמי יותר מדי לאחרונה ואני מגיעה למצב שאני מתמוטטת. אני בוכה המון לאחרונה ואני שונאת את המצב הזה. אני לא ישנה כמו שצריך. אני לא אוכלת ושותה כמו שצריך אם בכלל וסופגת כעסים מצד החברים וההורים שלי. אני יודעת שזה לא צריך להרגיז אותי כל כך, אבל זה כן. אני מצפה מאנשים שישקיעו את המעט שאני משקיעה ויקחו את הדברים ברצינות. חוץ מזה, אני מרגישה לבד. אמא שלי לא חוסכת ממני את כל הצרות והבעיות שלה. אבא שלי לא מפסיק להזכיר לי את הנכשל שיש לי באזרחות. אני לא מצליחה להתרכז בכלום ואני אכשל במבחן הקרוב (באזרחות
). חברים שלי מנצלים אותי וזה מגעיל אותי. והתאונה הזאת שגורמת לי להרגיש שאני עומדת להתהפך בכל פעם שאני עולה על האוטו. אוף
אני לא צריכה את כל זה על עצמי. יש לי מספיק דברים להתמודד איתם.
אני לא מבינה למה אני תמיד לוקחת על עצמי כל כך הרבה דברים שאני בסופו של דבר לא אצליח להתמודד איתם?? אז רציתי להיות חלק מהקבוצה שמכינה את הספר מחזור, ומה בעצם יצא? שישבתי יום שלם עד אמצע הלילה כדי לסיים את הכל לבד, ולדעת שבסופו של דבר עוד יבואו אלי בתלונות. ביקשתי כל כך הרבה פעמים שישלחו אליי את הדברים שכל אחד היה צריך להכין. ביקשתי שזה יהיה מוקדם. בסופו של דבר, מצאתי את עצמי מתקשרת אל כולם ב22:00 ושומעת מהם תירוצים של "אני לא בבית", "לא הספקתי" וכו'. וזה כל כך מעצבן! ואם זה לא מספיק, שבוע אחרי שישבתי עד אמצע הלילה, הכיתה שלי באה אלי בטענות שמה שכתוב לא מספיק טוב, וכשאמרתי להם שהם חצופים שהם מעיזים להתלונן אחרי שהם לא עזרו, הם אמרו שאף אחד לא ביקש ממני לעשות את הכל לבד. אני דורשת מעצמי יותר מדי לאחרונה ואני מגיעה למצב שאני מתמוטטת. אני בוכה המון לאחרונה ואני שונאת את המצב הזה. אני לא ישנה כמו שצריך. אני לא אוכלת ושותה כמו שצריך אם בכלל וסופגת כעסים מצד החברים וההורים שלי. אני יודעת שזה לא צריך להרגיז אותי כל כך, אבל זה כן. אני מצפה מאנשים שישקיעו את המעט שאני משקיעה ויקחו את הדברים ברצינות. חוץ מזה, אני מרגישה לבד. אמא שלי לא חוסכת ממני את כל הצרות והבעיות שלה. אבא שלי לא מפסיק להזכיר לי את הנכשל שיש לי באזרחות. אני לא מצליחה להתרכז בכלום ואני אכשל במבחן הקרוב (באזרחות
