חוויות
נראה לי שחברות השמה אחרות מפלות לא פחות, אבל לכי תוכיחי (נראה שלימור הבר דוקא כן הוכיחה זאת בעבודתה). כמו שנראה לי שפוטרתי בגלל אפלייה על רקע מין, אבל לכי תוכיחי שזה לא קיצוצים! [שילוב הנתונים של גילי ה"מתקדם", נישואי הטריים יחסית, ואמירה מפורשת של הבוסית שאפוטר אחרי חופשת הלידה, אבל היא, כן היא! לא יכלה להתאפק והקדימה תרופה למכה]. תסלחו לי שאני נסערת, אבל הכל עולה אצלי מחדש מאז שקראתי את הכתבה על וויז ליידיז, ואני מאחלת ללימור ולכל מי שפונות אליה הרבה הצלחה. מה זה שכר חצי חודש עבודה לעומת הנזקים הכספיים של אבטלה מתמשכת למעלה מחצי שנה, שנה, שנה וחצי, שנתיים? טוב - עכשיו לרשמים. החדשות הרעות הן שהעסק עדיין בחיתולים, מה שמתבטא בבעיית ארגון קלה. החדשות הטובות הן שהיא דברה איתי, הבטיחה שתבצע בדיקה ראשונית האם יש לה משהו להציע לי (כולל אפשרויות תעסוקה מהבית), ולא נדרשתי לשלם שום דבר. תשלום ראשוני יתבצע רק אם ניכנס לתהליך מסודר, שזו כמובן תהיה החלטה הדדית. (אני מהפריפריה, לכן יש פחות מה להציע לי בשלב זה). לאור נסיוני העגום, והמציאות העגומה שאני רואה סביבי בקרב נשים ואמהות צעירות, אני חושבת שאם נחכה שיושיעו אותנו ונהיה יפות נפש בעניין חוק ההזדמנות השווה בתעסוקה, שום דבר לא יזוז. נשים צריכות לעזור לנשים, ואם הדרך להגיע למעסיקים היא דרך הכיס שלהם, אז מקובל עלי, כי זו השפה היחידה שהם מבינים. ומלבד זאת, אני חושבת שלימור הבר עושה עבודת הסברה חשובה בקרב מעסיקים, שכולנו נרוויח ממנה בסופו של דבר. אז אני איתה, ואשמח לשמוע גם קצת פרגון ליוזמה שלה.
