כל כך רע לי..ואני כבר לא מבינה כלום

[דם קפוא]

כל כך רע לי..ואני כבר לא מבינה כלום

היום הייתה חלוקת תעודות לא זכיתי בשום דבר....לא בתעודת הצטיינות שכבתית ולא בתעודת הצטיינות כיתתית שנה שעברה לפחות זכיתי בכיתתית....אני כבר לא מבינה יותר כלום!! הייתי הילדה היחידה בשכבה בסיימה את שתי המחציות בהצטיינות יתרה.... המצטיינת השכבתית-אני לא יודעת בכמה היא סיימה את המחצית הזאת אבל במחצית קודמת היא סיימה רק בהצטיינות... והמצטיינת הכיתתית סיימה את שתי המחציות בהצטיינות!! (אבל יכול להיות שהמחצית היא סיימה בהצטיינות יתרה....וטעו....בכל מקרה בראשונה בטוח בהצטיינות) איך זה יכול להיות? אני אגיד לכם איך זה יכול להיות -------> כי בית הספר הטיפש שלי החליט שמציינים שכבתיים/כיתתיים זה רק לפי המחצית השנייה.... וכנראה שבאמת המצטיינת הכיתתית סיימה את המחצית בהצטיינות יתרה וגם השכבתית, והיה להן ממוצע של המחצית הזאת יותר גבוה משלי..מספיק 1/2 נקודה בשביל שהן יקבלו תעודה ולא אני.... זה כל כך טיפשי אם כבר מצטיין שכבתי/כיתתי אז למה לעזאזל לא עושים לפי כל השנה?! כל כך כל כך רע לי...... ואני לא מפסיקה לבכות....בדרך הבייתה בכיתי כל הדרך.... אני כל כך טיפשה לא מצליח לי כלום כל מה שאני רוצה בסוף אני לא מצליחה להשיג!!! בסוף במילא אני נכשלת בהכל אז למה אני בכלל מתאמצת להשיג משהו? שנה שעברה, כשקבלתי רק תעודת הצטיינות כיתתית ולא שכבתית נורא התאכזבתי אבל הבטחתי לעצמי שהשנה אני אשיג תעודת הצטיינות שכבתית... אתם לא יודעים כמה השקעתי השנה... כשאני רוצה משהו, שום דבר לא יכול לעצור אותי....אם אני באמת רוצה משהו אני עושה אותו עד הסוף והכי טוב שאני יכולה נכשלתי נכשלתי במשימה אני כבר לא מבינה כלום....לא מבינה מה הערך של החיים שלי... לא מבינה מה אני צריכה לעשות עם עצמי....לא מבינה מה הייעוד שלי.... ובקשר למיכל שהזכרתי אתמול - היא לא באה היום לבית הספר אז לא הספקתי לדבר איתה....מה אני עושה עכשיו?!?!?! החיים שלי כל כך בזבל...ואני כל כך מדוכאת.... כל העקרונות, החלומות, השאיפות, התקוות שלי התנפצו היום לרסיסים....ואני לא חושבת שעאני אוכל לשחזר אותם אי פעם... ורע לי כל כך רע לי איך אני אמורה להסתכל בעיניים של מקבלות תעודות ההצטיינות בשנה הבאה? מה אני אמורה לעשות עם עצמי....!!?

 

[שמשית זורחת]

../images/Emo24.gif

אאוו, כמה עצב בגלל שלא קיבלת הצטינות. חמודה קראתי את כל מה שכתבת ואני לא מבינה למה את כזאת קשה עם עצמך. אז לא יצאת הכי הכי. מה קרה? אז כל העולם נחרב? תגידי לעצמך שאת הכי טובה בעולם, וכל התעודות האלה זה לא מזיז לך כי לא משנה מה, את הכי טובה בעולם. וזהו.

 

[ניאו30]

