כל כך כל כך מאוכזבת

[שיריתה המקורית]

כל כך כל כך מאוכזבת

מבית הספר. כל הרצונות הטובים שחשבתי שישנם לעזור לילדה ולהקל עלינו מתגמדים ואפילו נעלמים כמדובר על כספים. כוח אדם שמגיע לנו נלקח בשקר ובמרמה. האמנתי לכל מה שאמרו לי, לכל מה שהבטיחו לי, הייתי בטוחה שטובת הילדה וחינוכה לפני הכל, האמנתי כשאמרו לי שמנסים לסדר את מה שאני מבקשת ושזה רק ענין של זמן. התבדיתי ובגדול !! אין מילים בפי להביע את אכזבתי. אני לא מפרטת מהסיבה הפשוטה שאני מטושטשת מדי מכדורי הרגעה ומעצבים ובכי, ואיןלי כוח לכתוב יותר. רק רציתי להביע את אכזבתי ! למה הכל סובב סביב הכסף??

 

[דורי 7]

היי שיריתה

לא יודעת במה מדובר ... אבל שולחת לך

ענק מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר אם תרצי ותוכלי שתפי אותנו

 

[yonitbrk]

תגובהגגגגג

גם אני איתך שריתה אבל זאת מדינתנו בשיא כיעורה אולי אם היית שיכת למגזר החרדי או שס היית מקבלת משהו כי עבורם יש תמיד כסף ואם הייית חיה כמוהם על חשבון אחרים היית מקבלת הכל ככה זה אצלנו אבל אסור לך לוותר אנחנו לפני בחירות ותמיד עזרה בדברים כאלה עוזרת לגייס קולות אז אל תוותרי פני הלאה ואולי יש מקום לאיים על פניה לתקשורת נסי והיי חזקה

 

[אסנת ברזילי]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif אין לי מילים אחרות

כולנו כבני אדם רותים תמיד להאמין בצד החיובי של דברים וטוב שכך וגם המערכת שלנו בנוייה בצורה ששוכחים נביונות וכשלונות כי כל מאפשר להחזיק מעמד יש תמיד את הה"פתעות" שהן לא בדיוק הפתעות מה שאני יכולה לחשוב כפתרון: זה לפנות לארגון שאליו את שייכת ולהפעיל את המנכלית שתעמוד ותילחם איתך למען הילדה. בשנים האחרונות זה מה שאני עשיתי את זוכרת יש ילדים שאומרים כאשר הם קטנים תזהר אבא שלי שוטר !!!!! יש קצת מן השימוש בשיטה הזאת ולהדגיש למערכת שמאחורינו יש את אותו שוטר שזה הארגון שמייצג אותך תנסי אולי יעבוד!!!

 

[שרון123]

../images/Emo24.gifמצטערת לשמוע../images/Emo24.gif

גם אני מרגישה בדיוק ככה לפעמים, כשאני מגלה שהסייעת שהוקצתה לירדן משמשת כמנקה בגן ומשגיחה בחצר. וכשדוחים אותנו שוב ושוב כשאנחנו מנסים לדלות מידע על ההשתלבות של ירדן בגן. מהניסיון שלי, למרות שלא תמיד אני מצליחה ליישם את זה, השיטה היחידה היא אסרטיביות. כשעשו לנו בעיה עם המועדונית, בעלי הגיע עד לראש המועצה, והפלאופלא כל הבעיות נפתרו בצ´יק, הבעיה היא שצריך הרבה כוחות כדי להילחם במערכת, ולכן זה התפקיד של בעלי. בהצלחה שרון

 

[שיריתה המקורית]

גם התפקיד של בעלי הוא להלחם

ואני יותר משתפת פעולה. את בעלי יותר מכבדים ויותר מקשיבים לו. אבל לפעמים אני תוהה עד כמה להילחם, האם זה לא יפגע בנו באיזשהו שלב? נלחמנו הרבה להכנס לבית הספר הזה ויש בי איזשהו פחד שאם לא יראו את המלחמות שלנו בעין יפה יתנקמו בנו בדרך זו או אחרת.

 

[זהבה נ]

צר לי לקרוא אותך שיריתה, את עוברת

תקופה מאוד קשה. תנסי לשתף אותנו כאן מה קרה? במה מדובר? אולי תקבלי עיצות טובות ושימושיות או לפחות רעיונות שיתאימו, מהמשתתפים בקהילה כאן. כולם יעזור אם ניתן לעזור, אני מבטיחה לך. הרבה הרבה חיבוקים וכחו את צריכה עכשיו.

