כל-כך לא רציתי להיתקל במחלה הזו שוב

[shanina NY]

כל-כך לא רציתי להיתקל במחלה הזו שוב

זו הפעם הראשונה שלי בפורום הנ"ל, למרות שסבא שלי זכרונו לברכה נפטר לפני שמונה חודשים מהמחלה הנוראית הזו, שציירה לנו תמונה מזעזעת- על אדם שפעם הכרתי, אשר הפך עם הזמן לזומבי... הוא סבל מהמחלה במשך 3 שנים וכך גם כל המשפחה. אנחנו משפחה מאוד מגובשת וכשאמא סובלת גם אנחנו מושפעים מכך ברמות לא הגיוניות. היום עבר עלי יום נורא, גיליתי שסבתא שלי בעיקבות הדיכאון ממות סבי מהמחלה, חלתה גם היא באלצהיימר. אני לא חושבת שיהיו לי כוחות נפשיים להתמודד עם אותה תמונה שוב, במיוחד לא שמדובר באדם כל כך קרוב אלי, אדם שגידל אותי יחד עם הוריי במשך 18 השנים האחרונות. בתקופה האחרונה שמעתי הרבה על תרופות חדשניות למחלת האלצהיימר, האם יש אמת בדבר? אני מרגישה מחוייבת לשאול בכל מקום אפשרי, אולי יש פירצה, אולי לא חייבים לעבור הכל מההתחלה... תודה מראש, כל תגובה תתקבל בברכה

שני

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifשני שלום לך אין תרופה

שמרפא את המחלה רק התרופה מאיטה את קצב המחלה מלהתקדם ,ממש עצוב שגם סבתא שלך גם חלתה, אך אין ברירה אחרת אלה לדאוג לה כמו לסבך ז"ל, ההי אמיצה וקבלי הכל באהבה למען סבתא , דעי לך שכל מה שתעשו לסבתא זהו חסד של אמת, ומצווה גדולה מאוד , סבתא זקוקה לכם ואין מה לעשות אחרת, מאחלת לכם הרבה סבלנות ואורך רוח , בשורות טובות,

 

[אפס שתיים]

אני מבינה אותך מאד

גם אנו חשבנו שאחרי שהתרגלנו, אם אפשר לקרוא לזה כך, למחלה של אבא, הרי שהמחלה של אמא תחסל אותנו. ובכן, שרדנו. זה קורע, הורס, אבל נשארנו בחיים. פשוט? ממש לא. ולצער כולנו, אין תרופה לאלצהיימר. אז תתפללו שזה יגמר מהר.

 

[ronnyw]

שלום לך!!

מה אומר לך - אין מילים. בואי ננסה להתנחם בנחמת השוטים: את לא לבד... יש לי אימא חולת אלצהיימר, אבא חולה אלצהיימר (אחרי ששנים ארוכות סבל מדברים אחרים, לאחרונה אובחן גם כאלצהיימריסט, ומחלה זו לאט לאט מאפילה על כל האחרות שיש לו) ואחות חולת אלצהיימר. שלושתם סיעודיים לחלוטין. אחותי במוסד, להורי יש שתי פיליפניות - מלאכיות - שמטפלות בהן. יתר המשפחה - אני, אחי, בעלי, גיסתי וכל ילדינו - מתפקדים ומנהלים חיים רגילים. ומסתבר שיש בנו כוחות נפש שאנחנו לא מודעים אליהם בימים רגילים. היכולת האנושית מפליאה, והיא, מסתבר, נמתחת על פי הצרכים... אני יכולה לאמר לך שהעובדה שאתם משפחה מלוכדת, לפי דבריך, והעובדה שאתם יודעים הפעם למה אתם הולכים - תקל עליכם. גם זו נחמה עקומה - אבל הפעם הראשונה, שבה כל תופעה לא מובנת, שבה אתם תמיד הולכים "בעקבות המחלה", לומדים בדיעבד מה הייתם אמורים לעשות - היא הקשה ביותר. אתם כבר מעבר לזה. אולי את לא חשה כך - אבל אתם, כמשפחה, מחושלים היום יותר מבעבר, תעשו את הדברים הנכונים ותשאפו עידוד אחד מהשני. בהמון אמפטיה.

 

[שריוש2]

שלום שני.. עצוב וכואב לשמוע...

לשמוע שגם סבתך חלצה. לצערנו עוד אין תרופה למחלה הנוראית הזו... כמו שכתבת, אכן עצוב לראות איך אחד האנשים הכי קרובים אליך, משתנה והופך להיות לבןאדם לגמרי אחר. לא הבנאדם שהכרת. גם סבתי, שגידלה אותי במשך 12 שנים, והיתה ממש כמו אמא, חלתה במחלה הארורה הזו לפני 3 שנים..