כל מי שראה אתמול בערוץ 2...

Fingertip

New member
כל מי שראה אתמול בערוץ 2...

את "פריסיליה מלכת המדבר" (סרט מ-ד-ה-י-ם! מרגש...
) בכל מקרה, עכשיו הבנתי את כל הסצינה עם המטען ב-The Last Continent! מגניב! אהד.
 

Fingertip

New member
לא רק...

בכלל, כל הקטע הזה עם הלהקה הנודדת מאוד מזכיר את הסיפור של "הרפתקאות פריסיליה מלכת המדבר". אני חושב... הרבה זמן לא קראתי את הספר... (עכשיו התחלתי עוד פעם) אהד.
 

Fingertip

New member
עמוד 12? לא יכול להיות..

אני עכשיו בעמוד 100 בערך ועוד לא הגעתי לסצינה הזו... לכל היותר בעמוד 12 זה איפה שהכורים מגלים את המטען, וזה, בכל מקרה, לא הסצינה המדוברת. אהד.
 
זה..

כשהכורים מוצאים את סתמרוח במכרות הקריסטלים.. אם אני לא טועה.. ואני לא.. מאגנה, תקן אותי או חבוט בי נמרצות , בע"מ
 

Fingertip

New member
צר לי לאכזב...

אבל אתה טועה. א. הכורים מוצאים את המטען ולא את סתמרוח, אבל זו סתם טעות סמנטית, אני בטוח שסתם התבלבלת. ב. הסצינה שתארת בכלל לא קשורה ל"פרסיליה, מלכת המדבר", אלא אם אתה מדבר על כורים, שהופיעו גם שם למשך קטע קצר (אבל רק המונח "כורים" מקשר את הסצינה שתראת לבין הסרט...) ועכשיו, ההתחלה של הסצינה המדוברת (הסצינה די ארוכה, היא הולכת לאורך הספר):
S p o i l e r S p a c e ! ! ! ! The Luggage was lost. Usually, it could find its way anywhere in time and space, but trying to do that now was like a man trying to keep his footing on two moving walkways heading in opposite directions, and it simply couldn´t cope. It knew it had been stuck underground for a long time, but it also knew that it had been stuck underground for about five minutes. The Luggage had no brain as such, even though an outsider might well get the impression that it could think. What it did do was react, in quite complex ways, to its environment. Usually this involved finding something to kick, as is the case with most sapient creatures. Currently it was ambling along a dusty track. Occasionally its lid would snap at flies, but without much enthusiasm. Its opal coating glowed in the sunlight. ´Oaaw! Isn´t that pretty! Fetch it here, you two!´ It paid not attention to the brightly coloured cart that stopped a little way along the track. It was possibly aware at some level that people had got out and were staring at it, but it didn´t resist when they appeared to reach a decision and lifted it on to the cart. It didn´t know where it had to go, and since it also didn´t know where this cart was going perhaps it would take it there. It waited a decent while after it had been put down, and then took in its surroundings. It had been stacked up by a lot of other boxes and suitecases, which was comforting. After five minutes spent being underground for millions of years the Luggage felt the it was due some quality time. And it didn´t even resist when someone opened its lid and filled it up with shoes. Quite large shoes, the Luggage noticed, and many of them with interesting heels and inventive ways with silk and sequins. They were clearly ladies´ shoes. That was good, the Luggagge thought (or emoted, or reacted). Ladies tended to lead quieter lives. The purple cart rumbled off. Painted crudely on the back were the words: Petunia, The Desert Princess.​
(The Last Continent, p. 131 hardcover) אהד.
 
אהה... אהה.. אמרת הארד קאבר?

איפה משיגים דברים כאלה היום? לכל הרוחות! ומה רע בפייפר בק? מאגנה, איש הנייר, בע"מ
 

Fingertip

New member
שני דברים...

כשהספר יוצא, הוא יוצא קודם כל ב-hardcover ואח"כ ב-paperback. זה פחות או יותר עונה על שתי השאלות. בנוסף, hardcover הרבה יותר עמיד מאשר paperback. והוא תופס פחות מקום (לרוחב). אהד.
 
למעלה