הרבה הרבה נשיקות אף פעם לא מזיק

החזיקי מעמד, תמיד מחר תזרח שוב השמש ויהיה יום חדש. ספרי לנו ואולי נוכל לעזור לך לפחות לעבור את התקופה הקשה הזו שאת עוברת. כמובן אנימתכוונת לאחר שתרגעי מסערת הרגשות שאת נמצאת בה עכשיו. מחזיקה לך אצבעות...

 

[שיריתה המקורית]

נרגעתי קצת ועכשיו אספר

כידוע לכם לבת שלי יש אישור לסייעת צמודה. התקציב מתחלק לשני גופים, לעירית של העיר שלנו ולמשרד החינוך. העיריה נותנת תקציב לחצי יום וגם שלחה סייעת טובה. עד עכשיו הילדה היתה רק חצי יום בגלל הסייעת של העיריה. מתחילת נובמבר הבי"ס מקבל תקציב ממשרד החינוך עבור סייעת לאחה"צ. העבירו את הבת שלי לכיתה אחרת שבה נשארים רק 3 ילדים אחה"צ והמנהלת אמרה שיתוסף איש צוות כללי לכיתה אחה"צ שלא יהיה בהכרח צמוד לבת שלי.(בפועל זה מה שקורה פחות או יותר גם בבוקר). בלית ברירה הסכמתי ואמרתי לעצמי שאם ישנם 2 אנשי צוות על 3 ילדים, יהיו 3 אנשי צוות ל4 ילדים וזה יהיה מספיק. ביום ראשון הילדה אמורה להתחיל יום לימודים ארוך. התברר לי שלא מוסיפים איש נוסף לכיתה. אני מרגישה מרומה: הבטיחו, קיבלו תקציב, העבירו אותה כיתה ובסוף לא מקיימים. אני במילכוד כי אם לא אסכים לסידור הזה לא יהיה יום לימודים ארוך, מה שמאד מקשה עלינו בבית. מה גם שאחה"צ ממשיכה תוכנית הלימודים וישנם גם חוגים וארוחת צהריים והבת שלי מפסידה הרבה דברים שיכולים לקדם אותה ובודאי גם לגרום לה להנאה.

 

[Diana M]

שיריתה, יקרה. אני כנראה לא מבינה

האם תוכלי לפרט מה כל כך מקומם אותך מלבד התחושה שהוליכו אותך שולל בכך שלא הצמידו איש צוות/סייעת אישית לביתך. אם ילדתך נשארת ליום לימודים ארוך והצוות שנמצא בכתה מסתדר עם ארבעת הילדים וכפי שאת אומרת ישנם חוגים, ארוחת צהריים, העשרה ומכל זה נהנית ביתך. היכן בעצם את חשה בעיה? או שהכאב מגיע ממקום של "רימו אותי" ולכן אני מרגישה רע? אין ספק כי זו תחושה לא נעימה וובעיקר יוצרת חוסר אמון כלפי המערכת, אך השאלה שיש לשאול כמה ילדתך ניזוקה מכך. מה את חושבת?

 

[שיריתה המקורית]

כן, דיאנה, הכאב הוא בעיקר ממקום של

רימו אותי, סידרו אותי. הבת שלי תתחיל בשבוע הקרוב יום לימודים ארוך ואני אראה אם זה יסתדר עם 2 אנשי צוות בלבד. מה שקורה זה שקשה לה מאד לשבת הרבה זמן בכיתה ויש לה התפרצויות זעם קשות בהם היא מבקשת לצאת לטיול, וגם חייבים להוציא אותה כי אי אפשר להשאיר אותה במצב כזה, לשם כך היא צריכה איש צוות שיהיה זמין לצאת איתה למשך זמן החוצה. אני לא יודעת אם זה יהיה אפשרי כאשר יש רק 2 אנשים בכיתה. גם מרגיז אותי שהיא לא מקבלת מה שמגיע לה, מגיע לה סייעת בגלל הצרכים שלה . תחשבי דיאנה, אם היתה מגיעה לך עזרה בעבודה והיו מבטיחים לך ובסוף לוקחים את העזרה הזו ונותנים לעובדת אחרת, איך היית מרגישה? אפילו אם את יכולה להסתדר בלי העזרה , יהיה קשה אבל תסתדרי, אבל ההרגשה הרעה לא תהיה קיימת? אני לא יודעת עד כמה הדוגמא שלי מתאימה, אבל בודאי יש דוגמא למשהו שאנחנו צריכים ומגיע לנו ומקבלים ואז לוקחים לנו לטובת מישהו אחר. אוף.....כ"כ מרגיז וגם מלחיץ......

