כל כך קשה להיות הורה

[הילה בסגול]

כל כך קשה להיות הורה

כשהילדונת שלי נולדה וקיטרתי ובכיתי על כמה קשה לגדל תינוקת - שיניים, גזים, לילות בלי שינה וכיו"ב - אמרו לי חכי חכי שהיא תגדל. שהילדים גדלים הצרות גדלות. ואני? עיקמתי פרצוף. ממש. מה כבר יכול להיות קשה ומסובך שהיא תגדל?? מה יותר קשה מלהרגיע כאב, או להרדים?? אוהו!! הגוזל גדלה, ואוטוטו היא בת תשע - שתהא בריאה עד מאה ועשרים באור ואושר. ו... זה קשה!! אני מוצאת עצמי נקרעת בין ההורה המחנכת לבין האמא המחבקת לבין אפילו סוג של חברה שעושה איתה יחד ובכיף. אני לא רוצה לוותר על אף כובע ולשלב בין הכל אבל זה קשהההההה! ומסתבר לי שגיל ההתבגרות הקדים - מה שמים לנו באוכל, מה? וכבר בגיל שמונה הילדים נכנסים בשער המפחיד של גיל ההתבגרות. ואני מה? איפה אני שמה את עצמי ועושה את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר כך ששתינו נהיה מאושרות מהתוצאות. קשה כבר אמרתי? יש בי געגוע ללילה בלי שינה... בחיי.

 

[מממאיה35]

קפיצ קפוצ

עוד אין לי ילדים.. היום ראיתי סופר נאני פעם ראשונה בחיי (אין לי טיוי, ראיתי אצל חברה בזמן שהשכיבה את הפיצית שלה לישון) ונשמתי..

 

[kagdila]

את מזכירה לי מה ששכנה אמרה לי בברית של בני:

"עכשיו זה קל. עוד מעט יתחיל להיות קשה". באותו רגע,לא ידעתי על מה היא מדברת. היום אני אומרת שהיא צדקה במאה אחוז.

 

[kagdila]

גם לפני שנהייתי אמא,חשבתי שזה כיף לנהל גן

ילדים.היום אני אומרת שזו עבודה קשה מאוד.