כל מי שאוהב את אליס ויש לו 18... :)

IRBaB00n

New member
כל מי שאוהב את אליס ויש לו 18... :)

השבוע באלטרנטיב מצדיעים לארבעה ענקי הגראנג' שכולנו גדלנו עליהם בקרב ראש בראש, החיים והבועטים מול אלו שאינם עוד Staley & Kobain VS Cornell & Vedder ולאלו שאולי לא מכירים: Layne Staley סולנה האגדי של להקת Alice In Chains Kurt Kobain סולן להקת Nirvana לשעבר Chris Cornell סולן Soundgarden & Audioslave לשעבר Eddie Vedder סולן להקת Pearl Jam
בערב יוגרלו כרטיסי כניסה לערב הצדעה לענקי הגראנג' שיערך בסינמטק ת"א - לפרטים על הערב - ליחצו כאן
אלכוהול (בירות וודקות תפוזים וטקילות) ושתיה קלה חינם
פינת צ'ילאאוט עם נרגילות חופשי
שוטים של ייגר ב-10 ש"ח בלבד רחבה אלטרנטיבית - ספיישל ענקי הגראנג' Alternative, Rock, Grunge
ג'קי שרגא [102FM] שחר שפירא רחבת ניו מטאל Funk Metal, Nu Breed, Hardcore, EMO אורי זילכה [אורפנדלנד] דרור טייכר רחבת מטאל Heavy, Power, Thrash, Death, Doom, Black, Goth יגל [אלמנה שחורה] גיא לאוב ועידן רייטן רחבה בריטית BritRock, BritPop, Indie שי צפריר עומר בכר [106FM] לפרטים והנחות לפנות ב ICQ: 103129314 msn: [email protected] או בפלאפון 0523757927 ערב גראנג' ענק השבוע באלטרנטיב נראה אתכם שם
 

everynormal

New member
וואו ענק!

ראש בראש של ליין סטיילי וקורט קוביין נגד כריס קורנל ואדי וודר רעיון כל כך אדיר!!!
 

s t a

New member
לא נכון

זה קצת קשה להשוות ביניהם כי לכל אחד יש את הסגנון שלו יעני, כן, הם כולם מנגנים גראנג', אבל לפי דעתי אי אפשר כ"כ להשוות בין הקול של ליין לקול של כריס קורנל לדוגמא או להפך בין כל אחד אחר לא?
 
מה זאת אומרת מנגנים גראנג'?

גראנג' איננו סגנון מוזיקה אלא זרם מוזקלי תרבותי. אין כזה גבר לנגן גראנג'.. זה כמו שאני אגיד שרוקסי מיוזיק,סלייד,העכבישים ממאדים וטי רקס מנגנים גלאם רוק.. אותו דבר..
 

MilkShack

New member
נכון.

נירוונה נשמעים רחוק מאליס למשל. כמו שפרל רחוקים מנירוונה, ומסאונדגארדן, שרוחקים מאליס. חח
 

everynormal

New member
זה לא ממש ברור

כל הנושא הזה של הגראנג', חלק אומרים שזה תרבות, חלק אומרים שזה סגנון מוזיקלי..... אני חושבת שגראנג' זה תרבות, כי כל להקות הגראנג' שונות אחת מהשנייה במוזיקה שלהן, אבל מה שמאחד בינהם זה המאפיינים של הגראנג' (ההופעות, הלבוש וכל זה), למרות שמצד אחד, אם מתעמקים ממש יש גם קצת דמיון במוזיקה אבל תלוי בין אילו להקות ובאילו שירים ואני חושבת שבקרב ראש בראש ליין וקורט מנצחים- משום מה אותם אני הכי אוהבת
 
יש מין אוירה מלוכלכת בשירי הגראנג'.