 

[Diana M]

העבודה שלי זו באמת דוגמא גרועה../images/Emo8.gif

אני יכולה למלא דפים בסיפורים כאלה. אבל מי מקטר?

א. זה אכן מכעיס ומקומם כאשר חשים מרומים. ב. מאבדים אמון במי שרימה ובמערכת וזה נזק גדול. לך אך בעיקר להם. ג. כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים שנגזל ממנו מה שנתפס כמגיע לו זה יוצר תחושה של "כבשת הרש" . גם כך קשה וכאוב אז גם לא לתת את מה שמגיע? בפועל מה ניתן לעשות עם רגשות אלו? 1. שיחה עם המנהלת? גם אם לא ישנה את המצב כרגע, לפחות שתדע שאת מודעת לכך שנהגו בכם לא כשורה ושאת חשה רע מאוד עם זה. זה לא יגרום לה להרגיש טוב, האמיני לי. 2. בקשה להסבר מה יקרה כאשר ביתך תזדקק לצאת החוצה, מי ילווה אותה? מי שעשה סידורים חדשים , שיתן גם הסברים. 3. אם שום דבר אינו מרגיע אותך ואינו מנחם אותך, אולי שיחה עם המפקחת תעזור? 4. בואי נקווה כי הדברים יפעלו בדרך הטובה כפי שהם כרגע ואולי, אולי תנסי גם לתת מעט קרדיט לבית הספר שידעו כיצד להסתדר עם המצב. למרות שברור לי שזה קשה לאור תחושת התרמית ואי האמון שנוצר. חבל. התרשמתי שדווקא יצרת קשר טוב עם המנהלת שהיא עצמה אם לילד בעל צרכים מיוחדים. דיאנה

 

[שיריתה המקורית]

ודוקא בגלל שהמנהלת היא אם לילד

אוטיסט ציפיתי ממנה להבין אותי ולבוא לקראתי. גם מהנקודה הזאת יש לי אכזבה. אני בתור אמא לילדה עם צרכים מיוחדים, מבינה הורים אחרים אפילו מבלי שהם יגידו לי מה עובר עליהם, והייתי עושה הכל כדי לבוא לקראתם. כנראה שבאיזשהו מקום , אחרי שנפגשים עם כ"כ הרבה הורים במצוקה מאבדים את הרגישות. אני עדיין מקוה שאני טועה,בכל מאודי אני רוצה לקוות שאני טועה .

 

[שיריתה המקורית]

ודוקא בגלל שהמנהלת היא אם לילד

אוטיסט ציפיתי ממנה להבין אותי ולבוא לקראתי. גם מהנקודה הזאת יש לי אכזבה. אני בתור אמא לילדה עם צרכים מיוחדים, מבינה הורים אחרים אפילו מבלי שהם יגידו לי מה עובר עליהם, והייתי עושה הכל כדי לבוא לקראתם. כנראה שבאיזשהו מקום , אחרי שנפגשים עם כ"כ הרבה הורים במצוקה מאבדים את הרגישות. אני עדיין מקוה שאני טועה,בכל מאודי אני רוצה לקוות שאני טועה .

 

[זהבה נ]

שיריתה יקרה, תנשמי עמוק ותעשי הרפיה

מאוד חשוב להגיב לאחר שאת רגועה יותר, אני כאחת שיש לה ADHD מבינה את "העצבים" שלך ואת כל הקושי אתו את מתמודדת, אבל חשוב מאוד לגייס את התמיכה לילדה שלך על בסיס של שיתוף פעולה ולא על בסיס של תביעות מהמנהלת. אני חושבת כמו שכתבה דיאנה שאת חייבת לשוחח שוב עם מנהלת בית הספר, אני מצד שני מאמינה שהיא עושה מה שיש ביכולתה לעשות על מנת לעזור לילדתך, היא הרי לא רוצה את רע עבורה. מה גם שהיא כמנהלת בית ספר נתונה עצמה לאילוצים וקיצוצים למינהם, אבל אני יודעת שכאשר זה פוגע בילד הפרטי שלך זה ממש לא מעניין אותך(את צודקת) אבל למרות זאת את חייבת לנסות ולהגיע עם הראשות המקומית ובית הספר לאיזה הסדר בו תהיו כולכם מרוצים לטובת הילדה ואת זאת תשיגי לדעתי רק על ידי שיתוף פעולה ולא על ידי מלחמות. תנסי לקיים מפגש של צוות בית הספר והרשות המקומית והפיקוח של החינוך המיוחד, ותראי כיצד ניתן להתקדם. אנחנו כאן לשמוע מה קורה בהמשך, מחזיקה לכם אצבעות ושיהיה שבוע טוב יותר.