דם קפוא ../images/Emo24.gif

לא יודע אם יצא לך לשמוע על המושג פרפקציוניזם,אבל לפעמים אנשים דורשים מעצמם יותר מדיי,כל כך הרבה,להיות הכי טובים בהכל,דבר שהוא בלתי אפשרי! אז לדעתי,זה הדבר הראשון שצריך לעבוד עליו-להקטין טיפה את הציפיות שלנו,לא להתאכזב מכל כשלון,ולא לראות בכל ציון שהוא פחות ממושלם את סוף העולם. זה דבר ראשון...אבל ההודעה שלך כל כך זועקת לשמיים בהרבה יותר מזה,לא לגבייך אישית,אלא לגביי כל המערכת חינוך-המרדף אחרי ציונים במקום אחרי ערכים,התחרותיות,ההשואות,הביקורת העצמית החזקה וכדומה. תראי איזה ניגודים יש בין שתי שורות שונות שלך: "שנה שעברה, כשקבלתי רק("רק") תעודת הצטיינות כיתתית ולא שכבתית" "אני כל כך טיפשה" "לא מצליח לי כלום" אנשים טיפשים לא מקבלים תעודות הצטיינות,ולא חשוב אם זה קרה בעבר,ומי שכבר קיבל תעודת הצטיינות בעבר אז לפחות הצליח במשהו אחד(ואני בטוח שהצלחת בעוד לא מעט דברים),אבל האמת שגם זה לא העיקר. העיקר בעיניי הוא שציונים טובים לא הופכים בן אדם לחכם יותר או לטוב יותר או למצליח יותר.אולי יהיו אנשים,או חברים לכיתה או הורים או אפילו מורים שיגידו לך את זה-לדעתי(ואת כמובן לא צריכה להסכים איתי)זה פשוט חוסר אחריות,חוסר הבנה,הטעיה(לא מכוונת) או לא יודע מה של בני האדם. ואם כבר מדברים על זה,הרי שגם את הערך של החיים לא משיגים בעזרת ציונים אלא בעזרת תחושה של מימוש עצמי,של מטרה המובילה אותך בחיים,של קשרים עם האנשים הקרובים לך,של אהבה וכדומה.חוץ מזה שזה עדיין מוקדם לגילך כל אלו,גם אין בזה חשיבות לציונים אלא למה שיש לך בפנים,בלב שלך,בכוח הרצון שלך.שם טמון הערך האמיתי שלך,ולדעתי שם את צריכה לשים את הדגש כדי למצוא את אותו דבר שאת מחפשת,שכולנו מחפשים בעצם,ולא בציונים(או אם בעולמנו ה"מבוגר"-כסף,מכונית,בית,עבודה וכדומה...) רק שתביני,כל מה שאני אומר לא נאמר חס וחלילה נגדך,נהפוך הוא,אלא נגד כל תרבות ה(אי-)חינוך שיש כאן,לא רק בבתי ספר אלא גם בחיים שלאחר מכן.וגם חשוב להבהיר שאין כוונתי שלא תשאפי להשיג ציונים טובים.אם זה מה שעושה לך טוב אז תעשי את זה,אבל כדאי גם לא לשכוח את כל שאר הדברים הלא פחות חשובים... בכל מקרה,את זקוקה ל

טוב ואוהב אז עוד

אל תחשבי שמשהו בך לא בסדר,ולא הייתי מציע לך לקשר את הערך העצמי שלך לציונים,אלא לדברים אחרים...כל זאת דעתי,ורק דעתי בלבד...

 

[ס י י פ נ י ת]

השאיפה למצויינות.

או בשמה המקולל - פרפקציוניזם.. קראי מה ניאו כתב לך. מותר לך שלא להצטיין. זה לא מפחית מערכך. תשאפי למצויינות האישית שלך שאינה נמדדת בהשוואה לאחרים. כי אז זה כבר הופך לפרפקציוניזם [בעע] ארור ומתסכל. במאמר שקראתי לפני זמן מה נכתב כי אנשים מהמעמד והסטטוס החברתי הבינוני ומעלה הפונים לטיפול פסיכולוגי - נושא הפרפקציוניזם הוא הנושא העיקרי. השאיפה שלהם להישגים מקבלת מימדים עצומים בעקבות דחיפת המשפחה, ברוב חייהם המתבגרים הם נתונים במסע רדיפה אחרי הפרפקציוניזם, מה שמכשיל אותם מביטוי עצמי ומיצוי הפוטנציאל האישי הייחודי שלהם וגורם להם להישגים מצויינים בכל תחום - הישגים שבחובם מצוי המון כאב ותסכול. זה בערך מה שאני זוכרת מהמאמר. רדיפה אחרי המצויינות אינה בריאה. שאיפה למימוש הפוטנציאל האישי שאינו תלוי בדבר - היא מבורכת.

 

[דם קפוא]

המון המון תודה לכולם!

אני אקח את מה שכתבתם לתשומת ליבי! לזכתוכם יאמר שכתבתם לי דברים בעלי ערך ומשמעות ולא סתם תגובות נבובות בסגנון "עכשיו חופש ואת צריכה לשמוח!" (וקבלתי גם כאלה!) אני עדיין חושבת על זה...