מה שלדעתי כן מאחד את הגראנג' מבחינה מוזיקלית הוא הנגינה המלוכלכת והאוירה המלוכלכת.. לא יודעת איך להסביר את זה... אבל בעיקרון,אין שום קשר מוזיקלי בין להקות הגאנג' השונות.
 

everynormal

New member
מסכימה איתך

הנגינה המלוכלכת היא מאפיין בולט של הגראנג'
 
אני חושב שזה יותר מהנגינה.

זה הכל. הכל נורא מלוכלך. אפילו עילג במקום כלשהו. המוזיקה מגיעה ממקום של "לתת בראש" פחות מאשר ממקום של "תראו עד כמה יפה אני מנגן בגיטרה". שזה משהו שהביאו אלינו אבות הרוק של הסבנטיז. וקצת בלי קשר, לפי דעתי אלבום "הגראנג'" שהכי מסמל את הקשר בין הסבנטיז לניינטיז הוא Temple Of The Dog. אחרי הכל, כריס הוא הצרחן הטוב ביותר מאז רוברט פלנט. (לפי דעתי לפחות
)
 

everynormal

New member
אני לא ממש חושבת כך

לדעתי לא כל הקטע של הגראנג' זה לתת בראש מאשר להתעמק במוזיקה, עובדה תראה את פרל ג'אם ואליס אין צ'יינס לדוגמה שיש להם שירים עם סולואים ממש מורכבים, ולא כל השירים שלהם רעשניים ו"נותנים בראש". מה שהופך את המנגינה למלוכלכת לדעתי, זה הסאונד, כי לא חסרות להקות גראנג' שמתעמקות בנגינה וב"כמה יפה אני מנגן בגיטרה" ולא רק בלתת בראש. לדעתי נירוונה למשל, מתאימים להגדרה של לתת בראש, כי קורט מנגן בעיקר אקורדים פשוטים ורוב השירים שלהם הם רועשים.
 

שלוליה

New member
גראנג' כן עובד על פשטות

זה שיש סולואים מהירים ויענו "מורכבים" באליס אין צ'יינס (בניגוד לנירוונה נגיד שהסולו הוא ברוב המקרים המנגינה של המילים של הבית הראשון) לא הופך את השיר לפרוגרסיבי (ע"ע מורכבות - דרים ת'יאטר). הרעש הוא כן חלק מרכזי; השירים השקטים (nutshell למשל) לא סותרים את התיאוריה. הם באים כקונטרה, אין להקה שאין לה שיר 'רגוע' (אפילו לslipknot הצרחניים). זה כן תרבות: תרבות מוזנחת. לעלות לבמה בבגדים שנראים כאילו ישנת איתם (ותלבושות הדראג מימיה הראשונים של אליס כשלו: המוסיקה, שאינה גלאם, לא ישבה טוב עם בגדי הגלאם) שמעידים על הכל: מוזנח נראית לי מילה מתאימה (שלא סותרת את ההפקה המוסיקלית המושקעת מנגד). (יש עוד מה לומר אבל אין לי כוח)
 

everynormal

New member
לא אמרתי

שאם ללהקה יש סולואים מורכבים אז היא פרוגרסיב, מה שהתכוונתי לומר שהגראנג' הוא לא רק רעש ולתת בראש, כי הרי יש להקות איכותיות שלא מנגנות רק רעש, ונכללות תחת ההגדרה גראנג', וכן מראות עד כמה הן מוזיקליות ויודעות לנגן, למרות זאת אני מסכימה עם כך שתרבות הגראנג' מייצגת משהו מאוד מוזנח ומלוכלך, כמו שגרין ריבר אמרו בראיון אחד," אנחנו מנגנים ממש חרא, גראנג'" (לא זוכרת בדיוק אבל זה היה משהו בסגנון הזה)
 
