יענקלה מגבעתיים
New member
כל מה שרציתם לדעת. כתבתי בפייסבוק לפני 5 שנים
כל מה שרציתם לדעת על דמנציות כולל אצהיימר, ולא העזתם לשאול אדם מנוסה כמוני, אבל לא מקצועי. אינני ד"ר לא תת ד"ר ואפילו לא חות רחמניה או עו"ס. סתם אחד שמטפל באשתו שנים רבות בסיוע של מטפלים/ות סיעודיים נפלאים.
רוב הדמנציות, כולל האלצהיימר הוא מות המוח. אנשים שמתים בלי שהתחילו להיות דמנטים פשוט מתו מסיבה אחרת. הדמנציה חיכתה בתור גם אצלם אבל הם השתחררו ממנה בכך שמתו לפני שקיבלו אותה. וכנראה לכל אדם מחכה הדמנציה בגיל מסויים,שונה לגמרי מהאחרים.
לכן יצחק בן אהרון שמת צלול לחלוטין בגיל 100, יתכן שהיה מקבל אלהיימר לוא חי עוד שנה אחת או שנתיים. לכן אהרון, בעל של אחת החברות שלנו, שקיבל אלצהיימר כבר בגיל 50 ומשהו לא היה מקבל אצהיימר אם היתה נופלת עליו לבנה מראש גג לפני כן, או אם היה מת מסרטן או דום לב. איש לא היה מנחש שהיה מקבל אלצהיימר לולא מת בגיל כה צעיר. קחו את יצחק שמיר. הוא היה צלול וחד בגיל 90 אבל בהדרגה נכנס לדמנציה עמוקה ומת דומני בגיל 96-98 דמנטי לחלוטין.
אני מכיר ממקום עבודתי לשעבר אנשים סופר-אינטליגנטים, בעלי יכולת ניתוח וחשיבה בלתי רגילים, כולל בשטחים טכנולוגיים (קשה להאמין מה המציאו לפני זמנו) שקיבלו אלצהיימר, חלק יחד עם בנות זוגם. לפי ההגיון שלי יתכן שאצל אנשים אינטליגנטיים המחלה פורצת 2-3 שנים יותר מאוחר מאשר לולא היו אינטליגנטים.
אבל אינני מאמין לחלוטין בתיאוריות שתירגול המוח מעכב, או שמצב פיזי טוב מעכב. אם למישהו מתחשק לפתור תשבצים תוך כדי הליכה, יגיע יום שלא רק שלא יידע תשובה פשוטה, אלא ישכח את הדרך הביתה חזרה.
וכל הנסיונות והתרופות שמתפרסמות חדשים לבקרים הם או סתם דמיונות, או שיש להם מטרה מסחרית, לכן אני מרוגז כשאני רואה חברים שלי מפיצים לאחרונה "תרופה" חדשה שרק המוכרים מפיקים ממנה תועלת. יחד עם זה אינני מזלזל במחקרים, אלא בפירסומם טרם עת. במידה שיגלו באמת תרופה שתמנע אלצהיימר או תעכב אותו באמת (באופן מוכח משמעית ולא לפי סטטיסטיקות שהתוצאה שלהן תמיד מוכתבת מראש) זה יכול להיות פרי מחקר ססטימטי או מקרי.
אבל בשנים האחרונות למדנו רבות כיצד להגיב ולהתנהג עם החולים, וזה חשוב מאד לחולים ולמשפחות. וזה ייעוץ שצריך ללמוד מחוגים כמו קבוצות סיוע, מספרים, סרטים ואתרים אוביקטיביים כמו עמדא. לסיום אוסיף שאינני מאמין בכלל לתרופות הקיימות מכל הזנים, שאמורות לעכב את התהליך אם מקבלים אותן בשלבים התחלתיים. אבל אני כן מאמין בתרופות פסיכיאטריות שיכולות להצליח להרגיע את החולים במצבים שונים. חשוב לקבל מרשם מפסיכוגריאטר ולא מפסיכיאטר רגיל, כי הרבה מהרגילים אינם יודעים שלחולים באלצהיימר צריך לתת מינון נמוך בהרבה מזה שהם רושמים במצבים דומים למאניות אצל חולים שאינם דמנטיים.