איפה אמרתי רעש? ../images/Emo13.gif

את מאוד לא ברורה. אני מנגן גראנג' (בין השאר), ואני יכול להגיד לך שלתת בראש זה ממש לא רעש. ושסולואים יש אצלי הרבה, המון, ואין בכלל קשר בין זה לבין מורכבות. בקיצור, אין קשר בין סולואים למוזיקליות. בכלל. ג'ימי הנדריקס לא היה הגיטריסט הכי נקי והכי מדויק שהיה אבל אני בטוח שאת יודעת מה הוא תרם, נכון? אז זה אומר שגם הוא עשה רעש? הכוונה היא, שהלכלוך וה"לתת בראש" לא שייך בכלל למוזיקליות. אין הרבה קשר בין יכולות נגינה למוזיקליות (*ראי ניל יאנג). הרעיון בגראנג' הוא Keep It Simple. וזה בדיוק מה שהלהקות ההאלו עשו. הם לא המציאו את הגלגל, ולא ניסו להיות חדשניות, או לכבוש את העולם. כל מה שהחבר'ה האלה עשו זה למצוא את עצמם בתוך תרבות מסויימת שהכניסו אותה תחת הכותרת גראנג'. חלקם נטו למטאל (סאונדגארדן, אליס אין צ'יינס), חלקם נטו לאייטיז (מאת'ר לוב בון), וחלקם הושפעו מאוד מהסבנטיז (טמפל, פרל ג'ם - ספציפית מייק מקרידי). עזבי את זה שיותר מ60% מהם ניגנו ביחד בתקופה זו או אחרת :) בקיצור, גראנג' זו תרבות. דרך חיים שהייתה קיימת לזמן מאוד קצר במיקום גיאוגרפי ספציפי
מאפייני התרבות הזו היו, בין השאר, נגינה עם דיסטורשן מלוכלך יחסית, ליריקה שבנויה ברובה על שימוש בסמים ודיכאון, ואפילו קוד לבוש נורא ברור. *חפירונת*
 

MilkShack

New member
הבהרה בכל הנוגע לגראנג'.

הוא לא היה. גראנג' זו לא הייתה תרבות, ולא הייתה דרך חיים שהייתה קיימת לזמן מאוד קצר במיקום גיאוגרפי ספציפי. גראנג' קיים, הוא היה קיים די מזמן, והוא קיים גם עכשיו. עד היום להקות גראנג' שקיימות בסיאטל וניסו לעשות מהן רעש גדול בתקופה של תחילת שנות ה-90' עוד צוחקים על זה לפעמים שפעם עשו רעש גדול סביב סגנון המוזיקה וסגנון החיים שלהם. זה שמדי פעם יש כתבות שמזיינות בשכל שסיאטל היא לא מה שהייתה פעם לא אומר שזה באמת ככה, אני מכיר הרבה אנשים, כולל דודה שלי שהיו בסיאטל, וזה עדיין אותו מקום קודר, קריר, עם אנשים עם ג'ינסים קרועים, חולצות פלנל, ולהקות שמנגנות גראנג' בפאבים ומועדונים. בסופו של דבר זה בדיוק כמו שיקחו איזה מוזיקה מאיזה שבט אינדיאני ויהפכו אותה ללהיט כמו שעשו לנירוונה, שבעקבותיה נדחפו עוד להקות גראנג', ואז פשוט הכל ירד מזה, ואנשים יגידו שזה היה משהו זמני. גראנג' לא היה משהו זמני, הוא משהו תמידי. מה שנתנו לנו לטעום זה כמה להקות, ניסו להפוך אתזה ליותר מידי, ועובדה שזה לא באמת החזיק מעמד הרבה זמן.
 

everynormal

New member
אבל למרות כל זה,

אי אפשר להגיד שהגראנג' היום בסיאטל הוא כמו שהיה באמצע שנות ה-80 תחילת ה-90, אין כמעט להקות שנכנסות תחת ההגדרה גראנג' בימינו (ואני מדברת על גראנג' נטו, לא פוסט גראנג' וכל זה)
 
למעלה