כל מה שרציתם לדעת על דמנציות כולל אצהיימר, ולא העזתם לשאול אדם מנוסה כמוני, אבל לא מקצועי. אינני ד"ר לא תת ד"ר ואפילו לא חות רחמניה או עו"ס. סתם אחד שמטפל באשתו שנים רבות בסיוע של מטפלים/ות סיעודיים נפלאים.
רוב הדמנציות, כולל האלצהיימר הוא מות המוח. אנשים שמתים בלי שהתחילו להיות דמנטים פשוט מתו מסיבה אחרת. הדמנציה חיכתה בתור גם אצלם אבל הם השתחררו ממנה בכך שמתו לפני שקיבלו אותה. וכנראה לכל אדם מחכה הדמנציה בגיל מסויים,שונה לגמרי מהאחרים.
לכן יצחק בן אהרון שמת צלול לחלוטין בגיל 100, יתכן שהיה מקבל אלהיימר לוא חי עוד שנה אחת או שנתיים. לכן אהרון, בעל של אחת החברות שלנו, שקיבל אלצהיימר כבר בגיל 50 ומשהו לא היה מקבל אצהיימר אם היתה נופלת עליו לבנה מראש גג לפני כן, או אם היה מת מסרטן או דום לב. איש לא היה מנחש שהיה מקבל אלצהיימר לולא מת בגיל כה צעיר. קחו את יצחק שמיר. הוא היה צלול וחד בגיל 90 אבל בהדרגה נכנס לדמנציה עמוקה ומת דומני בגיל 96-98 דמנטי לחלוטין.
אני מכיר ממקום עבודתי לשעבר אנשים סופר-אינטליגנטים, בעלי יכולת ניתוח וחשיבה בלתי רגילים, כולל בשטחים טכנולוגיים (קשה להאמין מה המציאו לפני זמנו) שקיבלו אלצהיימר, חלק יחד עם בנות זוגם. לפי ההגיון שלי יתכן שאצל אנשים אינטליגנטיים המחלה פורצת 2-3 שנים יותר מאוחר מאשר לולא היו אינטליגנטים.
אבל אינני מאמין לחלוטין בתיאוריות שתירגול המוח מעכב, או שמצב פיזי טוב מעכב. אם למישהו מתחשק לפתור תשבצים תוך כדי הליכה, יגיע יום שלא רק שלא יידע תשובה פשוטה, אלא ישכח את הדרך הביתה חזרה.
וכל הנסיונות והתרופות שמתפרסמות חדשים לבקרים הם או סתם דמיונות, או שיש להם מטרה מסחרית, לכן אני מרוגז כשאני רואה חברים שלי מפיצים לאחרונה "תרופה" חדשה שרק המוכרים מפיקים ממנה תועלת. יחד עם זה אינני מזלזל במחקרים, אלא בפירסומם טרם עת. במידה שיגלו באמת תרופה שתמנע אלצהיימר או תעכב אותו באמת (באופן מוכח משמעית ולא לפי סטטיסטיקות שהתוצאה שלהן תמיד מוכתבת מראש) זה יכול להיות פרי מחקר ססטימטי או מקרי.
אבל בשנים האחרונות למדנו רבות כיצד להגיב ולהתנהג עם החולים, וזה חשוב מאד לחולים ולמשפחות. וזה ייעוץ שצריך ללמוד מחוגים כמו קבוצות סיוע, מספרים, סרטים ואתרים אוביקטיביים כמו עמדא. לסיום אוסיף שאינני מאמין בכלל לתרופות הקיימות מכל הזנים, שאמורות לעכב את התהליך אם מקבלים אותן בשלבים התחלתיים. אבל אני כן מאמין בתרופות פסיכיאטריות שיכולות להצליח להרגיע את החולים במצבים שונים. חשוב לקבל מרשם מפסיכוגריאטר ולא מפסיכיאטר רגיל, כי הרבה מהרגילים אינם יודעים שלחולים באלצהיימר צריך לתת מינון נמוך בהרבה מזה שהם רושמים במצבים דומים למאניות אצל חולים שאינם דמנטיים.
